- כלי אבחון חד לשוניים בשפה השניה (במקרה שלנו, בעברית) אינם מתאימים להערכת אוכלוסיה דו לשונית עם חשיפה של פחות מארבע שנים לשפה השניה. במחקר של אילוז כהן (2008) נמצא, שכאשר בדקו מחדש ילדים דו לשוניים שלמדו בגני שפה בשתי השפות – רק חמישה מתוך 14 ילדים אכן אובחנו כלקויי שפה.
- שימוש במלים משפה אחת בשפה השניה (ערבוב קודים) - "תמובי את זה". "תפלישי" את השירותים - הוא מצב תקין שאינו מעיד על לקות.
- אין צידוק מחקרי להמליץ לילד דו לשוני לקוי שפה לוותר על השימוש באחת השפות, ואולי יש לעודד את שימור שתי השפות. איחור בהתפתחות הדיבור הוא סמן ללקות שפה ולא תוצאה של דו לשוניות. התערבות בשפה מועילה יותר כשהיא בשתי השפות. התקדמות בשפה אחת מעודדת התקדמות גם בשפה השניה.
- אם מעוניינים לגדל ילד דו לשוני, מומלץ לעודד שימוש בשתי השפות בכל המסגרות (בבית, בבית הספר). דו לשוניות הופכת ליתרון לשוני וקוגניטיבי כשהיא מאוזנת (השליטה בשתי השפות היא פחות או יותר דומה).
חד
לשוניים לקויי שפה (דוברי עברית בשפת אם, עם לקות שפה ספציפית)
|
דו
לשוניים (באנגלית–עברית וברוסית – עברית) תקינים
|
דו
לשוניים (באנגלית – עברית וברוסית – עברית) לקויי שפה
|
|
אוצר מלים
|
לכעשרים אחוז מאוכלוסיית הילדים (החד-לשוניים
והדו-לשוניים) יש אוצר מילים של פחות מ-50 מילים בגיל שנתיים. מחצית מן הילדים יסגרו
את הפער עד גיל שלוש, המחצית השניה תאובחן בשלב מאוחר יותר כסובלת מלקות שפה
ספציפית.
לכן אוצר מלים של פחות מחמישים מלים בגיל
שנתיים אצל חד לשוניים מצביע על אפשרות של לקות.
בגילאים מבוגרים יותר, לחד לשוניים לקויי שפה אוצר
מלים מצומצם ביחס לחד לשוניים תקינים.
|
לאוכלוסיה זו אוצר מלים מצומצם יותר משל חד
לשוניים בכל אחת משתי השפות בנפרד, אך תואם גיל בשתי השפות ביחד.
אוצר המילים של ילדים דו-לשוניים מכיל ייצוגים
משתי השפות, ויש חשיבות רבה להעריך אותו בשתי השפות יחדיו. הערכה בכל שפה בנפרד עלולה
להוביל למסקנה שקיימת לקות.
|
אוצר מלים של פחות מחמישים מלים בשתי השפות יחד בגיל
שנתיים מצביע על אפשרות של לקות.
גם בגיל מבוגר יותר, לאוכלוסיה זו אוצר מלים
מצומצם בשתי השפות ביחד ביחס לממוצע.
|
הטית פעלים, מבנה תחבירי
|
קשיים בהטית פעלים (למשל, הילד יאמר
"קופים קופץ" במקום "קופים קופצים").
|
עיכוב קל בשימוש בנטיות הפועל (ברכישה בו
זמנית).
העברת
מבנים תחביריים בין השפות (בעיקר ברכישה עוקבת). למשל, ה הידיעה לא קיימת ברוסית ולכן השמטת ה
הידיעה אצל ילד ששפתו הראשונה היא רוסית אינה מעידה על לקות בשפה.
צריך להיזהר לשפוט מצבים בהם מבנה המשפט בעברית
שגוי. יש לבדוק אם מבנה המשפט תקין בשפה
הראשונה לפני שמשערים שקיימת לקות.
למשל, ילדי גן דוברי רוסית – עברית נטו לומר "קופים
קופצות". המלה "קופים"
ברוסית היא נקבה ולכן ההטיה "קופצות" נכונה ברוסית. ילד דובר רוסית -עברית שאומר "קופים
קופצות" אינו לקוי.
ילדים דו-לשוניים הדוברים אנגלית או רוסית
בנוסף לעברית לא הראו כל קושי בחזרה על משפטים מורכבים ומשועבדים בעברית. ילדים
דו-לשוניים בו-זמנית מראים יכולת גבוהה יותר בסיפור סיפורים תוך שימוש רב
בתיאורים ובהבעת עמדות אישיות ומקדימים ילדים חד-לשוניים תקינים בהתפתחות סמנטית
ובהבנתן של דו-משמעויות ומטפורות. ממצאים אלו מתייחסים לילדים ממשלב
סוציואקונומי בינוני ומעלה, החשופים לעברית לפחות %50 מן הזמן. לכמות ולאיכות החשיפה לעברית משמעות רבה.
|
לאוכלוסיה זו קושי בהטית פעלים בעבר הדומה
בעוצמתו לקשיים של חד לשוניים לקויים. יש
להם גם קושי בהטית פעלים בהווה, אך ביצועיהם טובים יותר משל חד לשוניים לקויי
שפה.
כלומר, הדו לשוניות אינה מחריפה את הקושי בהטית
פעלים לעומת חד לשוניים לקויי שפה, ולעתים היא אף עוזרת לתפקוד בעברית.
אי
הופעת משפטים פשוטים עד גיל שלוש, לפחות באחת מן השפות, מצביעה על אפשרות ללקות בשפה.
אי הופעת משפטים מורכבים עד גיל שלוש וחצי
לפחות באחת מהשפות
מצביעה על אפשרות ללקות שפה.
|
שימוש במלות יחס (למשל, "על" או
"ל")
|
במשימת חזרה על משפטים, ילדים חד לשוניים בעלי
לקות שפה משמיטים לא פעם את מילות היחס באומרם למשל: ’אחי הגדול מקשיב מוסיקה
רועשת‘ או ’אח שלי הסתכל אריות בגן החיות‘.
|
ילדים חד לשוניים לקויי שפה השמיטו פי חמש מלות
יחס מאשר ילדים דו לשוניים באנגלית – עברית לקויי שפה. הדו לשוניות אינה מחריפה את הקושי בשימוש
במלות יחס לעומת חד לשוניים לקויי שפה, וייתכן שהכרת השפה האנגלית אפילו מגבירה
את המודעות לצורך במלות יחס.
|
|
רפרור (ראו הסבר למעלה)
|
קשיים משמעותיים ברפרור. דוגמה לסיפור על פי תמונות של ילד חד לשוני
לקוי שפה:
"אמא הכינה לילדים שלה אוכל ואכלו ואכלו. אח“כ בא לו זבוב. אח“כ הוא כעס, אח“כ שמו לה
בייגלה בזנב, אח“כ שמו לה בשערות משהו חם, אח“כ ניקו אותה וזהו." מי אכלו? מי שמו בייגלה ולמי? מי שמו משהו
בשערות? מי ניקו? בכל המשפטים האלו חסר נושא למשפט, ולכן לא ברור על מי מדובר.
לא ברור גם למי מתיחסים כינויי
הגוף "הוא", "לה" ו"אותה". סגנון זה מאפיין ילדים
לקויי שפה.
|
אוכלוסיה זו היתה בעלת רפרור תקין.
|
הרפרור של דו לשוניים אנגלית-עברית לקויי שפה טוב
יותר מהרפרור של חד לשוניים לקויי שפה. חד
לשוניים לקויים שוגים פי שלוש מדו לשוניים לקויים ששפת אמם אנגלית (בסיפור
סיפורים בעברית). בעברית אפשר להשמיט
נושא ולומר "הלכתי". באנגלית
לא (אי אפשר לומר "WENT". חייבים לומר
I WENT""). ולכן דו
לשוניים אנגלית- עברית פחות משמיטים את הנושא.
כלומר, הדו לשוניות באנגלית – עברית עוזרת לילדים
לקויי שפה.
|
No comments:
Post a Comment