מבחנים השלכתיים פרק 13: האם סימפטומים של דיכאון קשורים לרגש שלילי ולפעלנות יוזמת נמוכה במבחנים השלכתיים?

בפרקים הבאים בסדרה זו אני מקווה לכתוב על סולם SCORS לניתוח מבחנים השלכתיים, וכן לנסות להמשיג סיפורים השלכתיים לפי התאוריה של יונג. אני חושבת שהמשגה יונגיאנית עשויה להיות מעניינת מאד. במקביל, מעניין לקרוא ולהציג כאן מחקרים על מבחנים השלכתיים בדגש על TAT וציורים.

בפרק זה נסקור מחקר שהתפרסם בשנת 2021, ובוצע על ידי החוקרים ג'ו ופארק מאוניברסיטת איווה ומאוניברסיטת קוריאה. הם בדקו את הקשר בין סימפטומים של דיכאון לגוון רגשי ולפעלנות יוזמת במבחנים השלכתיים. אכן, הביטוי "פעלנות יוזמת" נשמע רע מאד, אבל זה התרגום העברי הטוב ביותר למילה AGENCY.

הטיה שלילית בפרשנות או בקוגניציה היא נטיה לייחס משמעות שלילית (לעומת משמעות חיובית או נייטרלית) לגירוי עמום.  לאנשים עם דיכאון יש נטיה להטיה שלילית בקוגניציה. במודל של בק, הטיה שלילית בקוגניציה עשויה להוביל לדכאון. אבל גם הכיוון הסיבתי ההפוך, כלומר דיכאון שמוביל להטיה שלילית בקוגניציה, עשוי להיות נכון. למשל, החוקרים MCGRATH ו – REPETTI מצאו שלילדים עם סימפטומים של דיכאון יש סיכון גבוה יותר לפתח קוגניציה שלילית בשלב מאוחר יותר בחייהם. כלומר, ככל הנראה קיים קשר דו כיווני בין דיכאון והטיה שלילית בקוגניציה, וכך נוצר מעגל הרסני בו דיכאון וקוגניציה שלילית תורמים זה להתפתחותו של זה.   

במחקרים על סיפורי חיים של אנשים עם דיכאון נמצא שבסיפוריהם חוזר מוטיב בו לאחר אירוע חיובי מופיע אירוע שלילי שמאפיל עליו. אנשים עם דיכאון נוטים לספר סיפורי חיים בעלי קוהרנטיות נמוכה, שכוללים פחות מידע על זמן ומקום, מציגים אירועים באופן פחות מסודר, ומתייחסים פחות לפתרון ולנקודת מבט סובייקטיבית, ביחס לאנשים ללא דיכאון.

תחושת פעלנות יוזמת (AGENCY) היא תחושה שיש לנו יכולת להשפיע על סביבתנו. לתחושת פעלנות יוזמת יש השפעה חיובית על הבריאות הנפשית. אנשים עם תחושת פעלנות יוזמת מרגישים פחות רגשות שליליים, פחות מצוקה, פחות חרדה ופחות דיכאון מאנשים ללא תחושת פעלנות יוזמת. אנשים עם פעלנות יוזמת נמוכה חשים חשופים לפגיעה שרירותית של כוחות חיצוניים. במחקרים נמצאה עליה בתמות של פעלנות יוזמת בנרטיבים של קליינטים בטיפול פסיכולוגי בסמוך לשיפור בבריאות הנפשית שלהם. סיפורים עם תמות של פעלנות יוזמת נתפסו כבעלי גוון רגשי חיובי יותר מסיפורים ללא תמות של פעלנות יוזמת.

מסיבות אלה החוקרים ג'ו ופארק חשבו שדיכאון קשור לחוסר בתמות של פעלנות יוזמת בנרטיבים, ושהעדר תמות כאלה עשוי להיות אחת הסיבות לכך שנרטיבים של אנשים עם סימפטומים של דיכאון הם בעלי גוון רגשי שלילי יותר.  

במחקר השתתפו 80 סטודנטים, חצי מהם נשים.  המשתתפים השיבו על שאלון הבודק סימפטומים של דיכאון וסיפרו סיפורים לשלוש תמונות TAT הבאות: תמונה מס. 1 (הילד והכינור), תמונה מס.BM8  (הניתוח), ותמונה מס. MF13 (אשה שוכבת במיטה וגבר עומד בגבו אליה, כשזרועו על פניו). שלוש התמונות הללו נבחרו מכיוון שהן היו  נפוצות במחקרים על TAT.  אציין שתמונה מס. MF13 אינה מתאימה לדעתי להצגה לילדים. החוקרים ועוזריהם דירגו את הפעלנות היוזמת ואת הגוון הרגשי בסיפורים על סקאלות בעלות חמש דרגות.

הנה דוגמה הלקוחה מהמאמר לסיפור עם תמות של פעלנות יוזמת בתגובה לתמונה מס. 1: המורה אמרה לילד: "שב כאן והפוך לכלי הנגינה – הרגש אותו בעומק לבך ונפשך". אז פיטר נמצא כאן, כעבור שעה, עם הכינור שלו, הקשת שלו, ובד שמגן על הכינור משריטות. זו היתה שעה משעממת. התלמידים האחרים התבקשו לא לדבר איתו עד שהוא יראה את האור. הוא לא הבין את המטלה שהוא קיבל. למיטב הבנתו, הוא ישב בחדר די חשוך והסתכל על פיסת עץ. עוד שעה חלפה. האם זה עינוי משונה ואכזרי? פיטר חשב לקום ולעזוב. הרי הדלת לא היתה נעולה. אבל משהו משך אותו להישאר. השעה השלישית עברה כמו שתי האחרות, בשקט ובדממה, אבל אז משהו השתנה. פיטר הסתכל על כלי הנגינה, ראה את הברק של הלכה, והבחין בגילוף העץ האמנותי שיצר את הכינור. המיתרים משכו אותו כמו מוזה חמקנית. הוא הרים את הכינור, וקירב את הקשת למיתרים. "אתה יכול לצאת עכשיו" המורה אמרה, בהציצה בדלת. פיטר הסתכל בה, בעודו מחזיק את הכינור. הוא חייך. "אני חושב שאשאר עוד קצת".

והנה דוגמה הלקוחה מהמאמר לסיפור בלי תמות של פעלנות יוזמת בתגובה לתמונה מס. 1: הילד הצעיר התאמן בכינור בחריצות במשך השבוע האחרון, אבל הוא עדיין מתקשה לנגן את היצירה כהלכה. ההורים שלו, שהם נגני כינור נפלאים, מאוכזבים מקשייו עם היצירה. במקום להחמיא לו על מאמציו במהלך השבוע האחרון, הם אומרים לו שהנגינה שלו לא מספיק טובה ושהוא צריך להמשיך להתאמן. כפי שרואים בתמונה, הילד מרגיש מיואש וחסר מוטיוציה להמשיך לנגן בגלל שהוא מאד מתוסכל מהיצירה.

הנה דוגמה לסיפור עם גוון רגשי חיובי, לתמונה מס. MF13: האיש חזר הביתה במהלך הפסקת הצהריים בעבודה, והפתיע את אשתו עם הספר האהוב עליה. לא היה לו כסף לקנות לה פרחים לכל יום נישואין, אבל היא אהבה לקרוא ולכן זה היה מספיק. היא נישקה אותו בחום, והובילה אותו למיטה. לאחר מכן, הוא התלבש בזהירות כדי לא להעיר אותה. הוא העריץ את השדיים שלה בזמן שגרב את גרביו, מחה את מצחו וחזר לעבודה.

והנה סיפור עם גוון רגשי שלילי לאותה תמונה: האשה ששוכבת במיטה היא האמא של האיש העומד, והיא עברה עקירת שיני בינה. הכאב הנורא גרם לכך שהיא לא תוכל לצחצח שיניים. בוקר אחד, כאשר האיש הלך לבדוק מה קורה עם אמא שלו, היא נאנחה בכבדות והוא נאלץ להגן על עיניו ועל אפו בגלל ריח הפה שלה. ואז הוא עזב את החדר והלך לשירותים להקיא, בגלל שהריח המסריח היה חזק מדי.

אכן, סיפור קשה.

ומכאן לתוצאות המחקר:

ככל שהיו לנבדקים סימפטומים רבים יותר של דיכאון בשאלונים, כך סיפוריהם היו בעלי גוון רגשי פחות חיובי, ומידת הפעלנות היוזמת שלהם היתה נמוכה יותר. ככל שהפעלנות היוזמת של הנבדקים היתה גבוהה יותר, כך הגוון הרגשי בסיפוריהם היה חיובי יותר. ככל שהיו פחות תמות של פעלנות יוזמת בסיפורים, כך הגוון הרגשי בסיפורים היה שלילי יותר. כלומר, משתנה הפעלנות היוזמת תיווך בין הדיכאון לגוון השלילי בסיפורים.

בגלל ששאלונים מתייחסים למחשבות ולרגשות מודעים, ובסיפורי TAT יש היבטים לא מודעים, לא תמיד יש מתאם בין סיפורי TAT לבין תוצאות שאלונים. לכן הקשר שנמצא במחקר זה בין סימפטומים של דיכאון בשאלונים וגוון רגשי בסיפורים הוא מאד מעניין.  

Joo, M., & Park, S. W. (2021). Depression is associated with negativity in TAT narratives: The mediating role of agency. Current Psychology, 40(6), 3065-3072.

McGrath, E. P.,&Repetti, R. L. (2002). Alongitudinal study of children’s depressive symptoms, self-perceptions, and cognitive distortions about the self. Journal of Abnormal Psychology, 111(1), 77–87.