ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Saturday, October 11, 2014

כמה דברים שיעזרו לכם לעשות דיאגנוסטיקה טובה יותר - 5


"טיפ" חמישי מסדרה של "עצות" שגובשו בצוות הפיתוח בדיאגנוסטיקה של שפ"ח ירושלים, שמשקפות את ה"אני מאמין" שלנו בנושא דיאגנוסטיקה.  חברי צוות הפיתוח: רות אומן שקד, ריטה באומגרטן, חנה ברימר, אורי דאר, אתי דניאל סימון, דליה זית,  עינת כהן רחמן, מישל ליסס טופז, בטי נצר, סמדר ספיר יוגב, ענאן סרור,  נאדין קפלן ועדינה שכנוביץ.

בססו את מסקנותיכם על שילוב של בסיס הנתונים, ההתרשמות הקלינית ודיווחי המורים.  אל תלכו עם הנתונים "עם הראש בקיר", מצד שני אל תעסקו בדיאגנוסטיקה התרשמותית.

למשל, כדי להסיק על היכולת הפלואידית של הילד, הסתכלו בנתוני המבחנים הבודקים יכולת פלואידית, אך הסתכלו גם על היכולת של הילד לחשוב בצורה מופשטת ולהמשיג, להסיק מסקנות מתוך טקסט על דברים שלא נאמרו בו במפורש, לספר סיפורי TAT שאינם "צמודים" לתמונה ומתארים אותה אלא שיש בהם מן הדמיון, לספר סיפורי TAT בעלי רצף קוהרנטי והגיוני, לתת הגדרות מוכללות למלים ולמושגים, להבין הנחיות מורכבות, לראות את האלמנטים המרכזיים בריי החזותי ולעשות אינטגרציה טובה של החלקים והשלם בו, לחשוב בצורה גמישה ולהפיק תועלת ממשוב, לתכנן את העבודה, לעבוד בצורה מבוקרת, להימנע מפרסברציות ומתגובות אוטומטיות, הסתכלו בדיווחי המורים על יכולת החשיבה וההבנה של הילד, על היכולת שלו לקחת יוזמה ולעבוד בצורה מבוקרת ומתוכננת, וכו'.

במידה ויש סתירה בולטת בין בסיס הנתונים להתרשמות הקלינית ולדיווחי המורים, הפעילו שיקול דעת ושכל ישר בקביעה האם היכולת תקינה או לא, ונסו גם לחשוב על סיבת הפער. 


זיכרו:  לא תמיד ניתן להגיע למסקנה חד משמעית.  מדובר בבני אדם, ולכן לא תמיד הכל  "מסתדר".  כשאנחנו לא בטוחים וכשנשארו לנו שאלות –עדיף לומר/לכתוב את ההתלבטות עם הצעות כיצד ללבן אותה, מאשר לכתוב משהו שאיננו שלמים איתו.

No comments:

Post a Comment