פרופ' גתית קוה במבחן חדש: מבחן שליפת משמעויות של הומופונים

כאשר אנשים מתבקשים לספק כמה שיותר משמעויות למלה שמוצגת באופן שמיעתי ומחוץ להקשר, הם מתחילים מהמשמעויות השכיחות ביותר, ומשאלה מוצו, עוברים למשמעויות אחרות, פחות שכיחות.  תהליך זה דורש חיפוש אסטרטגי במאגר הידע וגמישות מנטלית, שהן חלק מהתפקודים הניהוליים. 

מבחן שליפת משמעויות של הומופונים (שיכונה מכאן ואילך בקיצור "מבחן ההומופונים), פותח בעברית ע"י פרופ' קוה וחבריה, ובודק תהליך זה.   מלים הומופוניות הן מלים בעלות משמעויות שונות ש"נשמעות אותו דבר".  למשל, למלה "OR" יש משמעות של "אור של מנורה" ומשמעות של "עור של גוף".

המבחן מורכב מ -  24 מלים הומופוניות, שלכל אחת מהן יש בין שלוש לעשר משמעויות אפשריות.  חצי מהמלים הן גם הומוגרפיות (כלומר, כל המשמעויות שלהן מאויתות באותה צורה, כמו במלה "גמל").  המלים מוצגות לאדם הנבחן בעל פה, בזו אחר זו.  הנבחן מתבקש לומר כמה שיותר משמעויות לכל מלה.   אין מגבלת זמן.  כאשר האדם הנבחן לא מצליח לחשוב על משמעויות נוספות, עוברים למלה הבאה.  כל משמעות שונה מקבלת נקודה.  הציון במבחן הוא מספר המשמעויות הכללי המופק עבור כל המלים שהוצגו.  כאמור למעלה, הפקת המשמעויות דורשת חיפוש אסטרטגי וגמישות מנטלית, ולכן המבחן נחשב לבודק תפקודים ניהוליים. 

פרופ' קוה וחבריה ביצעו מספר מחקרים במבחן זה, בילדים ובמבוגרים, ששנים מהם יוצגו כאן. 

במחקר במבוגרים, נבדק הקשר בין מבחן ההומופונים לבין "מקבצים" ו"מעברים" במבחני השטף הסמנטי והשטף הפונמי המפורסמים של קוה. 

מהם מקבצים ומעברים? 

מבחני שטף פונמי (בהם האדם מתבקש לומר כמה שיותר מלים שמתחילות באות מסוימת בתוך דקה) ומבחני שטף סמנטי (בהם האדם מתבקש לומר כמה שיותר מלים השייכות לקטגוריה מסויימת בתוך דקה) בודקים את יכולת החיפוש והשליפה מהזיכרון לטווח ארוך, (ולכן הם שייכים ליכולת הרחבה "אחסון ושליפה לטווח ארוך").  

בשני מבחנים אלה, החיפוש בזיכרון כולל שני היבטים:  מקבצים  CLUSTERS) ) ומעברים  (SWITCHES).  במהלך ביצוע המבחנים אנשים בדרך כלל מפיקים מקבצים של מלים הקשורות זו לזו באופן סמנטי (למשל, "סוס, פרה, חמור, עז, כבשה" הוא מקבץ של "חיות משק") או באופן פונמי (למשל,  "גשם, גזם, גשר, גרש" הוא מקבץ מלים שמתחילות בצירוף ""GE).  כאשר תת הקטגוריה ממנה נשלפו המלים מוצתה (האדם לא יכול לחשוב על עוד חיות משק או על עוד מלים בצליל GE), האדם מבצע מעבר לתת קטגוריה אחרת (למשל, הוא יעבור ל – "חיות ים" או לצירוף GA""). 

המקבצים משקפים את הארגון הסמנטי של מאגרי הידע המגובש.  המעברים משקפים תפקוד ניהולי (חיפוש אסטרטגי במאגר הידע המגובש, ניטור, יזימת תגובה, גמישות, יכולת לצאת מ"סט"). 

מבחן השטף הפונמי נחשב למבחן שנשען על תפקודים ניהוליים יותר ממבחן השטף הסמנטי.  זאת מכיוון שכאשר אנחנו שולפים מלים על פי קטגורית תוכן (כמו במבחן השטף הסמנטי) אנו מבצעים פעולה מוכרת התואמת את הדרך בה מאורגן הידע המגובש שלנו.  לעומת זאת, כאשר אנו צריכים לשלוף מלים על פי צליל (מלים שמתחילות באות מסויימת) אנו מבצעים משימה חדשה ובלתי שגרתית עבורנו.  כדי לבצע את המשימה אנו צריכים לייצר אסטרטגית חיפוש במאגרי הידע שלנו, להפעיל בקרה על האסטרטגיה ולפעול בגמישות כדי להגיע לתוצאה אופטימלית.  אלה תפקודים ניהוליים.

במחקר השתתפו מאה מתנדבים בגילאי 18-35, וברמת השכלה ממוצעת של   13.8 שנות לימוד.  כל המשתתפים היו אנשים בריאים, דוברי עברית בשפת אם.  כל משתתף עבר הן את מבחן ההומופונים והן את מבחני השטף הסמנטי והשטף הפונמי. 

מכיוון שמבחן ההומופונים נבנה כמבחן של תפקודים ניהוליים, הדורש חיפוש מונחה וגמישות, הנחת המחקר היתה, שמבחן ההומופונים יהיה במתאם גבוה יותר עם מבחן השטף הפונמי מאשר עם מבחן השטף הסמנטי.  אבל במחקר נמצא מתאם משמעותי מובהק ושווה בין מבחן ההומופונים לבין כל אחד משני מבחני השטף. 

המחברים מציעים לכך שני הסברים:  יתכן שמרכיב הידע הלקסיקלי הקיים הן במבחן ההומופונים והן במבחן השטף הסמנטי גרם לעליה במתאם בין שני מבחנים אלה והשווה את המתאם בין מבחן ההומופונים לשני מבחני השטף.   אפשרות שניה היא ששני מבחני השטף, הן הסמנטי והן הפונמי, דורשים תהליכי חיפוש ניהוליים במידה דומה.  הקשר בין כל שלושת המבחנים יכול להיות תוצר של מרכיב ניהולי משותף, שהוא הכרחי לביצוע מוצלח במשימות אלה. 

כאשר מתבוננים בנתוני המעברים והמקבצים התמונה מתעדנת:

הביצוע במבחן ההומופונים היה קשור יותר למספר המעברים או למספר המקבצים שהאדם ביצע בשני מבחני השטף, מאשר לגודל המקבץ הממוצע במבחנים אלה. זה מחזק את ההשערה, שהקשר בין שלושת המבחנים חזק יותר במרכיב הניהולי מאשר במרכיב הלקסיקלי-סמנטי.  בעוד שחברים במקבץ סמנטי (למשל, "כלב, חתול, אוגר, ארנב, גרביל") שייכים בהכרח לשדה המשגתי דומה, זה לא כך ביחס לייצוגים הומופונים (למשל, קלע גול, קלע צמה, חתן וכלה וחלה קלה הן משמעויות שונות של המלה KALA שאינן שייכות לאותו שדה סמנטי).    כך, לא ניתן לייחס את הביצוע במבחן ההומופונים להתפשטות של אקטיבציה בתוך תת קטגוריות בלקסיקון הסמנטי.

 

המשתתפים במחקר הפיקו יותר משמעויות למלים הומופוניות שאינן הומוגרפיות (למשל ET) מאשר למלים שהן גם הומופוניות וגם הומוגרפיות (למשל קרן).    הציון במלים ההומוגרפיות היה קשור חזק יותר למרכיב המעברים בשני מבחני השטף מאשר הציון במלים הלא הומוגרפיות.  משמעות הדבר היא שמציאת משמעויות שונות למלים הומופוניות והומוגרפיות דורשת יותר תפקודים ניהוליים ממציאת משמעויות שונות למלים הומופוניות שאינן הומוגרפיות.  ייתכן שיצירת אסטרטגיה של מעבר בעיני רוחנו על האיותים האפשריים השונים של המלה (כלה, קלה, קלע) מקלה על מציאת המשמעויות השונות כאשר הגירוי הוא מלה לא הומוגרפית. 

לסיכום, ממצאי המחקר במבוגרים מצביעים על כך ששלושת המבחנים (מבחן ההומופונים, מבחן שטף סמנטי ומבחן שטף פונמי) מפעילים מנגנונים של מעברים וגמישות מנטלית בתוך הלקסיקון המנטלי, גם אם בדרגות שונות במקצת.  הקשר של מבחן ההומופונים למרכיב המעברים הופך אותו למבחן שימושי לבדיקת תפקודים ניהוליים. 

כיצד ילדים מבצעים במבחן ההומופונים?  ילד לא יכול לשלוף משמעויות שעדיין לא נמצאות אצלו בלקסיקון.  אבל לעתים ילד יתקשה לשלוף משמעויות שהוא מכיר מכיוון שכישורי השליפה שלו אולי לא יהיו גמישים מספיק.  כישורי השליפה של ילדים מושפעים מהתפתחות אוצר המלים שלהם וכן מהתפתחות ושיפור בתהליכי חיפוש נשלטים בתוך הידע הלקסיקלי הקיים. 

אוצר המלים של ילדים מתפתח כל הזמן, עם החשיפה לקריאה ולשפה ספרותית.  בסוף כיתה ב' ילדים דוברי אנגלית הם בעלי אוצר מלים של 6000 משמעויות מלים.  מאגר אוצר המלים גדל במספר השנים הבאות בקצב של אלף משמעויות חדשות בשנה.  בנוסף להרחבת הלקסיקון, במהלך ההתפתחות חל שיפור גם בידע על המשמעויות השונות המיוצגות על ידי כל מלה.  המשמעויות של מלים חדשות מתעדנות בהדרגה בתהליך שנמשך לתוך גיל ההתבגרות.

גם אסטרטגיות החיפוש היעילות במאגר הידע הקיים הולכות ומתפתחות במהלך הילדות ולתוך גיל ההתבגרות.  אסטרטגיות חיפוש אלה הן אחד הביטויים של התפקודים הניהוליים.    

במחקר בילדים נבחנו שינויים בשליפת מלים במהלך הילדות, באמצעות ארבע משימות:  משימת שיום תמונות, משימת שטף פונמי, משימת שטף סמנטי ומבחן ההומופונים.   יש הבדל בין ארבע המשימות במידת הגמישות של החיפוש במאגר הידע המגובש הנדרשת לביצוע המשימה.

במשימת שיום תמונות (בה הילד רואה ציור של אובייקט ועליו לשיים אותו) אין צורך בגמישות בחיפוש לקסיקלי.  כל תמונה מתאימה למלה אחת בלבד, וברגע שהפריט הלקסיקלי הנדרש זוהה בהצלחה החיפוש מסתיים.

מבחני שטף סמנטי ופונמי דורשים חיפוש גמיש יותר במאגר המלים, תוך שימוש באסטרטגיות של מקבצים ומעברים כפי שנדון למעלה.  בביצוע במבחנים אלה קיימת עליה התפתחותית בציונים עד גיל 12 ואף יותר.  מרכיב השטף שמשתפר באופן הרב ביותר במהלך הילדות הוא מרכיב המעברים.  כפי שנאמר קודם, זהו מרכיב ניהולי המשקף חיפוש אסטרטגי, יוזמת תגובה, ניטור וגמישות. 

כדי לבצע את מבחן ההומופונים באופן אופטימלי, חיפוש המלים צריך להמשיך הרבה אחרי שליפת המלה הראשונה.   בניגוד למבחני השטף בהם החיפוש מתבצע בסט מוגבל של הידע הלקסיקלי, מבחן ההומופונים דורש חיפוש ושליפה מכל הלקסיקון.  לכן ייתכן שנדרשת בו אסטרטגית חיפוש גמישה יותר מאשר במבחנים האחרים.     

במחקר השתתפו 207 ילדים, עשרים ילדים בכל שכבת גיל, בין הגילאים 8-17 ובכיתות ג'- יב'.  הילדים נולדו בישראל ומדברים עברית בשפת אם.  אין להם לקויות למידה, בעיות נוירולוגיות או התפתחותיות, ומיצבם הסוציו אקונומי בינוני.   

הציונים של הילדים בכל ארבעת המבחנים עלו בהתמדה בין הגילאים 8 עד 17.  יכולת שיום התמונות עלתה במידה הפחותה ביותר (אם כי המבחן בו נעשה שימוש היה ככל הנראה קל מדי בגירסתו העברית, מכיוון שהילדים הצעירים ביותר הצליחו ב – 83% מהפריטים בו).  הציונים במבחן ההומופונים עלו במידה הגדולה ביותר.  כלומר, הביצוע במבחן ההומופונים עבר את השינוי הכי גדול במהלך ההתפתחות.  כמו המבוגרים, הילדים הפיקו פחות משמעויות למלים הומופוניות שהן גם הומוגרפיות  (שכל המשמעויות שלהן מאוייתות באותו אופן) מאשר למלים הומופוניות לא הומוגרפיות.  קצב ההתפתחות בביצוע במלים ההומופוניות וההומוגרפיות היתה זהה לקצב ההתפתחות בביצוע במלים ההומופוניות הלא הומוגרפיות. 

לסיכום, לפנינו מבחן הבודק תפקודים ניהוליים במשימה מילולית, עם נורמות לילדים ומבוגרים ישראלים.  ציונים גבוהים במבחן ההומופונים מעידים על כך שיש לאדם רשת לקסיקלית עשירה ושהוא מסוגל לעבור בין משמעויות באופן גמיש.

היכן נסווג את המבחן על פי תאורית CHC?

לא מכבר כתבתי על המיקום של התפקודים הניהוליים בתוך תאורית CHC – "בין" היכולת הפלואידית לזיכרון לטווח קצר. 

מבחן ההומופונים אינו מתאים לאף אחת מההגדרות של היכולות הצרות של היכולת הפלואידית (אינדוקציה, דדוקציה, חשיבה כמותית).  אולם במחקרו של  ,Hoelzle מבחנים אחרים שבודקים תפקודים ניהוליים מסווגים ליכולת  הפלואידית.    Hoelzle  לא סיווג את מבחן ההומופונים (בגירסתו האנגלית) או מבחנים דומים לו.  ובכל זאת בשל אופיו של המבחן וסיווג מבחנים אחרים שבודקים תפקודים ניהוליים ליכולת הפלואידית, נוכל לסווג אותו ליכולת זו, לפחות באופן טנטטיבי.

מבחן ההומופונים אינו מתאים לאף אחת מההגדרות של היכולות הצרות של זיכרון לטווח קצר.

היכולת הצרה "שטף רעיוני" (בתוך אחסון ושליפה לטווח ארוך) מוגדרת כ"יכולת להפיק במהירות סדרה של רעיונות, מלים או ביטויים הקשורים לתנאי או לאובייקט ספציפי".  בשל מרכיב המהירות, לא ניתן לסווג את מבחן ההומופונים לכאן.

היכולת הצרה "ידע לקסיקלי" (בתוך ידע מגובש) היא "ידע על הגדרות של מלים ושל מושגים העומדים בבסיסן".   מבחן ההומופונים אכן דורש ידע כזה ומתאים לכאן. 

כך שנראה שבהיבט של CHC ניתן להתייחס למבחן כבודק יכולת פלואידית וידע מגובש (ידע לקסיקלי).

מקורות:

KavÉ, G., Avraham, A., Kukulansky-Segal, D., & Herzberg, O. (2007). How does the homophone meaning generation test associate with the phonemic and semantic fluency tests? A quantitative and qualitative analysis. Journal of the International Neuropsychological Society, 13(03), 424-432.‏  

Kavé, G., Kukulansky-Segal, D., Avraham, A., Herzberg, O., & Landa, J. (2010). Searching for the right word: Performance on four word-retrieval tasks across childhood. Child Neuropsychology, 16(6), 549-563.‏

Hoelzle, J. B. (2008). Neuropsychological assessment and the Cattell-Horn-Carroll (CHC) cognitive abilities model. ProQuest.‏    PAGE 114   http://utdr.utoledo.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2213&context=theses-dissertations