ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Thursday, June 4, 2015

הערותיו המעניינות של האנט על מודל המשכל של דמטריו, ספנודיס ומואי, שמעניינות גם מעבר להקשר של מודל זה



חוקר המשכל הנודע EARL HUNT כתב מאמר ביקורת קצר על מודל המשכל של דמטריו, ספנודיס ומואי שהוצג בפוסט הזה. 
הנה המאמר של האנט:

 Hunt, E. (2012). Educating the Developing Mind: The View from Cognitive Psychology. Educational Psychology Review, 24(1), 1-7.

הנה מספר הערות שלו שנראו לי מעניינות במיוחד, גם מעבר להקשר של מודל המשכל הספציפי הזה:

 לגבי מערכת קיבולת הייצוג - האנט מכנה אותה בשם מערכת זיכרון העבודה/השליטה הקשבית.  האנט כותב, שאנשים אמנם מסוגלים לאחסן ולשלוף מידע בלי ההתערבות של מערכת זיכרון העבודה (ניתן לבצע תהליכי אחסון ושליפה מהזיכרון מחוץ למודעות, למשל בתהליכי למידה סטטיסטית עליהם כתבתי כאן),  

 אולם מידע   שאנחנו רוצים להיות מסוגלים לשלוף באופן מודע ונשלט כדי לבצע אינטגרציה בינו לבין מידע תפיסתי שנקלט באופן שוטף, חייב לעבור דרך מערכת הזיכרון עבודה/שליטה קשבית.  לכן, כל דבר שהופך את המערכת הזו ליעילה יותר משפיע מאד על הקוגניציה.  לכן התפקוד של זיכרון העבודה/השליטה הקשבית משפיע באופן עצום על רמת המשכל הכללית.

דמטריו, ספנודיס ומואי מתייחסים לזיכרון עבודה/שליטה קשבית כלמערכת נפרדת, סוג של ישות אוטונומית, כמו במת תיאטרון, עליה השחקנים מבצעים את תפקידיהם בדרמה המתרחשת (למשל, ה"דרמה" שבלפתור תשבץ).  אבל, לדברי האנט, היעילות של מערכת זיכרון העבודה/השליטה הקשבית נקבעת כשלעצמה באמצעות הדרך שבה מידע מקודד בזיכרון לטווח ארוך.  על פי MILLER, הזיכרון לטווח קצר בדרך כלל לא מכיל סמלים בעלי משמעות, אלא סמנים או מצביעים, POINTERS, למידע שמאורגן היטב בזיכרון לטווח ארוך.  למשל, אם מישהו שומע את הביטוי "נדרשת אינטגרציה", המלה "אינטגרציה" היא סמן למבנה מאורגן של רעיונות שקיים בזיכרון ארוך הטווח.  מבנים שונים כאלה מעורבים בביצוע כל משימה, בהתאם לתוכן בו היא עוסקת.


לגבי מערכת ההסקה -  האנט כותב, שככל שילדים מתבגרים, הם רוכשים דרכי חשיבה עוצמתיות יותר, כמו שימוש בתהליכי הסקה המבוססים על חשיבה קטגוריאלית.  ניתן ליישם דרכי חשיבה אלה בתחומים רבים של קוגניציה.  דמטריו, ספנודיס ומואי מצביעים על כך שהרבה מהידע שלנו על העולם מבוסס על הסקה ולא על תצפית ישירה.  לכן כל דבר, כולל כישורים במתמטיקה או בלוגיקה, שמשפר את היכולת הכללית שלנו להסיק מסקנות, ישפר את היכולת שלנו לרכוש ידע.  לכן מערכת ההסקה  היא חלק חשוב של המשכל. 

לגבי מערכות המומחה והתפתחותן - דמטריו, ספנודיס ומואי גורסים שהמשכל מתפתח כתוצאה מאינטראקציות בין מערכות המומחה השונות, כלומר אינטראקציות בין סוגים שונים של חשיבה, שכוללים ידע בתחומי תוכן ספציפים וידע על תהליכי חשיבה ספציפיים לתחום.    הידע ופרוצדורות החשיבה מתפתחים בתוך כל מערכת מומחה, וזמינים למערכות מומחה אחרות.   כלומר, דמטריו, ספנודיס ומואי מניחים שקיימת העברה רבה בין מצבי למידה שונים.

האנט חושב שזו ראיה אופטימית מדי.  הוא כותב, שקיים גוף ידע גדול שמצביע על כך שהחשיבה האנושית מאורגנת ב"מתבנים" קוגניטיבים (מתבן = מקום אחסון לתבואה).    כפי שהתבואה סגורה במתבן באופן שמבודד אותה מהסביבה, כך קורה גם בחשיבה האנושית.  דרכי חשיבה מושפעות מאד מההקשר הספציפי שבו החשיבה מתרחשת.  במחקר מסוים, למשל, סטודנטים לתואר שני בפיסיקה התקשו ליישם חוקי פיסיקה בסיסיים בבעיות שהוצגו מחוץ לשיעורי פיסיקה.  כאשר אנחנו לומדים "כללים לחשיבה" כמו למשל דרכי חשיבה סטטיסטית, אנחנו קושרים את הכללים הללו להקשר מסוים.  כלומר אנחנו לא רוכשים רק כלל  או תהליך חשיבה, אלא רוכשים בצמוד אליו ובאופן בלתי נפרד ממנו, כלל שמגדיר את ההקשר  שבו כלל או תהליך החשיבה חל ומיושם.    הכללים או התהליכים שאנו רוכשים מכילים מרכיב של פעולה שמפרט מה לעשות, ומרכיב שמפרט מתי לעשות זאת.  ההישענות של דמטריו, ספנודיס ומואי על האינטראקציה בין מערכות המומחה כדי ליצור ולעצב את המשכל הכללי לא נתמכת מספיק במחקר, לדעת האנט, בגלל העובדה שתהליכי העברה של פרוצדורות ממערכת מומחה אחת לשניה מתרחשים פחות מכפי שהיינו רוצים. 


 כל מודל שרואה את המשכל כמתפתח מתוך אינטראקציות בין מערכות מומחה צריך להדגיש, לדעת האנט, את החשיבות שבהתפתחות החשיבה בגיל הרך.  למידה נבנית על מה שנלמד קודם לכן.  יכולת החשיבה שהילד רוכש בכיתה ב' תלויה ביכולת החשיבה שילד זה רכש בכיתה א'.     פרוצדורות חשיבה ולמידה שהושגו מוקדם מאד בחיים, בגיל הרך, משפיעות על הקצב בו מתרחשת הלמידה בשנות בית הספר וקובעות כמה הילד יפיק משנות בית הספר היסודי המוקדמות.  המידה שבה הילד מפיק משנות בית הספר היסודי המוקדמות, קובעת כמה שהוא מפיק משנות בית הספר היסודי המאוחרות.  וכן הלאה.  השקעה בפיתוח כישורים קוגניטיבים בגן יעילה יותר מאשר השקעה בגילאים ובכיתות מאוחרות יותר. 

נקודות חשובות למחשבה.



No comments:

Post a Comment