ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Sunday, June 28, 2015

מספרים מוכרים ולא מוכרים. מספרים "בשפה" ומספרי תפל. יש דברים כאלה?


סרטון מעניין מתוך האתר NUMBERPHILE, בו מופיעה Dr Sarah Wiseman


היא מדברת על כך שאנו מגיבים אחרת כאשר אנו קוראים מספרים מוכרים ובלתי מוכרים (הבלתי מוכרים הם מעין "מספרי תפל")!

 למספר 1948, למשל, אנו יכולים להתייחס בארבע דרכים:

כרצף של ספרות (אחד, תשע, ארבע, שמונה),

כמלת מספר (אלף תשע מאות ארבעים ושמונה).  קריאה כזו דורשת הבנה של המבנה העשרוני של המספר.
  
כמספר בעל משמעות מתמטית (למשל, הוא מספר זוגי, קטן מ – 2000, 1000+948 וכו'). 

וגם, וכאן החידוש, כמספר מוכר, כמספר בעל משמעות אנציקלופדית – הכוונה היא למשמעות המספר בתרבות שלנו (שנת קום המדינה).








סגנון הריקוד קצת השתנה מאז


 למספר מוכר יכולה להיות משמעות אישית   עבורנו (למשל, יש משמעות מיוחדת למספרים שמייצגים את מספר תעודת הזהות שלנו, הגילאים של הילדים שלנו, או מספר הבית שלנו).  
  
בקריאה של המספר 1948 במשמעותו האנציקלופדית, אנו לא מתייחסים למשמעות הכמותית שלו אלא מתייחסים אליו, לדעתי, יותר כמו אל מלה בשפה.   דר' וייסמן נותנת דוגמה בסרטון לאדם עם אפזיה למספרים, שמצליח לקרוא מספרים כתובים רק כאשר יש להם משמעות אנציקלופדית עבורו.  יכול להיות, שדבר דומה מתרחש אצל ילדים דיסקלקולים – קריאה קלה יותר של מספרים מוכרים, המתרחשת דרך המשמעות האנציקלופדית שלהם,  לעומת קושי בקריאת מספרים לא מוכרים (מכיוון שהערוץ האנציקלופדי לא זמין עבור מספרי "תפל" אלה, ויש להתייחס בעת הקריאה למשמעות הכמותית שלהם (למבנה העשרוני של המספר).


מעניין, אם אנו קוראים מספרים מוכרים מהר יותר מאשר מספרים לא מוכרים, ואם המשמעות האנציקלופדית המתווספת למספרים מוכרים משפיעה (או אולי מפריעה) על תהליך העיבוד שלהם במשמעותם הכמותית.  

No comments:

Post a Comment