ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Saturday, October 4, 2014

איתור סימנים של מחלת אלצהיימר באמצעות ניתוח שפה כתובה – ואיך זה קשור לסופרת אייריס מרדוק?


את המאמר הזה:

Computerized assessment of syntactic complexity in Alzheimer’s disease: a case study of Iris Murdoch’s writing.  Serguei Pakhomov, Dustin Chacon, Mark Wicklund, Jeanette Gundel

Behavior Research Methods March 2011, Volume 43, Issue 1, pp 136-144


קיבלתי מפרופ' יאיר נוימן מאוניברסיטת בן גוריון.  הבנת המאמר לעומק דורשת ידע לשוני רחב ממה שיש לי, אך עצם הרעיון המובע בו מעניין.

מסתבר, שניתן להתחקות אחר סימנים לפגיעה/דעיכה קוגניטיבית (כפי שמתרחש, למשל, במחלת אלצהיימר), באמצעות ניתוח טקסטים שאנשים כותבים, או באמצעות ניתוח שפתם הדבורה, לפי פרמטרים של מידת המורכבות התחבירית של המשפט, דחיסות רעיונית, שימוש באיזכורים, קוהרנטיות ועוד.
 
בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר הסימנים הלשוניים שלה מתבטאים בהידרדרות במרכיבים הסמנטים של השפה.    דיבור "ריק" מבחינה סמנטית המאופיין בשימוש יתר בשמות גוף, וקושי להצביע על קשרים סמנטים בין מושגים הם שניים מהמאפיינים המבחינים של המחלה.  פגיעה קוגניטיבית במחלת אלצהיימר קשורה גם לביצוע מונמך במשימות הקשורות לזיכרון עבודה, במיוחד בשלבים המתקדמים של המחלה.  ככל שמידת המורכבות התחבירית של משפטים גבוהה, כך נדרשים זמן רב יותר ומשאבי זיכרון עבודה רבים יותר כדי לעבד אותם.   

אייריס מרדוק היא פילוסופית וסופרת אירית, אחת האהובות עלי.   מרדוק חיה בשנים 1919-1999, פרסמה 25 ספרים וכן עבודות בפילוסופיה.  ספרה הראשון פורסם ב – 1954 וספרה האחרון – ארבע שנים לפני מותה, ב – 1995.  מבין ספריה אמליץ על הספר  "הנעים והטוב", שהוא אחד הספרים הטובים שקראתי.   בשנת 1997 אובחנה אייריס מרדוק כחולה באלצהיימר.  אבחנה זו אוששה לאחר מותה במחקרים שנערכו על המוח שלה.









ספריה של אייריס מרדוק מתאימים במיוחד למחקר על סימנים של דעיכה קוגניטיבית בשפה כתובה, מכיוון שמרדוק התנגדה לכך שהם יעברו עריכה לשונית, כך שספריה משקפים לגמרי את דרך כתיבתה. 

קיימות מספר שיטות ידניות וממוחשבות לניתוח טקסטים מבחינה סמנטית ותחבירית.  למשל, ניתן לחשב את המספר הממוצע של מלים במשפט, המספר הממוצע של פסוקיות (CLAUSES) במשפט, לבדוק את מספר הפעמים שאחת מעשר המלים הנפוצות ביותר בטקסט חוזרת על עצמה בהפרשים של חמש מלים, ועוד. 

 מחקר זה השתמש בשיטות ממוחשבות לניתוח טקסטים כדי לבדוק את המורכבות התחבירית בארבעה ספרים של אייריס מרדוק – ספרה הראשון ("מתחת לרשת") מ – 1954, ספרה "הים, הים" מ – 1978, ספרה "האביר הירוק" מ – 1994 וספרה "הדילמה של ג'קסון" מ – 1995.    המחקר בוצע באמצעות ניתוח של 20 קטעים שנבחרו באופן רנדומלי (בתנאי שאינם מכילים דיאלוגים) מכל ספר.

המחקר מצא דפוס ברור של ירידה באורך המשפט, במספר הפסוקיות (CLAUSES) במשפט ובמדדים נוספים של מורכבות תחבירית בין "מתחת לרשת", לאורך שני הספרים האחרים ועד ל"דילמה של ג'קסון".    

ירידה במורכבות התחבירית של משפטים וגם ביכולות לשוניות אחרות מאפיינת גם תהליכי זיקנה של אנשים בריאים.  אצל אנשים בריאים, יש ירידות במורכבות התחבירית מעל גיל 75.   מכיוון שאייריס מרדוק היתה בת 75 עם פרסום הספר "הדילמה של ג'קסון" ובת 74 עם פרסום הספר "האביר הירוק", קשה לקבוע כמה מהאפקט שהתגלה קשור לזיקנה וכמה ממנו קשור לאלצהיימר.   

No comments:

Post a Comment