Finding the next Einstein – Dr. Jonathan Wai's blog

This is a most interesting blog written by Dr. Jonathan Wai.  The blog is within Psychology Today, at this address:

http://www.psychologytoday.com/blog/finding-the-next-einstein

Jonathan Wai, Ph.D., is a research scientist at the Duke University Talent Identification Program and a visiting researcher at Case Western Reserve University.

He researches and writes about the development of talent, broadly conceived, and its impact on society.  His interests focus on the role of cognitive abilities, education, and other factors that contribute to the development of expertise in education, occupation, and innovation.  Additionally, he is interested in policy implications of developing (or failing to develop) talent, and connecting his work with the larger global conversation.

The blog features interviews with interesting people, book recommendations, study reviews and more.  Dr. Wai writes in a very interesting way.

Here are two posts I liked:

1.  An interview with Prof.  Douglas Detterman

http://www.psychologytoday.com/blog/finding-the-next-

einstein/201409/intelligence-is-critical-the-future-humankind

Prof. Detterman is one of the prominent intelligence scholars

 of our time, and is the founder of the journal "Intelligence".  He's also one of the most generous scholars I've known.  Prof. Detterman is currently writing a book on intelligence.  He sent the book's chapters, in draft, to all those interested provided that the reader sends him comments.  This is how I 

also got to read his fascinating book.  I've learned a lot from 

it. 

In this interview Prof. Detterman discusses social aspects of intelligence.  One of these is  whether cognitive abilities can be improved by training or effort.  From what I gather, Prof. Detterman thinks that beyond a certain point, they can't be much further improved.   "It’s all part of the philosophy of work hard and you’ll be rewarded. That everybody is the same and the only difference is how hard you are willing to work to achieve a particular goal. And if you don’t achieve that goal it’s because you haven’t worked hard enough, not because you’re not capable enough. It would seem to me that a much smarter way of looking at things is that I’m better suited for some things than other things and so I should try to find those things I am suited for and work at those."  This is similar to ROBERT STERNBERG's view (which he terms "Successful Intelligence").

2.  A book recommendation:

Curious: the desire to know and why your future depends on it, by Ian Leslie.

http://www.psychologytoday.com/blog/finding-the-next-einstein/201407/seven-ways-be-more-curious

Dr. Wai reviews the book in a way that really makes you want to read it.  I found myself agreeing with most of this book's insights, as represented by Dr. Wai.

Finding the next Einstein

זהו בלוג מעניין ביותר שכותב ד"ר ג'ונתן וואי.  הבלוג נמצא בתוך PSYCHOLOGY TODAY , וזו כתובתו:

http://www.psychologytoday.com/blog/finding-the-next-einstein

הנה קצת ממה שהמחבר כותב על עצמו:

"ד"ר וואי הוא חוקר בתכנית לזיהוי כשרונות באוניברסיטת דיוק וב - Case Western Reserve University.   

הוא חוקר וכותב על פיתוח כשרון (במובנו הרחב) והשפעת פיתוח כישרון על החברה.  הוא מתמקד בתרומתן של היכולות הקוגניטיביות, חינוך וגורמים אחרים לפיתוח מומחיות בחינוך, בתעסוקה וחדשנות.  בנוסף לכך הוא מתעניין בהשלכות של פיתוח (או אי פיתוח) כשרון על מדיניות, ובקישור של עבודתו לשיח גלובלי רחב יותר."

בבלוג תמצאו ראיונות עם אנשים מעניינים, המלצות על ספרים,  סקירה של מחקרים מעניינים ועוד.  ד"ר וואי כותב בצורה מעניינת מאד. 

מתוך הבלוג אמליץ על שני "פוסטים" שאהבתי במיוחד:

1.  ראיון עם פרופ' דאגלס דטרמן. 

http://www.psychologytoday.com/blog/finding-the-next-einstein/201409/intelligence-is-critical-the-future-humankind

פרופ' דטרמן הוא אחד מחוקרי המשכל הבולטים בדורנו, ומייסד כתב העת INTELLIGENCE.  הוא גם אחד החוקרים הנדיבים ביותר שהכרתי.  פרופ' דטרמן כותב בשנים האחרונות ספר על אינטליגנציה.  הוא שלח את פרקי הספר, במצבם כטיוטא, לכל מי שהתעניין והתחייב לקרוא ולחזור אליו עם הערות/הארות.  כך גם אני קראתי את הספר המרתק, ולמדתי ממנו הרבה מאד.   

בראיון זה דטרמן נוגע בהיבטים חברתיים של המשכל, ובין השאר בשאלה האם ניתן לשפר את היכולות הקוגניטיביות באמצעות אימון או מאמץ.  דטרמן חושב שמעבר לגבול מסוים זה לא ניתן.   האמונה שעבודה קשה תמיד מובילה לתוצאות טובות, המוכרת כחלק מהאתוס האמריקני, מבוססת על ההנחה שכולם שווים וההבדל היחיד בין בני האדם הוא המוכנות להתאמץ.  דטרמן חושב שבגלל שיש הבדלי כשרונות בין אנשים, חשוב שאנשים ידעו למצוא את התחומים בהם הם מוכשרים ולעסוק בהם.  עמדה זו מזכירה את הגישה של ROBERT STERNBERG ("אינטליגנציה מצליחה").

2.  המלצה על הספר

Curious: the desire to know and why your future depends on it

מאת IAN LESLIE. 

http://www.psychologytoday.com/blog/finding-the-next-einstein/201407/seven-ways-be-more-curious

ד"ר וואי סוקר את הספר בצורה שממש עושה חשק לקרוא אותו.  מצאתי את עצמי מסכימה עם מרבית האמירות בספר, כפי שמציג אותן ד"ר וואי.

"The Bell Curve" turns 20

  

"The Bell Curve", Herrnstein and Murray's controversial book, was published two decades ago this month.  The book provoked outrage by arguing that it was "highly likely" that the sizable black-white gap in IQ scores is partly genetic.  This unfortunate and unnecessary statement, and others like it  -about IQ differences between ethnic groups, or statements that bordered on eugenics in relation to IQ, as well as deterministic statements (about IQ  being largely hereditary) – caused many good scholars to abandon this field.

 

This article by Robert VerBruggen  reviews the book.

http://www.realclearbooks.com/articles/2014/10/06/the_bell_curve_turns_20_87.html

עקומת הפעמון" בן 20"

"עקומת הפעמון", ספרם השנוי במחלוקת של Herrnstein and Murray אודות האינטליגנציה, יצא לאור החודש לפני 20 שנה בארה"ב.  ספר זה עורר סערה כאשר טען שיש "סבירות גבוהה" שהפער ב – IQ בין שחורים ללבנים הוא גנטי בחלקו.  אמירה אומללה ומיותרת זו  ודומות לה, למשל על הבדלים במשכל בין קבוצות אתניות, או אמירות שנגעו ב"השבחת הגזע" בהקשר של IQ, כמו גם אמירות דטרמיניסטיות על IQ (על כך שהוא נקבע בצורה משמעותית על ידי התורשה, על כך שהוא לא ניתן לשינוי משמעותי) -  גרמו לדעתי לחוקרים רבים וטובים לברוח מעיסוק בתחום.  זו אולי אחת הסיבות לכך שבישראל אין אקדמאים שעוסקים באינטליגנציה אנושית.

כתבה זו מאת Robert VerBruggen  סוקרת את הספר "עקומת הפעמון".

    

http://www.realclearbooks.com/articles/2014/10/06/the_bell_curve_turns_20_87.html

Detecting signs of Alzheimer's disease through written language analysis – and what does it have to do with Iris Murdoch?

    

  Prof. Yair Neuman of Ben-Gurion University of the Negev sent me this paper:

Computerized assessment of syntactic complexity in Alzheimer’s disease: a case study of Iris Murdoch’s writing.  Serguei Pakhomov, Dustin Chacon, Mark Wicklund, Jeanette Gundel

Behavior Research Methods March 2011, Volume 43, Issue 1, pp 136-144

http://link.springer.com/article/10.3758/s13428-010-0037-9

Understanding the paper in depth requires broader linguistic knowledge than I have, but it's main ideas are quite interesting.

Apparently, it's possible to track signs of cognitive impairment/ decline (as occurs in Alzheimer's disease, for example) by written or oral language analysis that measures aspects like syntactic complexity of the sentences, idea density, use of  referring expressions and discourse coherence.

The early linguistic signs of  Alzheimer's disease  are manifested in semantic declines.  Semantically "empty" speech characterized by overuse of pronouns has been noted as one of the distinctive features of the disorder, as well as semantic deficits affecting one's ability to determine semantic relatedness between concepts.  Cognitive declines in Alzheimer's disease   are also associated with poorer performance in tasks related to working memory, especially in the more advanced stages of the disease.  Syntactic complexity in healthy people is associated with working memory demands and is predictive of the processing time in sentence comprehension.

Iris Murdoch is an Irish philosopher and writer, and is certainly one of my favorite writers.  Murdoch lived in 1919-1999, and published 25 books and philosophy works.  Her first book was published in 1954 and her last – four years before her death – in 1995.  I especially like her book "The nice and the Good" and warmly recommend it.

 In 1997 Iris Murdoch was diagnosed with Alzheimer's disease.  This diagnosis was confirmed after her death by pathology results.

Iris Murdoch's books are especially suitable for linguistic analysis because she resisted any editing of her writing prior to publication, so it's safe to assume that her books are representative of her actual language production.

There are several manual and computerized methods for semantic and syntactic text analysis.  For example, it's possible to count the average number of words per sentence, the average number of clauses per sentence, the proportion of times ten most common words in each text are repeated within the space of five words, etc.

This study used computerized methods to analyze the syntactic complexity in four Iris Murdoch books:  her first book ("Under the Net"), published in 1954, "The Sea, The Sea", published in 1978, "The Green Knight" , published in 1994 and "Jackson's Dilemma", published in 1995.  The researchers analyzed 20 randomly selected passages (that did not contain dialogues) from each book. 

A clear pattern of decline in sentence length, number of clauses per sentence and other measures of syntactic complexity was found across the four books.

Syntactic complexity declines are present in healthy elderly people (particularly older than 74).  Iris Murdoch was 75 years old when "Jackson's Dilemma" was published and 74 years old when "The Green Knight" was published.  Thus it's difficult to tease out the effect   sizes of normal aging and Alzheimer's disease (since there are no age and education based norms for written output).    

איתור סימנים של מחלת אלצהיימר באמצעות ניתוח שפה כתובה – ואיך זה קשור לסופרת אייריס מרדוק?

את המאמר הזה:

Computerized assessment of syntactic complexity in Alzheimer’s disease: a case study of Iris Murdoch’s writing.  Serguei Pakhomov, Dustin Chacon, Mark Wicklund, Jeanette Gundel

Behavior Research Methods March 2011, Volume 43, Issue 1, pp 136-144

http://link.springer.com/article/10.3758/s13428-010-0037-9

קיבלתי מפרופ' יאיר נוימן מאוניברסיטת בן גוריון.  הבנת המאמר לעומק דורשת ידע לשוני רחב ממה שיש לי, אך עצם הרעיון המובע בו מעניין.

מסתבר, שניתן להתחקות אחר סימנים לפגיעה/דעיכה קוגניטיבית (כפי שמתרחש, למשל, במחלת אלצהיימר), באמצעות ניתוח טקסטים שאנשים כותבים, או באמצעות ניתוח שפתם הדבורה, לפי פרמטרים של מידת המורכבות התחבירית של המשפט, דחיסות רעיונית, שימוש באיזכורים, קוהרנטיות ועוד.

 

בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר הסימנים הלשוניים שלה מתבטאים בהידרדרות במרכיבים הסמנטים של השפה.    דיבור "ריק" מבחינה סמנטית המאופיין בשימוש יתר בשמות גוף, וקושי להצביע על קשרים סמנטים בין מושגים הם שניים מהמאפיינים המבחינים של המחלה.  פגיעה קוגניטיבית במחלת אלצהיימר קשורה גם לביצוע מונמך במשימות הקשורות לזיכרון עבודה, במיוחד בשלבים המתקדמים של המחלה.  ככל שמידת המורכבות התחבירית של משפטים גבוהה, כך נדרשים זמן רב יותר ומשאבי זיכרון עבודה רבים יותר כדי לעבד אותם.   

אייריס מרדוק היא פילוסופית וסופרת אירית, אחת האהובות עלי.   מרדוק חיה בשנים 1919-1999, פרסמה 25 ספרים וכן עבודות בפילוסופיה.  ספרה הראשון פורסם ב – 1954 וספרה האחרון – ארבע שנים לפני מותה, ב – 1995.  מבין ספריה אמליץ על הספר  "הנעים והטוב", שהוא אחד הספרים הטובים שקראתי.   בשנת 1997 אובחנה אייריס מרדוק כחולה באלצהיימר.  אבחנה זו אוששה לאחר מותה במחקרים שנערכו על המוח שלה.

ספריה של אייריס מרדוק מתאימים במיוחד למחקר על סימנים של דעיכה קוגניטיבית בשפה כתובה, מכיוון שמרדוק התנגדה לכך שהם יעברו עריכה לשונית, כך שספריה משקפים לגמרי את דרך כתיבתה. 

קיימות מספר שיטות ידניות וממוחשבות לניתוח טקסטים מבחינה סמנטית ותחבירית.  למשל, ניתן לחשב את המספר הממוצע של מלים במשפט, המספר הממוצע של פסוקיות (CLAUSES) במשפט, לבדוק את מספר הפעמים שאחת מעשר המלים הנפוצות ביותר בטקסט חוזרת על עצמה בהפרשים של חמש מלים, ועוד. 

 מחקר זה השתמש בשיטות ממוחשבות לניתוח טקסטים כדי לבדוק את המורכבות התחבירית בארבעה ספרים של אייריס מרדוק – ספרה הראשון ("מתחת לרשת") מ – 1954, ספרה "הים, הים" מ – 1978, ספרה "האביר הירוק" מ – 1994 וספרה "הדילמה של ג'קסון" מ – 1995.    המחקר בוצע באמצעות ניתוח של 20 קטעים שנבחרו באופן רנדומלי (בתנאי שאינם מכילים דיאלוגים) מכל ספר.

המחקר מצא דפוס ברור של ירידה באורך המשפט, במספר הפסוקיות (CLAUSES) במשפט ובמדדים נוספים של מורכבות תחבירית בין "מתחת לרשת", לאורך שני הספרים האחרים ועד ל"דילמה של ג'קסון".    

ירידה במורכבות התחבירית של משפטים וגם ביכולות לשוניות אחרות מאפיינת גם תהליכי זיקנה של אנשים בריאים.  אצל אנשים בריאים, יש ירידות במורכבות התחבירית מעל גיל 75.   מכיוון שאייריס מרדוק היתה בת 75 עם פרסום הספר "הדילמה של ג'קסון" ובת 74 עם פרסום הספר "האביר הירוק", קשה לקבוע כמה מהאפקט שהתגלה קשור לזיקנה וכמה ממנו קשור לאלצהיימר.   

Tips for good assessment and report writing - 4

This is the forth batch of a few such tips written by the assessment  team at the Jerusalem municipality educational psychology services – with some additions by me.   The members of the team are:  Rita   Baumgarten, Hanna Brimer, Nadine Caplan , Eynat  Cohen Rahman , Etti Daniel Simon , Uri Dar ,  Michelle Lisses Topaz, Betty Netzer, Ruth Oman Shaked , Adina Sacknovitz , Smadar Sapir Yogev, Anan Srour   and  Dahlia Zayit.

Base your conclusions on a range of data and clinical 

impressions that is as wide as possible

When you draw conclusions about a certain cognitive ability, 

always consider the child's scores, your clinical impressions of the way the child performed on the tests measuring this ability, and your clinical impressions of the way he performed on other tasks in which those skills are manifested.  Your goal is to integrate all these data sources.

Try to avoid drawing conclusions out of one data source only, and be wary about "translating" single subtest scores into specific "statements".  A single subtest is not a sufficient basis for conclusions about the child's skills.

So, if you have three test scores measuring comprehension knowledge, don't write:  David's vocabulary is lower than average (vocabulary=6).  David has difficulty understanding everyday situations (comprehension=7).  David's general information is also poor (general information=8).

Write:  David's comprehension-knowledge ability is low.  Although he has intact grammar and syntax skills, his vocabulary is limited:  David didn't know many words and phrases in a text for his grade level (for example: "mythos"; " wait on you hand and foot").  When he expressed himself orally or in writing, David used simple everyday language and slang.  David had difficulties understanding complex questions and instructions, and he understood them better when I rephrased them in simpler language.  In a task requiring general information retrieval, David performed at the average level, but in other assessment  tasks David lacked general information that could have helped him.  For example, David had difficulty understanding a text about alcoholism, partly because he did not understand the phrases "blue collar workers", "the middle class", "western society" and more.

This paragraph demonstrates integration of evidence based information about the child's comprehension knowledge (the three subtest scores that indicate poor comprehension knowledge) with clinical information about the child's comprehension knowledge (gleaned from reading comprehension analysis, oral and written expression and instruction comprehension).

Prefer drawing conclusions at the broad ability level  to drawing them at the narrow ability level, and refrain from drawing conclusions on the basis of a single subtest.

  

כמה דברים שיעזרו לכם לעשות דיאגנוסטיקה טובה יותר - 4

   

"טיפ" רביעי מסדרה של "עצות" שגובשו בצוות הפיתוח בדיאגנוסטיקה של שפ"ח ירושלים, שמשקפות את ה"אני מאמין" שלנו בנושא דיאגנוסטיקה – עם כמה תוספות שלי.  חברי צוות הפיתוח: רות אומן שקד, ריטה באומגרטן, חנה ברימר, אורי דאר, אתי דניאל סימון, דליה זית,  עינת כהן רחמן, מישל ליסס טופז, בטי נצר, סמדר ספיר יוגב, ענאן סרור,  נאדין קפלן ועדינה שכנוביץ.

הסיקו כל מסקנה על סמך בסיס נתונים והתרשמויות רחב ככל האפשר.

כאשר אתם מסיקים מסקנות לגבי יכולת קוגניטיבית מסוימת, תמיד עומדים לרשותכם הציונים של הילד, ההתרשמות הקלינית מהדרך בה ביצע את המשימות שבודקות יכולת זו, ומהדרך בה ביצע משימות אחרות בהן אותם כישורים באים לידי ביטוי.   מטרתכם היא לעשות אינטגרציה בין כל מקורות המידע הללו. 

היזהרו במיוחד מהסקת מסקנות על סמך נתון אחד, ומ"תירגום" של ציונים בתת מבחנים ל"אמירות" ספציפיות.  תת מבחן בודד אינו בסיס מספיק להסקת מסקנות על כישוריו של הילד. 

לכן, אם יש לכם שלושה ציונים ממבחנים הבודקים ידע מגובש, אל תכתבו:  אוצר המלים של יורם הוא נמוך מהממוצע (תת מבחן אוצר מלים=6).  ליורם קושי להבין מצבי חיים יומיומיים (תת מבחן הבנה  = 7).  הידע הכללי של יורם גם הוא נמוך (ידיעות=8)

כתבו:  רמת הידע המגובש של יורם נמוכה.  אמנם התחביר והדקדוק שלו תקינים, אך אוצר המלים שלו מצומצם:  יורם אינו מכיר מלים רבות וביטויים בטקסט לרמת גילו (למשל, מיתוס, נגע, "הורס כל חלקה טובה") .  כאשר הוא מביע את עצמו בעל פה ובכתב, יורם משתמש בשפה פשוטה ויומיומית, שפת סלנג.   יורם התקשה להבין הנחיות ושאלות מורכבות, אך הצליח להבינן טוב יותר כאשר ניסחתי אותן עבורו בשפה פשוטה ובמלים במשלב נמוך יותר.   במשימה שדרשה שליפה של ידע כללי אמנם תיפקד יורם בטווח הנורמה, אך ממשימות אחרות באבחון ניכר היה שחסר ליורם ידע עולם שיכול היה לסייע לו בתהליך הלמידה.  למשל, יורם התקשה להבין טקסט על אלכוהוליזם, בין השאר מכיוון שלא הבין את המושגים "אזרחים בעלי צווארון כחול", "המעמד הבינוני", "החברה המערבית" ועוד.  

קטע זה מדגים שילוב בין מידע מבוסס ראיות על הידע המגובש (ציוני שלושת המבחנים שמעידים על ידע מגובש נמוך) לבין מידע קליני על הידע המגובש (שהתקבל מבדיקת הבנת הנקרא, הבעה בכתב ובעל פה, והבנת הוראות).

העדיפו להסיק מסקנות ברמת יכולת רחבה על פני מסקנות ברמת יכולת צרה, ובכל מקרה אל תסיקו מסקנה מתת מבחן בודד.