הזיכרון והעצמי – ד"ר מארק רולנדס

הרצאה מעניינת ופיוטית של DR. MARK ROWLANDS .

דר' רולנדס מתייחס לקשר בין הזיכרון האוטוביוגרפי לבין תחושת העצמי. 

אנחנו רגילים לחשוב על העצמי שלנו כמושתת על הזיכרון האוטוביוגרפי.  אבל יש מספר בעיות עם התפיסה הזו:

א.  יש הבדלים בינאישיים בזיכרון האוטוביוגרפי, ויש אנשים עם זיכרון אוטוביוגרפי נמוך במיוחד.  לאנשים אלה יש מעט מאד, אם בכלל, זכרונות מהעבר שלהם.  הם יודעים עובדות על עברם, הם יכולים לספר דברים רבים על עצמם בעבר, אך אין להם יכולת לשלוף זיכרונות אפיזודים, זכרונות ספציפיים מהעבר שלהם שמתלווה אליהם תחושה של "אני הייתי שם בזמן זה".  למרות זאת, אין אצל אנשים אלה פגיעה בתחושת העצמי.

ב.  הזכרונות האוטוביוגרפים אינם אמינים.  בכל פעם שאנו שולפים זיכרון אפיזודי אנו עורכים אותו מחדש.  כך, אנו מאחסנים את הזיכרון מחדש במצב שונה מהמצב בו אחסנו אותו לאחר הפעם הקודמת בה נשלף.  התוכן של הזיכרון משתנה קצת בכל פעם שבה אנו שולפים אותו.  העריכה שאנו עושים לזיכרון מושפעת מן הסתם מההיבטים של הזיכרון שחשובים לנו באותו רגע, ומההיבטים של הזיכרון שעולים בקנה אחד עם האישיות שלנו, עם השקפת העולם ועם הערכים שלנו.  כך, ככל שאנו מתרחקים מהאירוע המקורי הזיכרון שלנו מאותו אירוע הולך ומשתנה.  שלא לדבר על כך שגם בעת יצירת הזיכרון הראשוני על האירוע אנו מאחסנים בזיכרון את מרכיבי האירוע שלכדו את תשומת לבנו.  ואלה מן הסתם המרכיבים שעלו בקנה אחד עם דברים שהיו חשובים לנו באותו רגע, ועם השקפת העולם והערכים שלנו.

כך, תוכן הזיכרון האוטוביוגרפי הוא בסיס די רעוע להשתית עליו את תפיסת העצמי.  איך בכל זאת אנו שומרים על עצמי קוהרנטית?

רולנדס מציע, שבעוד שתוכן הזיכרון משתנה כל הזמן, מה שנשאר הוא ההשפעה שיש לזיכרון עלינו – התחושות הפיסיות (החושיות, הגופניות) והתחושות הנפשיות (הרגשות) שהזיכרון עורר בנו מרגע היווצרותו ואילך.  רולנדס קורא לסוג זה של זיכרון "זיכרון רילקיאני" RILKEAN MEMORY  (על שם המשורר ריינר מריה רילקה שאף הוא כתב דברים ברוח זו).

בעוד שהתוכן משתנה בכל פעם שאנו שולפים את הזיכרון, רולנדס טוען (אם הבנתי אותו נכון), שהתחושות הללו הן יציבות ואינן משתנות.  כך הזיכרון האוטוביוגרפי מעצב את האופי שלנו, האישיות שלנו, הסגנון שלנו, ומצב הרוח הדומיננטי שלנו.  הוא מעצב אותנו לא באמצעות התוכן, שהרי תכני הזיכרון האוטוביוגרפי לא יציבים, אלא באמצעות התחושות שהחוויה ושזיכרון החוויה עוררו בנו. 

רולנדס מציג תפיסה זו בהרצאה שהקישור שלה מופיע למעלה.  יש לו כשרון ספרותי בולט, כפי שעולה מהקטעים שהוא מקריא מכתביו, שהם בעלי אופי פיוטי. 

רולנדס גם כתב ספר בנושא זה:

Memory and the Self: Phenomenology, Science and Autobiography

https://www.amazon.com/Memory-Self-Phenomenology-Science-Autobiography/dp/0190241462

הספר חדש לגמרי (2017) ולמיטב הבנתי עדיין לא ניתן לרכוש אותו.