למה מבחני העיבוד השמיעתי בוודקוק קשורים לקריאה פחות ממבחני המודעות הפונולוגית של א-ת או מסלול

  

לפני מספר ימים האזנתי לתומי להרצאה של ד"ר NANCY MATHER, אחת מהמפתחות של מבחן הוודקוק. ד"ר מאטר סקרה את מבחני ההישגים במבחן הוודקוק 5. הסתקרנתי לראות מה יש שם ומה השתנה. ולפתע, בפתח השעה השנה של ההרצאה, התייחסה מאטר לסוגיה שמעסיקה אותנו רבות. כולנו נתקלנו בילדים שמתקשים בקריאת מילים בודדות ומילות תפל, אך במבחני העיבוד השמיעתי של הוודקוק הם מקבלים ציונים תקינים. כאשר מעבירים להם מבחנים פונולוגים מתוך מסלו"ל או א-ת, רואים את ההנמכות והקשיים בעיבוד הפונולוגי.

מאטר התייחסה לכך שמבחנים פונולוגים שונים בדרגות הקושי שלהם ובדרישות שהם מציבים למשאבי זיכרון העבודה, וציינה שהמבחנים המורכבים יותר, שמציבים דרישות גבוהות יותר לזיכרון העבודה, הם שנמצאים במתאם גבוה יותר עם הקריאה, והם יהיו נמוכים יותר אצל ילדים עם קשיים בקריאה.   

קראתי את המאמרים אליהם מאטר התייחסה, ועוד כמה מאמרים, וראיתי שקיימים לפחות ארבעה מימדים של קושי במבחנים שבודקים מודעות פונולוגית.

מימד ראשון של קושי קשור לפלט – האם הילד צריך להפיק פלט פונולוגי או לא. פלט פונולוגי הוא מילה או חלקים ממילה שהוצגה בגירוי. המטלה "האם דוב ודבורה מתחילים באותו צליל?" בה הילד משיב ב"כן/לא" אינה דורשת פלט פונולוגי, והיא קלה יותר מהמטלה "תגיד את הצליל הראשון במילה דוב".

מימד שני של קושי נובע מגודל היחידה המחולקת: ילד בגיל 4-5 מסוגל לפרק מילים להברות. למשל, במילה משקפת קיימות שלוש הברות: mish-ke-fet, לאחר מכן, בגיל 5-6, הילד מסוגל לפרק מילים לצירופים כלומר עיצורים+תנועות או אותיות+ניקוד, למשל, במילה משקפת קיימים חמישה צירופים: mi-sh-ke-fe-t  ולבסוף, עם רכישת הקריאה, הילד יכול לפרק מילים לפונמות. במילה משקפת קיימות שמונה פונמות: m-i-sh-k-e-f-e-t. מבחנים שדורשים פירוק להברות קלים יותר ממבחנים שדורשים פירוק לצירופים, ואלה קלים יותר ממבחנים שדורשים פירוק לפונמות.

מימד שלישי של קושי קשור למיקום היחידה בה מתבצעת המטלה במילה: קל יותר לבודד או להחליף הברה, צירוף או פונמה ראשונה במילה מהברה, צירוף או פונמה אחרונה במילה.

מימד רביעי של קושי נובע ממידת המניפולציה הנדרשת, כלומר מידת המעורבות של זיכרון העבודה. כאן ניתן להבחין באופן גס בשתי דרגות קושי.  דרגת הקושי הקלה יותר כוללת מבחנים שדורשים בידוד, מיזוג ופירוק פונמי. דרגת הקושי הקשה יותר כוללת מבחנים שדורשים מניפולציה בצלילי המילה: השמטה, החלפה או סידור מחדש של הצלילים. מניפולציה בצלילי המילה דורשת משאבים גדולים יותר של זיכרון עבודה מאשר בידוד, מיזוג ופירוק פונמי. לכן מבחנים אלה קשים יותר.

הנה דוגמאות למבחנים בדרגת קושי 1 (קלה יותר):

בידוד: הילד מאזין למילה ועליו לומר את ההברה, הצירוף או הפונמה הפותחת או הסוגרת  של המילה. למשל, המילה משקפת מתחילה בהברה mish או בצירוף mi או בפונמה m.  כאן משתלב המימד השני של הקושי: ככל שהיחידה שהילד נדרש לבודד קטנה יותר, כך המטלה קשה יותר.

מיזוג: הילד מאזין למילה שנאמרת בצורה מפורקת, בפירוק להברות mish-ke-fet או בפירוק לצירופים mi-sh-ke-fe-t או בפירוק לפונמות m-i-sh-k-e-f-e-t ועליו לומר מהי המילה השלמה ("משקפת"). ככל שהיחידות ביניהן צריך למזג קטנות יותר המטלה קשה יותר.

פירוק: הילד מאזין למילה שלמה ועליו לפרק אותה להברות, צירופים או פונמות. ככל שהילד נדרש לפרק ליחידות קטנות יותר, המבחן קשה יותר.

במספר מחקרים נמצא שמיזוג קל יותר מפירוק (Pufpaff, 2009).

הנה דוגמאות למבחנים בדרגת קושי 2 (קשה יותר):

השמטה: הילד  מאזין למילה שלמה ועליו לומר אותה בלי אחד המרכיבים שלה. למשל לומר את המילה "דלי" בלי הצליל ד (התשובה היא "לי"). החלק המושמט כמובן יכול להיות בתחילת המילה, באמצעה או בסופה. החלק המושמט יכול להיות הברה, צירוף או פונמה, ואלה משפיעים על דרגת הקושי של המטלה.

החלפה: הילד מאזין למילה שלמה ומתבקש להחליף בה את אחד הצלילים בצליל אחר. למשל, החלף את הצליל ל במילה "כלב" בצליל ש. מה המילה שמתקבלת? והתשובה היא "קשב". המטלה דורשת לפרק את המילה לצלילים שלה, לבודד את הצליל הנדרש, להשמיט אותו, להוסיף את הצליל החדש ולמזג את הצלילים יחד למילה שלמה. שוב, החלק המוחלף יכול להיות בכל מקום במילה ויכול להיות בגדלים שונים.

היפוך: הילד מאזין למילה שלמה ומתבקש לומר את צליליה בסדר הפוך. למשל,  אם נגיד את המילה ראש: r-o-sh  מהסוף להתחלה, איזו מילה נקבל? והתשובה היא שור.

מבחנים מורכבים, שכוללים השמטה, החלפה או היפוך של פונמות, מנבאים קריאה באופן טוב יותר ונמצאים במתאם גבוה יותר עם הקריאה מאשר מבחנים פחות מורכבים, בהם מרכיב זיכרון העבודה חלש יותר, כמו בידוד, מיזוג או פירוק Kilpatrick, 2012)).

בכל המטלות הללו ניתן להעלות את דרגות הקושי עוד יותר באמצעות אורך המילה. ככל שהמילה ארוכה יותר, המטלה קשה יותר. ברוב המבחנים אורך המילה עולה ככל שמתקדמים בפריטים במבחן.

היבט נוסף שלדעתי לעתים מקשה הוא האם המטלה מתבצעת על מילים אמיתיות או על מילות תפל. כאשר התוצר של המטלה הוא מילה אמיתית, זה מספק לילד בקרה. כלומר, אם הוא ביצע את המטלה והגיע למילת תפל, הוא יודע ששגה ויכול לנסות לתקן. כאשר התוצר הוא מילת תפל, אין בקרה כזו. לעתים (לא תמיד), קל יותר לבצע מניפולציות פונמיות במילים אמיתיות מאשר במילות תפל, מכיוון שקל יותר להחזיק אותן בזיכרון עבודה. אם המבחן כולל מילים אמיתיות במשלב לשוני גבוה, ילד עם אוצר מילים חלש יחווה אותן כמילות תפל ויתקשה לבצע את המטלה.

כיצד עקרונות אלה באים לידי ביטוי במבחנים שלנו?

בשקופיות המוצגות למטה (לחצו להגדלה) ניסיתי לסווג את המבחנים הפונולוגים בהם אנו משתמשים לפי מימדי הקושי השונים.

בהיבט של סוג הפלט (פונולוגי או לא), בכל המבחנים מלבד מבחן שתי"ל, הילד מפיק פלט פונולוגי ולא משיב ב"כן/לא". 

 

 

 

כפי שניתן לראות בטבלה, בהיבט של גודל היחידה המחולקת, המבחן הקל ביותר הוא השמטת הברה ממילה.

בהיבט של מיקום המטלה במילה, המבחנים הקלים ביותר הם בידוד פונמה ראשונה במילה והשוואת עיצורים פותחים.

בהיבט של סוג התשובות (מילים אמיתיות או מילות תפל), רק במבחנים הפרדה פונמית והשמטת פונמה ממילה הילד משיב במילות תפל, ולא יכול לעשות בקרה על תשובותיו. לגבי המבחנים מלוג'את אלקירא'אה, אני מבררת את הסוגיה הזו ואוסיף בשקופית ברגע שהמידע יהיה בידי.

בהיבט מידת המניפולציה הנדרשת ומעורבות זיכרון העבודה, המבחנים הקשים ביותר הם  הפרדה פונמית ממבחן מסלו"ל, השמטת הברה ממילה והשמטת פונמה ממילה ממבחן א-ת, השמטה פונמית וזיכרון עבודה פונולוגי ממבחן לוג'את אלקיראא'ה.

מבחן 11 מילים לא שלמות מהוודקוק כולל מילים שיש בהן השמטה של פונמות, אך אינו דורש מהילד להשמיט אלא להשלים את הפונמות החסרות. יתכן שפעולת ההשלמה מורכבת יותר מבידוד, פירוק ומיזוג ולכן סיווגתי אותו בדרגת קושי בינונית.

ובהסתכלות כוללנית, המבחנים הפרדה פונמית ממבחן מסלו"ל והשמטת פונמה ממילה ממבחן א-ת הם המבחנים המורכבים והמאתגרים ביותר בשפה העברית. במבחן הפרדה פונמית נדרשת השמטת צלילים, ההשמטה מתרחשת בכל חלקי המילה, גודל היחידה המושמטת משתנה מפריט לפריט, והפלט הוא מילות תפל. גם במבחן השמטת פונמה ממילה נדרשת השמטת פונמה מכל חלקי המילה והפלט הוא מילות תפל. המבחנים השמטה פונמית וזיכרון עבודה פונולוגי הם המבחנים הקשים ביותר בשפה הערבית.

על פי הקריטריונים של KILPATRICK, ארבעת המבחנים הללו טובים יותר בניבוי קריאה של מילים בודדות ושל מילות תפל מאשר המבחנים האחרים. זו ככל הנראה הסיבה לכך שילדים שמתקשים בקריאה של מילים בודדות ושל מילות תפל מקבלים לעתים קרובות במבחנים אלה ציונים נמוכים יותר מאשר בשני מבחני העיבוד השמיעתי במבחן הוודקוק (מבחן 4 ומבחן 11).

לכן חשוב מאד לדעתי להעביר מבחנים אלה לילדים עם קשיים בקריאה של מילים בודדות ושל מילות תפל ולא להסתפק במבחני הוודקוק שעלולים לא לאתר את הקושי הפונולוגי אצל ילדים אלה.

 

Dorofeeva, S. V., Laurinavichyute, A., Reshetnikova, V., Akhutina, T. V., Tops, W., & Dragoy, O. (2020). Complex phonological tasks predict reading in 7 to 11 years of age typically developing Russian children. Journal of Research in Reading, 43(4), 516-535. https://doi.org/10.1111/1467-9817.12327

Kilpatrick, D. A. (2012). Phonological segmentation assessment is not enough: A comparison of three phonological awareness tests with first and second graders. Canadian Journal of School Psychology, 27(2), 150-165. https://doi.org/10.1177/0829573512438635

Pufpaff, L. A. (2009). A developmental continuum of phonological sensitivity skills. Psychology in the Schools, 46(7), 679-691. https://doi.org/10.1002/pits.20407

Really Great Reading https://www.reallygreatreading.com/blog/six-layers-phonemic-awareness#:~:text=Manipulation:%20Truly%20refined%20phonemic%20awareness,to%20form%20a%20new%20word.

Mather, N. (2025). Overview of WJ V Achievement and the Virtual Test Library. https://www.youtube.com/watch?v=AHOX_mRE9FQ&t=1323s

מבחן הוודקוק ג'ונסון 5

 

 

בפברואר 2025, בעת שהיינו עסוקים במלחמה, יצא מבחן הוודקוק 5 במהדורה שרובה ממוחשבת. הבוחן עובד עם מחשב, הילד עובד עם טאבלט, ויש גם חוברת עבודה לילד, בעיקר עבור מבחנים שבודקים קריאה, כתיבה וחשבון (נזכור, שמבחני משכל אמריקנים כוללים בטריה של מבחנים קוגניטיבים ובטריה של מבחני הישג). הטאבלט והמחשב מתקשרים זה עם זה במהלך העברת הבחינה, כך שהבוחן יכול, למשל, להצביע על חלקים בגירוי שמוצג על מסך המחשב שלו, והילד יראה היכן הבוחן מצביע על מסך הטאבלט שלו.

חלק מההנחיות המסובכות מועבר לילד בוידאו. המיחשוב משחרר את הפסיכולוג מדאגה לדברים כמו נקודות התחלה ועצירה ומאפשר לו להיות פנוי יותר אל הילד הנבדק. מכיוון שהעברת המבחן דורשת תשומת לב לפרטים רבים, טעויות העברה הן די נפוצות. ההעברה הממוחשבת מונעת הרבה מהטעויות.  לדברי מחברי המבחן, הילדים נהנים מהאינטראקציה עם הטאבלט. כמובן שהמבחן הרבה פחות כבד, וקל יותר לעדכן אותו.

המבחן ניתן גם להעברה מרחוק, כאשר הבוחן והילד נמצאים במקומות שונים לחלוטין. אך הנורמות נעשו על העברה בה הבוחן והילד יושבים זה לצד זה.

התוכנה מאפשרת לפסיכולוג לבחור מראש אילו תתי מבחנים הילד יעבור. לאחר הבחירה, התוכנה מציגה לפסיכולוג את הזמן הכולל שיידרש כדי להעביר את כל המבחנים שנבחרו, ובמהלך הפגישה, התוכנה מציגה לילד את תתי המבחנים שנבחרו בזה אחר זה.  

מעבר למיחשוב, המבחן עבר מספר שינויים מעניינים מבחינה תיאורטית. לכן, למרות שאין לנו סיכוי להשתמש בו בעתיד הקרוב, כדאי להכיר אותו.

רמת המשכל הכללית נבדקת באמצעות שמונה מבחנים: אוצר מילים (ידע מגובש), מטריצות (יכולת פלואידית), עיבוד מרחבי (עיבוד חזותי), זכירת סיפור (יעילות למידה), שטף סמנטי (שטף שליפה), קשב מילולי (קיבולת זיכרון עבודה), התאמה חזותית (מהירות עיבוד) ואנלוגיות מילוליות (ידע מגובש ויכולת פלואידית).

שימו לב, שאף מבחן שבודק עיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית! הסיבות לשינוי זה אינן משכנעות לדעתי. סיבה אחת היא שתחום העיבוד השמיעתי לא נחקר מספיק כיכולת של המשכל. סיבה שניה היא שהנמכה בעיבוד שמיעתי מנמיכה את רמת המשכל הכללית. ניתן לטעון כך לגבי כל יכולת. למרות שעיבוד שמיעתי אינו בודק את רמת המשכל הכללית, כמות המבחנים שבודקים עיבוד שמיעתי גדלה, וניתן לקבל מדד של יכולת העיבוד השמיעתי.

מלבד רמת המשכל הכללית, המבחן בודק שמונה יכולות CHC רחבות (ידע מגובש, יכולת פלואידית, עיבוד חזותי, עיבוד שמיעתי יעלות למידה, שטף שליפה, קיבולת זיכרון עבודה ומהירות עיבוד) באמצעות שני מבחנים לכל יכולת. חלק מהמבחנים שאנו מכירים כבר אינם משמשים כמדדים עיקריים של היכולות הרחבות אך עדיין קיימים כמבחנים שניתן להוסיף.

הוספתי הסברים לשינויים ותיאורים של המבחנים החדשים, כאשר מצאתי כאלה:

ידע מגובש נבדק על ידי מבחן אוצר מילים ומבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד). מקגרו מציין ממצא שהיה כבר ידוע לנו, שמבחן ידע כללי נשען מאד חזק על אוצר מילים ולמעשה בודק אותו. לכן, כדי להימנע מכפילות, מבחן זה עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

היכולת הפלואידית נבדקת על ידי מבחן מטריצות ומבחן אנליזה סינתזה. גם מבחן אנלוגיות מילוליות (מבחן 1ד) בודק את היכולת הפלואידית (וכן את הידע המגובש). מבחן יצירת כללים דורש הנחיות מילוליות מורכבות ולכן עלול להיפגע אצל ילדים עם קשיים בשפה או שאינם שולטים בשפה. המבחן דורש גם יכולת להפיק תועלת ממשוב. מבחן סדרות מספרים מושפע גם מידע חשבוני. לעומת זאת, מבחן מטריצות אינו טעון בשפה, אינו כולל משוב ומושפע (אולי) פחות מידע מוקדם. לכן מבחן יצירת כללים ומבחן סדרות מספרים הועברו לבטרית המבחנים הנוספים שבודקים את היכולת הפלואידית.

העיבוד החזותי נבדק על ידי מבחן עיבוד מרחבי ומבחן סיבוב עצמים. מבחן זיהוי ציורים לא קיים יותר בוודקוק. מקגרו טוען שבמחקרים על מבחן הוודקוק3, בו אנו משתמשים, מבחן זיהוי ציורים התגלה כסמן חלש של העיבוד החזותי. נשים לב, שהיכולת הרחבה עיבוד חזותי נמדדת באופן צר, באמצעות שני מבחנים שבודקים את היכולת הצרה ויזואליזציה. מקגרו מסביר שהדבר נעשה מכיוון שויזואליזציה היא הלב של העיבוד החזותי, ומכיוון שהמחברים החליטו להעדיף מבחנים מורכבים על פני מבחנים פשוטים יותר שבודקים את היכולת הרחבה באופן רחב יותר.

העיבוד השמיעתי נבדק על ידי המבחנים מיזוג צלילים וסגמנטציה.

יעילות בלמידה נבדקת על ידי מבחן זכירת סיפור ועל ידי מבחן הבנת סיפור (הילד מאזין לסיפור ומשיב על שאלות עליו). כך, יעילות בלמידה בודקת יכולת ללמוד ולשלוף מידע בעל משמעות סמנטית, שזו למעשה יכולת צרה, אך משמעותית מאד ללמידה בבי"ס. מבחן למידה חזותית שמיעתית אינו מסווג יותר ליעילות בלמידה! מקגרו מסביר שבניתוח גורמים של מבחן וודקוק5 התברר שהוא לא בודק יעילות למידה, אלא יכולת פלואידית ועיבוד חזותי, עד כמה שזה נשמע מוזר. המבחן עבר לבטרית המבחנים הנוספים.

שטף שליפה נבדק על ידי מבחן שטף סמנטי ועל ידי מבחן שטף פונמי.

קיבולת זיכרון העבודה נבדקת על ידי מבחן קשב ורבלי ומבחן זכירת ספרות לאחור.

מהירות עיבוד נבדקת על ידי מבחן התאמה חזותית של מספרים ומבחן התאמה חזותית של רצפי אותיות.

מבחנים נוספים שקיימים בבטרית המבחנים הקוגניטיבים:

ידע מגובש: ידיעות כלליות, אוצר מילים על פי תמונה, הבנה.  

יכולת פלואידית: יצירת כללים, סדרות מספרים, למידה חזותית שמיעתית ומבחן הבנת הנחיות.  

עיבוד חזותי: למידה חזותית שמיעתית (אולי בגלל היבטים של זיכרון אסוציאטיבי חזותי שיש במבחן, בו הילד לומד אסוציאציה, קישור, בין גירוי חזותי לגירוי שמיעתי), זיכרון עבודה חזותי (הילד רואה ריבועים מפוזרים באופן רנדומלי על פני המסך. בתוך חלק מהריבועים יש נקודות. הגירוי נעלם ומופיעה משימת הסחה קצרה. לאחר מכן מופיע מסך חדש עם אותם ריבועים כשכולם ריקים. הילד צריך לגעת בריבועים בהם היו קודם נקודות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שפרטיו למטה, והוא די קשה), שיום מהיר של כמויות.

עיבוד שמיעתי: חזרה על מילות תפל, היפוך צלילים (האזן לצלילים במילה ראש: r-o-sh. אם נגיד את המילה ראש מהסוף להתחלה, איזו מילה נקבל? והתשובה היא שור), שיום מהיר של פונמות, השמטת צלילים, החלפת צלילים (החלף את הצליל ל במילה "כלב" בצליל ש. מה המילה שמתקבלת? והתשובה היא "קשב". מקגרו מציין שהביצוע במבחן מגיע לשיאו בגיל 12, ולאחר מכן אין שיפור בביצוע עם העליה בגיל).

שטף שליפה: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של פונמות, שיום מהיר של ספרות. מקגרו מציין, שבניתוח גורמים מבחני שיום מהיר מודדים יותר מהירות עיבוד מאשר שטף שליפה. לכן הם כלולים גם במבחנים הנוספים המודדים מהירות עיבוד.

קיבולת זיכרון עבודה: זיכרון עבודה חזותי, חזרה על מילות תפל, זכירת חיות ומספרים, הבנת הנחיות.   

מהירות עיבוד: מחיקת סמלים (זהו מבחן דמוי סטרופ, בו הילד רואה דף עמוס בעיגולים, משולשים וכוכבים בצבעים שונים. הוא צריך לגעת בכל הגירויים שאינם גירוי המטרה, למשל משולש כחול, כמה שיותר מהר. לעתים יש שלוש מטרות, למשל משולש כחול, כוכב ורוד ועיגול צהוב, ואז הילד צריך לגעת בכל הגירויים שאינם אחת משלוש המטרות. מקגרו מדגים את המבחן באחד הסרטונים שקישוריהם מופיעים בסוף הפוסט הזה, והוא בהחלט דורש הרבה מאד אינהיביציה ובודק גם תפקודים ניהוליים ושליטה בקשב. המבחן מאפשר לראות שגיאות של השמטה, שמצביעות על קושי לשמור על הקשב, ושגיאות של הוספה, המעידות על קושי לעכב תגובה. שני סוגי השגיאות נלקחים בחשבון בציינון של המבחן. הציון מופחת יותר בשל שגיאות של הוספה מאשר של השמטה, כדי לשים דגש על אינהיביציה). מהירות עיבוד נבדקת גם על ידי מבחני השיום המהיר: שיום מהיר של עצמים, שיום מהיר של אותיות, שיום מהיר של ספרות, שיום מהיר של כמויות (הילד צריך לומר במהירות האפשרית כמה נקודות יש במקבצי נקודות המוצגים בפניו בצורה מסודרת, כמו בקוביה. המקבצים מכילים עד תשע נקודות). 

בטרית מבחני ההישג בודקת את הקריאה, הכתיבה והחשבון. מכיוון שהגבולות בין היכולות הקוגניטיביות ובינן לבין תחומי ההישג מטושטשים, חלק ממבחני ההישג בודקים גם יכולות קוגניטיביות.

כישורי קריאה בסיסיים נבדקים על ידי מבחן קריאת מילים בודדות ומבחן קריאת מילות תפל.

שטף קריאה נבדק על ידי מבחן שטף בקריאת משפטים ומבחן שטף בקריאת מילים (הילד קורא ארבע מילים וצריך לגעת בשתי מילים שהולכות ביחד. למשל,  הילד רואה את המילים עט, אדום, שועל, עפרון וצריך לגעת בעט ובעפרון). 

הבנת הנקרא נבדקת על ידי מבחן הבנת טקסט ומבחן הבנת פיסקאות (הילד קורא סיפורים קצרים בקריאה דמומה ומשיב על שאלות הבנה שהבוחן מקריא לו).

איות נבדק באמצעות מבחן איות ומבחן איות צלילים

הבעה בכתב נבדקת על ידי מבחן דגימות שפה כתובה (הילד מקבל מספר מילים וצריך לכתוב משפט הכולל אותן, או שהוא מקבל התחלה של משפט כתוב וצריך להמשיך אותו. המבחן מאפשר להתרשם מאיכות הכתב, איכות הדקדוק, אוצר המילים, ההבנה ויכולת ההבעה בכתב של הילדה), מבחן שטף בכתיבת משפטים (הילד כותב משפטים שמוכתבים לו. הצינון מבוסס על הדיוק בתוכן, איות ופיסוק), ומבחן שטף בכתיבת אותיות (הילד צריך לכתוב את הא-ב ולאחר מכן להעתיק אותו. נבדקת האוטומטיות בכתיבת האותיות, גורם שמשפיע מאד על יכולת הכתיבה ועל איכות ההבעה בכתב).

למעשה הבטריה הקוגניטיבית בצירוף בטרית מבחני ההישג מאפשרת לבצע כמה השוואות מעניינות: זכירת סיפור שהוקרא לילד לעומת זכירת סיפור שהילד קרא, הבנת סיפור שהוקרא לילד לעומת הבנת סיפור שהילד קרא, הבנת משפטים המושמעים לילד לעומת הבנת משפטים שהילד קרא, משפטים שהילד משלים בעל פה או מחבר בעל פה, לעומת משפטים שהילד משלים בכתב או מחבר בכתב, חזרה בעל פה על מילות תפל שהושמעו לילד לעומת קריאת מילות תפל.

מיומנויות חישוב נבדקות על ידי מבחן חישוב ומבחן שטף חשבוני.

תפיסת כמות נבדקת על ידי מבחן השוואה בין כמויות (איפה-מבין שתי אפשרויות-יש יותר קווים או עיגולים ובפריטים מתקדמים: איזה מספר גדול יותר)  ומבחן תפיסת כמות.

פתרון בעיות חשבוניות נבדק על ידי מבחן בעיות יישומיות ומבחן זיהוי בעיות חשבוניות (הילד מאזין לבעיות חשבוניות, וצריך לתאר מה חסר או שגוי בבעיה ומה צריך לתקן. למשל, הילד רואה תמונה של פיל וחתול והבוחן אומר: מרי ראתה תמונה של פיל ושל חתול, והתבקשה להצביע על החיה הגדולה יותר. היא הצביעה על החתול. מה לא בסדר?).

כחלק מבטרית מבחני ההישג, קיימים מבחנים שבודקים שפה דבורה, הבנת הנשמע, הבעה בעל פה ואוצר מילים. למשל, הילד רואה תמונה וצריך לומר משפט שלם שמתאר מה קורה בתמונה. במבחן אחר, הילד מוסיף משפט שחסר בסיפור.

 

התרשמותי הכללית: המיחשוב של המבחן מקסים ומתבקש. אבל כמות המדדים והאפשרויות השונות היא עצומה ומבלבלת, עד כדי כך שגיליתי אפילו סתירות קטנות בין המצגות של מחברי המבחן. נדרש לדעתי לבצע פישוט גדול של המבחן, שיכלול הרבה פחות מבחנים והרבה פחות מדדים, אך שכל מדד שישאר יהיה חזק מאד מבחינה סטטיסטית.

מקורות:

 

פרזנטציות של  ד"ר KATY GENSEKE, מנהלת פיתוח ומוצרים קלינים בחברת ריברסייד, המוציאה לאור של הוודקוק, ד"ר ERICA LAFORTE פרופ' באוניברסיטת נורתווסטרן, ד"ר NANCY MATHER שמפתחת את מבחני ההישג של מבחן הוודקוק וקאוין מקגרו, אחד מהמפתחים של ה – CHC ושל מבחן הוודקוק:

https://www.youtube.com/watch?v=w8nQq7qspnY

https://www.youtube.com/watch?v=MP2UocWrsIE

https://www.youtube.com/watch?v=uKckekQzqCA

https://www.youtube.com/watch?v=ohDhwi8t3Ic

https://www.youtube.com/watch?v=AHOX_mRE9FQ&t=1323s

LaForte, E.M., Dailey, D., & McGrew, K.S.(2025). WJ V Technical Abstract. Riverside Assessments, LLC.

https://info.riversideinsights.com/hubfs/Clinical%20-%20Sales%20and%20Services%20Collateral/WJ%20V/WJ%20V%20Technical%20Abstract.pdf?hsLang=en

 

ספר חדש: גן החיות המשפחתי מאת דפנה ילון ורויטל קינן

 

 

הובא לידיעתי ספר חדש ומסקרן, "גן החיות המשפחתי", שעוסק בשני התחומים שמעניינים אותי מאד: דיאגנוסטיקה וטיפול משפחתי, ומציג מבחן חדש שפיתחו המחברות דפנה ילון ורויטל קינן. טרם הספקתי לקרוא את הספר, אז במקום התרשמויות שלי ממנו אני מביאה כאן דברים שכתבו עליו המחברות:

 

"ציור משפחתי כחיות" הוא מבחן נייר ועיפרון איכותני חדשני לילדים או מבוגרים, שהנחייתו היא: "דמיין לעצמך שבני משפחתך היו חיות. צייר את משפחתך, כולל את עצמך, כחיות". בהמשך, המצייר מתבקש לכתוב את סדר הדמויות שצוירו, את זהות כל חיה ובן המשפחה המיוצג בה, והסבר לבחירתו. 

מטרת המבחן היא ללמוד על ה"אני" של המצייר, כוחותיו וקשייו, הדימוי העצמי בהקשר המשפחתי, תפיסתו את כל אחד מבני משפחתו ואת מערכות ההשלכות והיחסים ביניהם בתקופת הציור. מתוך כך, להבין את החוויה הקיומית שלו ולהעלות השערות על הדינמיקה במשפחה, כפי שהמצייר תופס אותה. בהעברה לכמה בני משפחה, ניתן להבין את הפערים בין תפיסותיהם, המכתיבות את הדינמיקה המערכתית. ייחודיות מובהקת יש לשימוש בו במצבי חירום וכאשר קיים חשש להסתרת סודות.

המבחן המוצע הוא כלי רגיש ומעמיק לבדיקת הנרטיב האישי ב"כאן ועכשיו", להעלאת היפותזות לטיפול ושימוש בשפה מטפורית לאורכו, ובאופן ייחודי – להערכה של הכוחות והמסוכנות הטמונים במשפחה שיש לבצע  במצבי חירום ובקיום נאמנות לסודות משפחתיים.

נקודות המוצא להערכת ציור "גן החיות המשפחתי" הן שלוש גרסאות אירופאיות בלתי תלויות של ניתוח ציורי משפחה כחיות, ומחקרים קליניים ופסיכיאטרים בשתיים מתוכן. אחת הגרסאות, שפותחה ב-1956, תוקפה סטטיסטית לשלושה מדדים, ומשמשת מאז ב"שלישיה הפותחת" באבחוני ילדים בשפ"חים בגרמניה (אחרי מבחני אינטליגנציה ובמקום השני - עם הרורשאך).

"ציור משפחתי כחיות (MFA)" עודכן ופותח בעקבותיהן, כדי לתאר את תפיסות המצייר את עצמו, את בני משפחתו ואת הדינמיקה המורכבת במערכת מנקודת מבטו של כל בן משפחה ב"כאן ועכשיו". חוסר היציבות המובנה בדימוי המשפחתי, וכן העיסוק המרכזי בדינמיקות בתוך המשפחה, יוצרים כשל לוגי מול הציפייה ליצור כלי כמותני ולחקור את תקפותו. 

החידוש של "חקר מקרה" איכותני שהנהגנו, משלב מידע ממבחנים וכלים נוספים לציורי חיות והמשפחה כחיות, שנכתבו במגוון שפות אירופאיות וביפנית. זהו כלי שנתפס כמשעשע בבונדינג, מבסס מטפורות להמשך הטיפול, מאפשר מעקב בעל תוצאות גלויות, וייחודי באפשרות להשוות את התפיסות השונות של בני המשפחה.

הכלי האיכותני מבוסס על שיטת "חקר מקרה" רב-ערוצי, המאששת, מרחיבה או מאתרת אידיאליזציה מתוך השוואת ממצאיי הערוץ החזותי של הציור אל מול הערוץ המילולי של ההסבר לו. בכל ערוץ מתבצע בנפרד ניתוח תכנים ומשמעותם המטפורית/סימבולית (בעיקר ע"פ הסבר המצייר, וכן פרשנות סמלים יונגיאנית, וממצאי עשרות מחקרים אודות מבחנים גרפיים וכלים נוספים, גם מתחום הטיפול באמנות, העוסקים במשפחה ו/או בחיות). בנוסף נחקרות דרכי ההבעה של המלל (בגישת "ניתוח השיח") מול הניתוח הגרפי המקובל בניתוח מבחני ציור באופן חוצה-מבחנים.

תהליך הסינתזה מאגד ומארגן את מכלול הממצאים שבטבלאות לסינדרומים, המייצגים מדדים שלקוחים מתוך תיאוריות היסוד של חקר מבנה ודינמיקת המשפחה (מינושין וסאטיר) ושל מידת התקינות של התפקוד המשפחתי (המודל המעגלי של אולסון). 

הכלי שימש את הכותבות לאורך שבע שנים, שלאורכן בצעו שתיהן ניתוחים בלתי תלויים לצורך ייעוץ ותרפיה, וככלי מעקב בטיפול בילדים, מבוגרים, זוגות ומשפחות. בדרך זאת, המחקר האיכותני עושה אינטגרציה לגישות ותובנות מתוך הפסיכולוגיה החינוכית והקלינית, פסיכותרפיה יונגיאנית, הטיפול הזוגי והמשפחתי, הטיפול באמנות ועבודה סוציאלית.

הספר הוא מדריך מובנה ומפורט לניתוח מבחני ציור בכלל ולייחודיות השיטה. הוא כולל טבלאות ושאלון חצי-מובנה לסיוע באבחון וכמאה ציורים המלווים בפרשנויות שמדגימים את תהליך העבודה.  

 

 

דפנה ילון, יועצת בכתיבה אקדמית במדרשה לאמנות, מכללת בית ברל. התמחתה בגרמניה ועסקה בניתוח גרפי של מבחני ציור וכתב-יד לצורך ייעוץ לפרטים ולמשפחות. בעלת תואר שני במדעי החיים, בוגרת לימודי טיפול זוגי ומשפחתי וכן טיפול אסטרטגי-חווייתי, ניתוח ציורי ילדים ותיאום טיפול למבוגרים עם ליקויי למידה. שיטתה לאבחון מוכנות ללמידה באמצעות "ציור כוכבים-גלים" נלמדת ונחקרת ברחבי העולם. ספרה הילד בקצה העיפרון דן בכתיבה הידנית כאתגר רב-תחומי.

רויטל קינן, מלווה תהליכי שינוי והתפתחות אישית ומקצועית במעגל החיים: הכוונה מקצועית, ייעוץ אישי והעצמה, הכנה לפרישה והדרכה חינוכית להורים וצוותים. מעבירה סדנאות, הרצאות וקורסים לאנשי מקצוע ולקהל הרחב. משלבת ניתוח מבחני ציור וכתבי-יד עם כלים מתחומי הכשרתה בפסיכותרפיה, ייעוץ חינוכי והנחיית קבוצות. בעלת תואר שני בחוג לייעוץ והתפתחות האדם במגמת ייעוץ חינוכי, אוניברסיטת חיפה. בוגרת התוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת CBT ו-ACT מטעם "מרכז שילוב", בשיתוף אוניברסיטת חיפה.

האם ניתן לקבוע לקות למידה על סמך יכולת צרה, ושינוי השם לומד איטי

  

הנה מקרה תיאורטי הדומה מאד למקרה בו נתקלתי לאחרונה: ילדה בכיתה ה', עם הנמכות משמעותיות מאד בשטף ודיוק בקריאה של מילים בודדות וטקסטים, והנמכה במבחני שיום מהיר מסוגים שונים (וודקוק ו – א-ת). שאר היכולות הקוגניטיביות שלה תקינות, ועולות בקנה אחד עם התרשמות קלינית שיש לה תפקודים קוגניטיביים תקינים. גורמי הדרה לא מסבירים היטב את הקשיים המשמעותיים והבולטים שיש לילדה בקריאה הטכנית.  

מקרה זה מעורר את השאלה האם ניתן לקבוע לקות למידה לפי יכולת צרה? במקרה זה, האם ניתן לקבוע שהילדה לקוית למידה על סמך היכולת הצרה קלות שיום (זו היכולת הצרה אליה שייכים מבחני שיום מהיר. יכולת צרה זו היא חלק מהיכולת הרחבה שטף שליפה)?

לצורך זה עיינתי מחדש במאמר:

Flanagan, D. P., Ortiz, S. O., Alfonso, V. C., & Dynda, A. M. (2006). Integration of response to intervention and norm‐referenced tests in learning disability identification: Learning from the Tower of Babel. Psychology in the Schools, 43(7), 807-825.

זה אחד ממאמרי המפתח הדן בהגדרת לקות למידה. המאמר פתוח לקריאה ברשת. מי שרוצה יכול גם לקבל אותו ממני.

כך כותבים פלאנגן וחבריה בעמוד 820: ניתן להשתמש בלקות ביכולות צרות, למשל לקות בקידוד פונולוגי (יכולת צרה של העיבוד השמיעתי), לקות בקלות שיום (יכולת צרה של שטף שליפה), לקות בזיכרון עבודה (יכולת צרה של הזיכרון לטווח קצר) או שילוב של לקויות ביכולות צרות אלה כדי להסביר קשיים בקריאה טכנית, כאשר שללנו גורמי הדרה. זאת מכיוון שיכולות צרות אלה נמצאו (במחקרים) כמסבירות שונות משמעותית בכישורי קריאה בסיסיים.

מי שרוצה לשמוע את פלאנגן אומרת דברים דומים בעל פה מוזמן לצפות בהרצאה זו:

https://www.youtube.com/watch?v=nV24Z6Hfj1I

Dawn Flanagan: Current Trends in Diagnosis of SLD and Intellectual Disability

  בדקות 16:24 -15:00 

בעמוד 822 במאמר של פלאנגן וחבריה מופיע התרשים שצירפתי (לחצו להגדלה). 

בתרשים ניתן לראות ציונים של ילד במבחן קאופמן הקוגניטיבי (KABC גירסה 2) ובמבחני ההישגים של קאופמן (KTEA גירסה 2). בשורה העליונה רואים את הציונים על סקאלה עם ממוצע 100 וסטית תקן 15, כמו בוודקוק. הקווים האופקיים מסמלים את הרווח בר סמך שבתוכו נמצא הציון שהתקבל בכל מבחן. בטור השמאלי, שימו לב שמוקף האם נבדקה יכולת רחבה או צרה. כך ניתן לראות, שהעיבוד השמיעתי, אחסון ושליפה לטווח ארוך וזיכרון לטווח קצר נבדקו כיכולת צרה – אבל כל אחד מהם נבדק בשני מבחנים. לילד יש הנמכות בקריאה שמוסברות על ידי הנמכה בעיבוד פונולוגי ובשטף בשליפה (שטף סמנטי שנקרא כאן associative fluency ושיום מהיר, naming facility).  שאר היכולות הקוגניטיביות (יעילות למידה, זיכרון לטווח קצר, יכולת פלואידית ועיבוד חזותי) הן תקינות. אם גורמי הדרה לא מסבירים טוב יותר את ההנמכה בקריאה, ניתן לקבוע לקות למידה.   

פלאנגן מציגה את המקרה הזה באותה הרצאה, בדקה 47.

מכאן ניתן להסיק שאפשר לקבוע לקות למידה לפי יכולת/יכולות צרות, ובלבד שכל יכולת צרה נבדקת באמצעות שני מבחנים לפחות.  

כמובן, שמוטב לבדוק כל יכולת באופן רחב ולא צר.

שאלה נוספת שעולה מהמקרה שתיארתי בתחילת הפוסט היא האם ניתן לתלות את כל הקשיים המשמעותיים שיש לילדה בקריאה בשיומים המהירים הנמוכים בלבד?

זו שאלה טובה מאד. מבחני שיום מהיר קשורים מאד חזק להנמכה בשטף בקריאה ולאי יכולת להגיע לקריאה אוטומטית. אבל תמיד יכולים להיות גורמים נוספים לקשיים בקריאה שהמבחנים בהם השתמשנו לא איתרו.  

Slow Learner שינה את שמו

בסוף ההרצאה של פלאנגן, בדקה 57, היא דנה בילדים שנמצאים, מבחינת היכולות הקוגניטיביות שלהם או רמת המשכל הכללית שלהם, בין לקות אינטלקטואלית ובין לקות למידה ספציפית. פלאנגן מזכירה, שלקות למידה היא תת הישג בלתי צפוי. כלומר, הילד מתקשה ללמוד קריאה, כתיבה או חשבון, וזו הפתעה, זה בלתי צפוי, מכיוון שהיכולות הקוגניטיביות שלו הן ברובן תקינות. לכן התופעה מוגדרת כ"לקות למידה ספציפית". זהו מצב של הנמכה ביכולת קוגניטיבית ספציפית, ולא ביכולות קוגניטיביות רבות.

אצל ילד עם ריבוי של יכולות קוגניטיביות נמוכות, אין תת הישג בלתי צפוי. תת ההישג שלו צפוי ומתאים למצב בו מרבית יכולותיו נמוכות. לצערנו קיימים ילדים כאלה, והם כמובן צריכים ויכולים להתקדם באמצעות עזרה מאסיבית שניתן להם. אלה הילדים שהוגדרו כ – SLOW LEARNER. פלאנגן מספרת בהרצאה, שביטוי זה לא התקבל בברכה מכיוון שיש לו קונוטציה שלילית. לכן היא מעדיפה להשתמש בביטוי General Learning Difficulty אותו נתרגם ל"קושי כללי בלמידה".

פלאנגן מוסיפה ומספרת, שגם בארה"ב קשה לקבל שעות עזרה עם הגדרה של "קושי כללי בלמידה" ולכן הפסיכולוגים נאלצים להגדיר ילדים כאלה כבעלי לקות למידה ספציפית, למרות שהלקות שלהם היא לגמרי לא ספציפית. הגיע הזמן להוסיף את ההגדרה הנכונה.

חידוד הבדלים בין היכולות הקוגניטיביות

  

בעקבות שאלות שהופנו אלי, הנה חידוד של מספר הבדלים בין היכולות הקוגניטיביות:

מה ההבדל בין יכולות הזיכרון לטווח ארוך לבין הידע המגובש?

הידע המגובש הוא התוכן של הזיכרון, או התוכן של מאגר הידע. כשבודקים ידע מגובש שואלים עד כמה הידע רחב ועמוק. למשל: האם הילד מכיר מילים במשלב שפה גבוה (עברית גבוהה, ספרותית)? האם יש לו ידע כללי רחב? גם השליטה בשפה היא חלק מהידע המגובש. בהיבט זה נבדוק האם הילד מתבטא בדקדוק ובתחביר נכונים? האם הוא מבין טקסט שכתוב בתחביר ובדקדוק מורכבים (למשל, האם מבין משפטים כמו: "זה הילד שהמורה ציינה לשבח", "הילד צוין לשבח על ידי המורה")?

במטלות שבודקות ידע מגובש שואלים תמיד על מידע שכבר נלמד בעבר, ולא מלמדים את הילד דברים חדשים במהלך המבחן. בנוסף, ככל שמתקדמים בכל מבחן, רמת הפריטים הולכת ועולה, כדי לבדוק כמה רחב ועמוק הוא מאגר הידע של הילד. לכן בתחילת כל מבחן הילד יישאל על מילים קלות או שאלות ידע כללי קלות, וככל שהוא מתקדם, הוא יישאל על מילים יותר ויותר קשות, מופשטות ובשפה ספרותית, או על פריטי ידע כללי פחות נפוצים.

הדרך הטובה ביותר לבדוק ידע מגובש באופן נקי ממרכיבים של זיכרון היא באמצעות זיהוי ולא באמצעות שליפה. כשבודקים באמצעות זיהוי, מראים לילד מספר תמונות, ומבקשים ממנו להצביע על התמונה שמבטאת מילה או מושג מסויים. כך הילד אינו צריך לשלוף את המילה או המושג, והזיכרון לטווח ארוך אינו מאותגר. במבחני 1 (הבנה מילולית) בוודקוק כן נדרשת שליפה, וזה חסרון של המבחן הזה. לעומת זאת במבחן 8 (ידע כללי) לא נדרשת שליפה. גם במבחנים של גזירה והטיה של מילים ועירנות תחבירית מתוך א-ת, הבודקים תחביר ודקדוק לא נדרשת שליפה.

יכולות הזיכרון לטווח ארוך הן יעילות בלמידה ושטף בשליפה. יכולות אלה אינן בודקות את  רוחב ועומק התוכן של מאגר הידע, אלא את איכות תהליך הלמידה, האחסון והשליפה של הידע.

יכולת היעילות בלמידה בודקת עד כמה הילד מצליח לארגן את החומר היטב בתהליך הלמידה, או ללמוד אסוציאציות בין גירויים שונים, וכמה מתוך מה שהוא למד הוא גם זוכר ויכול לשלוף.

במבחנים הבודקים יעילות בלמידה מלמדים את הילד דברים חדשים. למשל, במבחן ריי חזותי הילד מתבקש להעתיק דגם שהוא חדש לו לגמרי. הוא צריך לנתח את הדגם וליצור אסטרטגיה להעתקתו. במהלך ההעתקה הוא לומד את הדגם. לאחר שלוש דקות ולאחר שלושים דקות הוא מתבקש לשלוף את הדגם מזכרונו. במבחן 2 בוודקוק, למידה חזותית שמיעתית, אנחנו מלמדים את הילד אסוציאציה חדשה או קישור חדש בין גירוי חזותי לגירוי שמיעתי (בין ציור לשם שלו). לאחר מכן הילד רואה את הגירוי החזותי וצריך לשלוף את השם שלו. כאשר מלמדים במהלך מבחן דבר חדש, אנחנו יכולים לבדוק את תהליך הלמידה באופן נקי מידע קודם, ולדעת בדיוק כמה הילד הצליח ללמוד מתוך הדבר החדש שלימדנו אותו.  

יכולת השטף בשליפה בודקת עד כמה הילד מסוגל לשלוף חומר פשוט שכבר למד בעבר באופן שוטף ומהיר. הדגש הוא על חומר פשוט, כדי לבדוק את יכולת החיפוש במאגר הידע ואת השליפה השוטפת ממנו, ולא את רמת התוכן הנשלף. לכן משימות של שטף בשליפה יכללו גירויים פשוטים, שאינם הולכים ועולים בדרגת הקושי. למשל, נבקש מהילד לשלוף כמה שיותר שמות של בעלי חיים בתוך דקה, אבל לא נבקש ממנו לשלוף כמה שיותר שמות של ערי בירה בתוך דקה. לו היינו מבקשים לשלוף שמות של ערי בירה, המבחן היה מאתגר את הידע המגובש, ואז היינו בודקים את השטף בשליפה באופן הרבה פחות נקי מידע מגובש. כאשר אנו מבקשים לשלוף חיות, אנו לוקחים בחשבון שכל הילדים מכירים שמות רבים של חיות. האתגר פה הוא לא היכרות עם פריטים ששייכים לאותה קטגוריה, אלא היכולת לארגן את החיפוש בזיכרון אחר פריטים אלה ולשלוף אותם ממאגר הידע באופן שוטף ומהיר. כך גם במבחנים של שיום מהיר. הציורים שמופיעים במבחן שיום תמונות מהיר הם של אובייקטים פשוטים ומוכרים ביותר. הציורים במבחן אינם עולים בדרגת הקושי ככל שמתקדמים במבחן. זאת מכיוון שאיננו בודקים את רוחב ועומק ההיכרות של הילד עם אובייקטים יותר ויותר נדירים (שזו היתה בדיקה של הידע המגובש), אלא את היכולת שלו לשלוף במהירות ובשטף את השמות של אובייקטים מאד מוכרים.

 מה ההבדל בין העיבוד השמיעתי לידע המגובש?

אמרנו למעלה, שהידע המגובש בודק את התוכן של מאגר הידע. העיבוד השמיעתי אינו עוסק כלל בתוכן וגם לא במשמעויות של מילים. העיבוד השמיעתי עוסק רק ביכולת של הילד לפרק ולהרכיב מילים לצלילים מהן המילים מורכבות. משמעות המילים לא אמורה להשפיע על ביצוע המטלה. לכן רצוי לבדוק את העיבוד השמיעתי באמצעות מילים מוכרות, ולא באמצעות מילים במשלב לשוני גבוה. בגלל שהתוכן אינו רלוונטי, ניתן לבדוק את העיבוד השמיעתי גם באמצעות מילות תפל. למשל, להשמיע מילת תפל ולבקש מהילד לומר מהו הצליל הפותח במילה, מהו הצליל הסוגר במילה, מה יקרה אם נחליף צליל מסוים במילה בצליל אחר, וכו'.

אדגיש, שאת העיבוד השמיעתי אנחנו בודקים באופן דבור ושמיעתי בלבד, ללא כל היבט חזותי. לכן, מבחן קריאה של מילת תפל אינו בודק את העיבוד השמיעתי, אלא את הקריאה. קריאה משובשת של מילות תפל אכן מושפעת מלקות בעיבוד השמיעתי. אבל כדי לבדוק את העיבוד השמיעתי באופן נקי, בלי לערב מיומנויות קריאה, נשמיע את הגירוי בעל פה ונבקש מהילד להשיב בעל פה, בלי מעורבות של שפה כתובה.

אציין, שהמבחנים העומדים לרשותנו מאפשרים לנו לבדוק את העיבוד השמיעתי באופן צר, בעיקר את היכולת הצרה קידוד פונטי (מודעות פונולוגית/עיבוד פונולוגי). כדי לבדוק את היכולת הרחבה באופן נכון, היינו צריכים להוסיף מבחנים שבודקים כיצד הילד מבצע מניפולציה בגירויים שמיעתיים שאינם צלילי דיבור, כמו צלילים מוסיקלים או מקצבים. מבחנים כאלה קיימים בגירסה האמריקנית של הוודקוק, אך הוצאו מהמבחן הישראלי, מכיוון שהם פחות רלוונטים לקשיים עמם מתמודדים ילדים בבית ספר.

נזכור, שהגבולות בין היכולות הקוגניטיביות הם מטושטשים, ושאין מבחן שבודק יכולת אחת באופן נקי לגמרי. למשל, אם ניתן לילד מילת תפל ארוכה ונבקש ממנו לומר מה הצליל הפותח או להחליף צליל בצליל, הביצוע של הילד יושפע לא רק מהעיבוד השמיעתי שלו אלא גם מאיכות זיכרון העבודה שלו. לכן, אם רוצים לבדוק עיבוד שמיעתי באמצעות מילות תפל רצוי להשתמש במילים קצרות. הדבר החשוב הוא שהמבחן יבדוק בעיקר את היכולת שהוא אמור לבדוק, גם אם הביצוע בו עלול להיות מושפע מיכולות אחרות.