ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Friday, May 5, 2017

איך בנוי הייצוג המולד של כמויות? רמז: לא כפי שבנויה מערכת המספרים השלמים


 Laski, E. V., & Siegler, R. S. (2007). Is 27 a big number? Correlational and causal connections among numerical categorization, number line estimation, and numerical magnitude comparison. Child Development, 78(6), 1723-1743.  http://www.psy.cmu.edu/~siegler/laskisieg07.pdf


   Butterworth, B. (2005). The development of arithmetical abilities. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 46(1), 3-18.



מערכת המספרים השלמים בנויה בצורה לינארית.  משמעות הדבר היא שהמרחק בין שני מספרים שלמים עוקבים הוא קבוע בלי קשר לגודלם.  למשל, המרחק בין המספרים 3 ו – 4 זהה למרחק שבין המספרים 303 ו – 304 ולמרחק שבין המספרים 3453 ו – 3454.

אבל הייצוג המולד של כמויות אינו בנוי כך.

יש בכלל ייצוג מולד של כמויות? 

מסתבר שכן!

הן תינוקות אנושיים והן חיות נולדים עם יכולת לתפוס כמויות.  חיות מבחינות בין כמויות קטנות כמו 1,2 ו – 3.  לדוגמה, הן יכולות ללמוד ללחוץ על דוושה 1,2 או 3 פעמים כדי לקבל מזון.

תינוקות בני 4 חדשים מסוגלים להבחין בין כמויות של 1,2,3 או 4 פריטים.  תינוקות בני 6 חדשים יכולים להבחין בין מקבצים של 4 ל – 8  פריטים או של 8 ל – 16 פריטים (כלומר, מסוגלים להבחין בין כמויות ביחס של אחד לשתיים).   קיימים גם הבדלים בינאישיים:  הבדלים בין תינוקות ביכולת להבחין בין כמויות מתגלים כבר בגיל 6 חדשים. 

איך בנוי הייצוג המולד של כמויות?

מסתבר, שהייצוג המולד של יחסים בין כמויות הוא לוגריתמי.  משמעות הדבר היא, שהמרחק בין כמויות קטנות עוקבות נתפס כגדול מכפי שהוא אמור להיות במערכת המספרים השלמים (שהיא, כאמור, לינארית), ואילו המרחק בין כמויות גדולות עוקבות נתפס כקטן מכפי שהוא אמור להיות במערכת המספרים השלמים.  בייצוג המולד, המרחק בין 3 ל – 4 נתפס כגדול מהמרחק ביניהם במערכת המספרים השלמים, ואילו המרחק בין 303 ל – 304 נתפס כקטן מהמרחק ביניהם במערכת המספרים השלמים.  המרחק בין 3 ל – 4 נתפס כגדול מהמרחק בין 303 ל – 304.   כלומר, בייצוג המולד המספרים הקטנים "מרווחים" ואילו המספרים הגדולים "מצופפים".

הנה דוגמה נוספת להבדל בין מבנה הייצוג המולד (הלוגריתמי) לבין מבנה מערכת המספרים השלמים (הלינארית).  במערכת לינארית, המרחק בין המספרים 2 ו – 5 שווה למרחק בין המספרים 89 ו – 92.  במערכת לוגריתמית, המרחק בין 2 ל – 5 גדול ביותר מפי שלושים מהמרחק בין 89 ל – 92. 

איך יודעים שהייצוג המולד הוא לוגריתמי?

באמצעות משימות כאלה:

אומדן על ציר המספרים:  מבקשים מילדים לסמן על צירי מספרים שבין 0 ל – 100 את המקומות בהם הם חושבים שצריכים להיות מספרים נתונים (למשל, לסמן בקו את המקום בו צריך להיות המספר 34 על ציר של 0-100).  במשימה זו ניתן לראות שילד בן 5 אומד את הרווח בין מספרים קטנים כגדול מכפי שהוא אמור להיות ולעומת זאת מצמצם את הרווח שאמור להיות בין מספרים גדולים.   

הערכת כמות:  מראים לילדים על מסך מחשב מיכל שיש בו "נקודה" אחת ומיכל אחר שיש בו 1000 "נקודות".  הילד מתבקש ללחוץ ברצף על מקש עד שהוא מעריך שמיכל שלישי התמלא בכמות מסויימת של "נקודות", נניח ב – 368 "נקודות" (לילד אין אפשרות לספור ועליו לאמוד את הכמות במיכל השלישי). 

הערכת מדידה:  מראים לילדים קו מאד קצר ואומרים להם שהקו הזה הוא באורך "זיפ" אחד.  מראים להם קו אחר שהוא באורך של 1000 "זיפ".  הילד מתבקש לצייר קווים באורכים שונים של "זיפ".

 במשימות כאלה, ילדים בגן חובה מייצגים כמויות של 0-100 באופן לוגריתמי ("מצופפים" את המרחק בין המספרים הגדולים ו"מרחיבים" את המרחק בין המספרים הקטנים).  במהלך ההתפתחות ילדים עוברים באופן הדרגתי מייצוג לוגריתמי לייצוג לינארי – בטווח המספרים המוכר להם.  בעוד שילד בגן חובה ייצג כמויות של 0-100 באופן לוגריתמי, ילד בכיתה ב' ייצג כמויות אלה באופן לינארי, אך ייצג כמויות על סקאלה של 0-1000 באופן לוגריתמי.  ילד בכיתה ד' כבר ייצג כמויות של 0-1000 באופן לינארי.   גם אצל מבוגרים, הייצוג של מספרים גדולים מאד, בהם איננו משתמשים הרבה באופן יומיומי, הוא לוגריתמי.  זו אולי הסיבה לכך שאנשים מתבלבלים מדי פעם בין כמויות בסדרי גודל של מיליונים, ביליונים וטריליונים.

מידת הלינאריות של הייצוג של כמויות נמצאת במתאם עם ההישגים של ילדים בחשבון.  כלומר, ככל שהייצוג יותר לינארי, כך ההישגים בחשבון טובים יותר.   הבדלים בין ילדים במידת הלינאריות של ייצוג הכמויות יכולים להסביר הבדלים בהישגים בחשבון.  ייצוג לוגריתמי עלול לגרום לטעויות באומדן של כמויות גדולות.  כאשר ילד מבצע אומדן, הוא מעריך עד כמה התוצאה שהוא קיבל היא סבירה.  אם הייצוג של אותו ילד הוא לוגריתמי, מספרים גדולים ייוצגו אצלו כ"צפופים" מכפי שהם אמורים להיות וזה עלול להטות את האומדן שהוא מבצע. 

  

Monday, May 1, 2017

Personality assessment through computerized linguistic analysis of Facebook messages


Park, G., Schwartz, H. A., Eichstaedt, J. C., Kern, M. L., Kosinski, M., Stillwell, D. J., ... & Seligman, M. E. (2015). Automatic personality assessment through social media language. Journal of personality and social psychology, 108(6), 934.  http://www.peggykern.org/uploads/5/6/6/7/56678211/park_2015_-_automatic_personality_assessment_through_social_media_language.pdf

How do psychologists assess personality?  There are three main ways:  an interview (a conversation with the client), questionnaires (which the client fills out about herself and/or which people who know the client fill out about her), and projective tests (in which, for instance, the client is asked to tell stories about pictures that are presented to her.  We assume that the way the client tells the stories and the content of the stories – for example the interaction between story characters – reflect various aspects of the client's personality).  It's also possible to assess aspects of personality by simulating different social situation (this is usually done by group assessment).

Is it possible to assess personality using the "electronic signature" that every one of us leaves on the internet? Undoubtedly, messages we write in the social media reflect different aspects of our personality.  It's reasonable to assume that when reliable and valid tests that assess personality by analyzing messages in the social media will be made available – they will be used massively.  These tests will be cheap, easy and very fast.  It will be possible to have a persons' "personality profile" within a few seconds.  One may think about the use of these tests by psychologists, corporations that recruit personnel or dating sites…this raises ethical questions like assessing people's personalities without their consent or assessment that is based on things people wrote years before, without considering the future use of the contents of their writings.

In this study, Park and his colleagues (among them Prof. Martin Seligman) used language based analysis (LBA) to analyze Facebook messages. They attempted to predict people's personality traits from the language they use on Facebook.

When personality is assessed in one of the traditional ways, the client knows he is being assessed and this may influence the way he responds (because he wants to present himself in the best possible way).   As opposed to that, when a person writes on Facebook he does so in natural social situations and he tends to disclose a lot of information about himself.  The researchers assumed that social media users typically present their true selves and not just idealized versions.  When personality is assessed in one of the traditional ways, this is done at a specific point in time.  Assessment that is based on the way a person writes on Facebook takes into account his writing across years, not only at a specific point in time.

The LBA software analyzes the use people make of   single  words, nonword symbols (e.g., emoticons, punctuation), multiword phrases and clusters of semantically related words or topics.

The authors used the LBA system to construct a predictive model of personality based on a sample of more than 66 thousand Facebook users.  They tested the model with another sample of 5000 Facebook users. The participants in the research were chosen out of the people that use  myPersonality application.  This application allowed users to take a series of psychological measures and share results with friends. The myPersonality application was installed by roughly 4.5 million users between 2007 and 2012. All users agreed to the anonymous use of their survey responses for research purposes. The analytic sample was a subset of myPersonality who also allowed the application to access their status messages (i.e., brief posts on the user’s main Facebook page). Park et al. limited the analytic sample to users who wrote at least 1,000 words across their status messages, provided their gender and age, and were younger than 65 years of age. They captured every status message written by the study volunteers between January 2009 and November 2011, totaling over 15 million messages. Users wrote an average of 4,107 words across all status messages.

All participants completed measures of personality traits as defined by the NEO-PI-R five factor model/BIG5 model (Costa & McCrae, 1992): openness to experience, conscientiousness, extraversion, agreeableness, and neuroticism.

The BIG5 model resulted from factor analyses done by Raymond Cattell and later Costa & McCrae on a very large number of personality traits.  Here are the traits' definitions (from Wikipedia):

·         Openness to experience: (inventive/curious vs. consistent/cautious). Appreciation for art, emotion, adventure, unusual ideas, curiosity, and variety of experience. Openness reflects the degree of intellectual curiosity, creativity and a preference for novelty and variety a person has.

·         Conscientiousness: (efficient/organized vs. easy-going/careless). A tendency to be organized and dependable, show self discipline,  act dutifully, aim for achievement, and prefer planned rather than spontaneous behavior.

·         Extraversion: (outgoing/energetic vs. solitary/reserved). Energy, positive emotions, surgency, assertiveness, sociability and the tendency to seek stimulation in the company of others, and talkativeness.

·         Agreeableness: (friendly/compassionate vs. analytical/detached). A tendency to be compassionate and cooperative rather than suspicious and antagonistic towards others. It is also a measure of one's trusting and helpful nature, and whether a person is generally well-tempered or not.

·         Neuroticism: (sensitive/nervous vs. secure/confident). The tendency to experience unpleasant emotions easily, such as anger, anxiety, depression, and vulnerability. Neuroticism also refers to the degree of emotional stability and impulse control and is sometimes referred to by its low pole, "emotional stability". 

Most theoreticians of personality see the traits as the bedrock of personality.  Traits like extraversion and agreeableness describe the most basic differences between people, differences that can be easily identified by human behavior across situations and time.  These traits are so basic that they stand out even in infancy.  Some babies tend to be happy and some tend to be anxious, some are curious about their surrounding and some are much more reserved. The large differences in temperament in the early months of life gradually develop into personality traits.

Now back to Park et al.s' study.

As was mentioned above, Park and his colleagues tried to predict the BIG5 traits using the language people use on facebook.  They discovered that LBA- based predictions had medium sized correlations with the results of BIG5 questionnaires. The correlations were 0.43 with openness, 0.37 with conscientiousness, 0.42 with extraversion, and 0.35 with agreeableness and neuroticism.  The overall correlation of LBA and BIG5 questionnaires was 0.38.

Predictions of the BIG5 traits using LBA were stable over a six month period. Correlations between predictions of the BIG5 using LBA that were done in six month intervals were 0.70 on average.  In comparison, test–retest correlations of BIG5 questionnaires are usually in the range of 0.65 and 0.85.  Thus the stability of prediction using LBA is similar to that of questionnaires. 

To what extent are LBA predictions of the BIG5 in line with informant reports of the BIG5?  The correlation between self reports and informant reports was 0.32.  The correlation between self reports and LBA predictions was 0.38.  Thus, LBA predictions matched self reports better than informant reports.  However, the authors note that the correlation between self reports and informant reports in this study was lower than usual.  The correlation between informant reports and LBA was 0.24.

The words, phrases and topics of the messages that had the highest correlation with each of the BIG5 traits were in line with thought, feeling and behavior patterns that are typical of each trait.  In the diagram below we can see the language features that were common to people high in extraversion compared to people low in extraversion (introverts).  Each "word cloud" contains the one hundred words and phrases that had the highest correlations with high and low extraversion.  The size of the words is proportional to the size of the correlation.  The color represents the word's frequency (the redder the word, the more frequent it is).

click on image to enlarge.





Aspects of high extraversion are evident in the left panel of Figure 3, including language reflecting positive emotion (e.g., love, :)), enthusiasm (e.g., best, stoked, pumped), and sociability (e.g., party, hanging, dinner with). On the other end, the language of low extraversion (introverts) suggested a more inward focus (e.g., i’ve, i don’t, i should), relatively greater interest in things (vs. people; e.g., computer, book, chemistry), and tentativeness (e.g., probably, suppose, apparently).

I recommend looking at the other word clouds for the rest of the traits.  This is amusing.

The authors conclude by saying that they provided evidence that the language in social media can be harnessed to create a valid and reliable measure of personality. This approach is just one example of how social media can extend assessment to many more people—quickly, cheaply, and with low participant burden. Moreover, this illustrates how computational techniques can reveal new layers of psychological richness in language. Combining these techniques with psychological theory may complement existing measures.


A hybrid approach that combines LBAs with other rich nonverbal data sources from social media (e.g., images, preferences, social network characteristics, etc.) would likely improve predictive performance. Kosinski, Stillwell, and Graepel (2013) found that Facebook users’ personality traits and other characteristics could be accurately predicted using only users’ preferences or “likes.” Even models built only on social network behavior, such as message frequency and message response time, have been useful in predicting users’ personalities (Adali & Golbeck, 2014). Provided that each source has some unique contribution to a target trait, models combining multiple sources in addition to language may provide even better assessments.

Friday, April 28, 2017

Think101x: The Science of Everyday Thinking

Think101x: The Science of Everyday Thinking


   .קורס נחמד המורכב מסדרה של סרטונים וראיונות עם חוקרים מובילים בתחום הקוגניציה

המנחים מביאים רוח של התלהבות לנושא.


The Science of Everyday Thinking is a free online course through edX that’s open to anyone. You don’t need any previous education or experience, and you can participate as much or as little as you’d like.

We explore everyday thinking: why people believe weird things, how we form and change our opinions, why our expectations skew our judgments, and how we can make better decisions. We discuss and debate topics such as medical diagnosis, paranormal phenomena, placebos, miracles, and more.

You will learn how to evaluate claims, make sense of evidence, and understand why we so often make “irrational” choices. You will begin to rely on slow, effortful, deliberative, analytic, and logical thinking rather than fast, automatic, instinctive, emotional, and stereotypical thinking. The course provides tools for how to think independently, how to be skeptical, and how to value data over personal experience. We will examine the mental shortcuts and rules-of-thumb that people use and misuse, and apply this knowledge to everyday situations to help make better decisions.

COURSE STAFF


Jason Tangen is an Associate Professor at The University of Queensland. He was originally trained in philosophy and cognition in Canada and moved to Australia in 2004. His research is broadly based on expertise and evidence. Jason has several projects underway on awareness, forensic reasoning, the perception of banknote features, and the flashed face distortion effect. He is currently leading the Forensic Reasoning Project, which examines the nature of expertise in forensics aimed at improving training and the value of expert testimony.

Matthew Thompson is a lecturer at Murdoch University, and formerly a Research Scholar at UCLA, and Postdoctoral Fellow at The University of Queensland and at Harvard Medical School. He is a Fulbright Scholar, Young Tall Poppy, American-Australian Association Fellow, National Three Minute Thesis Winner, Smart Futures Scholar, and Endeavour Fellow. He is working to reduce error in safety-critical decision making in forensics and medicine, and to better understand the nature and development of perceptual expertise.


Saturday, April 15, 2017

הערכת אישיות באמצעות ניתוח לשוני ממוחשב של מסרים בפייסבוק



Park, G., Schwartz, H. A., Eichstaedt, J. C., Kern, M. L., Kosinski, M., Stillwell, D. J., ... & Seligman, M. E. (2015). Automatic personality assessment through social media language. Journal of personality and social psychology, 108(6), 934.  http://www.peggykern.org/uploads/5/6/6/7/56678211/park_2015_-_automatic_personality_assessment_through_social_media_language.pdf

כיצד פסיכולוגים מעריכים אישיות?  קיימות שלוש דרכים עיקריות:  באמצעות ראיון (שיחה עם הקליינט), באמצעות שאלונים (שהקליינט ממלא על עצמו ו/או שאנשים שמכירים אותו, כמו הורים או מורים או חברים, ממלאים עליו), ובאמצעות מבחנים השלכתיים (למשל, מבקשים מהקליינט לספר סיפורים על תמונות שהוא רואה.  ההנחה היא שהדרך בה הקליינט מספר את הסיפורים וכן תכני הסיפורים  - כמו למשל, האינטראקציה בין הדמויות בסיפורים  - משקפים היבטים שונים באישיות של הקליינט).  ניתן להעריך היבטים מסויימים של האישיות גם באמצעות סימולציות של מצבים שונים הנערכות בדרך כלל באופן קבוצתי.

האם ניתן להעריך אישיות באמצעות "החתימה האלקטרונית" שכל אחד מאיתנו משאיר אחריו?  אין לי ספק בכך שמסרים שאנו כותבים במדיה החברתית משקפים היבטים שונים של האישיות שלנו.  סביר להניח שברגע שיפותחו מבחנים בעלי נורמות, שהם גם מהימנים ותקפים, להערכת אישיות באמצעות ניתוח מסרים שאנו כותבים במדיה החברתית – הם יכנסו לשימוש מאסיבי.  מבחנים כאלה יהיו זולים, קלים ומהירים מאד.  ניתן יהיה לקבל "פרופיל אישיותי" של אדם באמצעותם בתוך מספר שניות.  ניתן לחשוב על שימוש במבחנים כאלה  הן על ידי פסיכולוגים והן על ידי גורמים אחרים כגון חברות מסחריות המעוניינות לגייס כוח אדם או אולי אתרי היכרויות...הדבר מעלה סוגיות אתיות כגון הערכת אישיות של אנשים ללא ידיעתם, הערכת אישיות המבוססת על חומרים שאנשים כתבו שנים קודם למועד ההערכה, מבלי שיחשבו שבעתיד החומרים שהם כתבו ישמשו להערכת אישיותם, ועוד.

במחקר זה השתמשו החוקרים PARK  וחבריו (ביניהם פרופ' מרטין סליגמן הנודע) בתוכנה להערכה מבוססת שפה LBA  - Language Based Assessment              כדי לנתח מסרים בפייסבוק.  הם ניסו לנבא תכונות אישיות של אנשים באמצעות השפה בה הם משתמשים בפייסבוק. 

בניגוד לדרכים המקובלות להערכת אישיות, בהן אנשים יודעים שהם נמצאים במצב של "מבחן" והדבר עלול או עשוי לשנות את האופן בו הם מגיבים (מכיוון שהם מעוניינים להציג את עצמם באופן הטוב ביותר), אנשים כותבים מסרים בפייסבוק במצבים חברתיים טבעיים, ונוטים לשתף במידע רב על עצמם.  החוקרים יצאו מנקודת הנחה שאנשים בדרך כלל מציגים בפייסבוק את העצמי האמיתית שלהם.  בניגוד לדרכים המקובלות להערכת אישיות, המתבצעות בנקודת זמן מסויימת ומסיקות מסקנות על האישיות על פי התפקוד והתגובות של האדם באותה נקודת זמן בחייו, הערכה המבוססת על הדרך בה האדם מתבטא בפייסבוק לוקחת בחשבון את התבטאויותיו על פני שנים רבות ולא בנקודת זמן אחת.    

 תוכנת LBA  מנתחת את השימוש שאנשים עושים במלים בודדות, בסימנים שאינם מלים (למשל אמוטיקונים, סימני קריאה), בביטויים (למשל "או מיי גוד"), ובנושאים (מקבצים של מלים שיש ביניהן קשר סמנטי הנוטות להופיע יחד אצל האדם הנבדק).  

החוקרים בנו באמצעות מערכת LBA מודל מנבא של האישיות המבוסס על מדגם של יותר מ – 66 אלף משתמשי פייסבוק.  הם בדקו את המודל עם מדגם נוסף של 5000 משתמשי פייסבוק.  המשתתפים במחקר נבחרו מתוך קבוצת האנשים שהשתמשו באפליקצית myPersonality.  אפליקציה זו מאפשרת למשתמשים בה לעבור סדרה של מבחנים פסיכולוגים ולשתף את התוצאות שלהם עם חברים.  אפליקציה זו הותקנה על ידי כ – 4.5 מיליון משתמשים בין השנים 2007-2012.  כל המשתמשים הסכימו לכך שייעשה שימוש אנונימי בתגובות שלהם למבחנים הפסיכולוגים למטרות מחקר.  פארק וחבריו השתמשו במידע של תת קבוצה של משתמשי myPersonality, שהרשו לאפליקציה לגשת לסטטוסים שלהם בפייסבוק.   פארק וחבריו כללו במדגם רק אנשים שכתבו לפחות 1000 מלים במסרי הסטטוס שלהם, ושהיו צעירים מגיל 65.  כל המשתתפים במחקר כתבו בין ינואר 2009 ובין נובמבר 2011 מעל 15 מיליון מסרים בפייסבוק, ואלה המסרים בהם נעשה שימוש במחקר זה.  כל משתתף כתב בממוצע 4107 מלים בתקופת זמן זו.   
כל המשתתפים במחקר מילאו באפליקצית myPersonality שאלוני אישיות שבדקו את חמש התכונות הגדולות של האישיות שלהם – ה BIG5. 

וכעת כמה מלים על חמש התכונות הגדולות לפני שאני ממשיכה בתיאור המחקר של פארק וחבריו:
חמש התכונות הגדולות הן תוצר של ניתוחי גורמים שביצע ריימונד קאטל ואחריו החוקרים Costa & McCrae (1992) על מספר גדול מאד של תכונות אישיות. 

אלו הן חמש התכונות הגדולות:

פתיחות – OPENNESS – נטיה לסקרנות, דמיון, מקוריות, אופקים רחבים, אינטליגנציה גבוהה, רגישות אמנותית.

מצפוניות -  conscientiousness              נטיה לזהירות, יסודיות, אחריות, ארגון ותכנון, עבודה מאומצת, התמדה ומשמעת עצמית.

מוחצנות – EXTRAVERSION     נטיה לחברותיות, אסרטיביות, דברנות ופעלתנות.

נעימות-      AGREEABLENESS            נטיה לאדיבות, גמישות, בטחון ואמון, מזג נוח, שיתוף פעולה, סלחנות וסובלנות.

יציבות רגשית – NEUROTICISM - נטיה לחוש חרדה, דיכאון, כעס, מבוכה, דאגה, רגשנות וחוסר בטחון.

מרבית התיאורטיקנים של האישיות רואים את תכונת האופי כסלע האם, כיחידה הבסיסית של האישיות.  תכונות כמו מוחצנות ונעימות מתארים את ההבדלים הבסיסיים ביותר בין אנשים, הבדלים שניתן לזהותם בקלות מתוך התנהגויות אנושיות מעבר למצבים ולזמן.  התכונות הללו כה בסיסיות, שהן בולטות כבר בגיל הינקות.  יש תינוקות שנוטים להיות שמחים ויש שנוטים לחוש מצוקה, יש תינוקות סקרנים כלפי סביבתם, ויש תינוקות הרבה יותר עצורים.  ההבדלים הגדולים בטמפרמנט בחדשי החיים הראשונים מתפתחים בהדרגה לתכונות אופי.  

נחזור כעת למחקר של פארק וחבריו.

כאמור, פארק וחבריו ניסו לנבא את חמש התכונות הגדולות של אנשים באמצעות השפה בה הם משתמשים בפייסבוק.  הם גילו, שהניבוי באמצעות תוכנת LBA  היה במתאם חיובי בינוני עם תוצאות שאלוני חמש התכונות הגדולות שמילאו אותם אנשים על עצמם.  המתאמים היו 0.43 עם פתיחות, 0.37 עם מצפוניות, 0.42 עם החצנה, 0.35 עם נעימות ועם נוירוטיסיזם.  המתאם הכללי של ה – LBA  עם שאלון חמש התכונות הגדולות היה 0.38.    

הניבויים של חמש התכונות הגדולות באמצעות LBA  היו יציבים לאורך זמן של ששה חדשים.  מתאמים בין ניבויים של חמש התכונות הגדולות באמצעות LBA, שנערכו בהפרשי זמן של חצי שנה, היו 0.70 בממוצע.  בהשוואה לכך, מתאמים בין העברות חוזרות של שאלונים הבודקים את חמש התכונות הגדולות נעים בין 0.65 ל – 0.85.  ניתן להסיק שיציבות הניבוי בשיטת LBA  לא נופלת מזו של שאלונים. 
עד כמה עולים הניבויים של חמש התכונות הגדולות באמצעות LBA  בקנה אחד עם שאלונים שמילאו חברים של המשתתפים על חמש התכונות הגדולות של המשתתפים?   המתאם בין שאלוני דיווח עצמי שמילאו המשתתפים על עצמם לבין שאלונים שמילאו חבריהם עליהם היה 0.32.  המתאם בין שאלוני דיווח עצמי שמילאו המשתתפים על עצמם לבין הניבויים של LBA  היה, כאמור למעלה, 0.38.  כך שהניבויים של LBA  התאימו יותר לשאלונים שאנשים מילאו על עצמם מאשר לשאלונים שחבריהם מילאו עליהם.  אך החוקרים מציינים שהמתאם בין שאלוני דיווח עצמי שמילאו המשתתפים על עצמם לבין שאלונים שמילאו חבריהם עליהם היה במחקר זה נמוך יותר מכפי שמתקבל במחקרים בדרך כלל.  המתאם בין השאלונים שמילאו החברים לבין LBA  היה 0.24.   

המלים, הביטויים והנושאים הלשוניים מתוך המדגם, שקיבלו את המתאם הגבוה ביותר עם כל תכונה מחמש התכונות הגדולות עלו בקנה אחד עם דפוסים של חשיבה, רגשות והתנהגויות שמאפיינים כל תכונה.    בתרשים המרתק המופיע למטה ניתן לראות את מאפייני השפה שהיו משותפים לאנשים גבוהים במוחצנות לעומת נמוכים במוחצנות (אנשים מופנמים).  כל "ענן מלים" מכיל את מאה המלים והביטויים עם המתאמים הגבוהים ביותר עם מוחצנות גבוהה ועם מוחצנות נמוכה.  גודל המלים הוא פרופורציונלי לגודל המתאם.  הצבע מייצג את שכיחות המלים (ככל שמלה היא אדומה יותר – היא שכיחה יותר).   

לחצו על התרשים להגדלה.





אפשר לראות שאנשים מוחצנים נוטים להשתמש במלים כמו "אהבה", "הערב", "מסיבה", "נרגש" ו"מדהים".  מלים וביטויים הקשורים במוחצנות גבוהה משקפות רגשות חיוביים (למשל, "אהבה", "יפה"), התלהבות ("הכי טוב", "טרפתי", "נלהב") וחברותיות (למשל, "מסיבה", "להסתובב עם" , "ארוחת ערב עם").  מצד שני, השפה של אנשים נמוכים בהחצנה (כלומר, מופנמים) משקפת מוקד פנימי יותר (למשל, "אני", "אני לא", "אני צריך"), עניין גדול יותר בחפצים מאשר באנשים (למשל, "מחשב", "ספר", "כימיה") והססנות (למשל, "אולי", "אני מניח ש", "נראה ש"). 

מומלץ להציץ במאמר הפתוח לקריאה על הרשת, ולראות את ענני המלים לארבע התכונות הגדולות האחרות.  זה מאד משעשע (לפחות אותי...).

החוקרים מסכמים ואומרים שניתן להשתמש ב - LBA כדי להשלים וכדי להרחיב מדדים מסורתיים להערכת אישיות.  שיטות אלו יוכלו להוות בעתיד חלופה לשאלונים.   החוקרים מעריכים, שהערכת אישיות באמצעות ניתוח "חתימה אלקטרונית" תלך ותתפתח.  יש מחקרים שמצאו שניתן לנבא מאפייני אישיות של משתמשי פייסבוק באמצעות התבוננות בדפוסי הלייקים שלהם.  יש מחקרים שמנבאים מאפייני אישיות באמצעות בחינת תדירות כתיבת סטטוסים וזמן תגובה לסטטוסים.  מן הסתם לכל מקור מידע (לייקים, תדירות כתיבת סטטוסים, זמן תגובה לסטטוסים, LBA ודרכים אחרות לנתח מידע מרשתות חברתיות) יש תרומה מיוחדת ושונה לניבוי של תכונות או מאפייני אישיות.  לכן סביר להניח שיתפתחו מודלים שישלבו מקורות מידע שונים כדי ליצור הערכת אישיות טובה יותר. 

והנה מישהו גבוה בתכונת המוחצנות:


Friday, April 14, 2017

מה ווייז עושה למוח שלכם?

מה ווייז עושה למוח שלכם?
קרן צוריאל הררי, כלכליסט 13.4.17

תודה לאיריס ארליך שרצקי על ההפניה למאמר המעניין.


האם ניווט באמצעות תוכנת ווייז עלול לפגוע ביכולת הניווט הטבעית שלנו?  המאמר דן בשאלה זו ומציג ממצאים חדשים על תפקיד ההיפוקמפוס בניווט, נושא עליו כתבתי ממש לאחרונה (בפוסטים מחודשים מרץ – אפריל 2017).




Wednesday, April 5, 2017

זיכרון אפיזודי, יכולת לדמיין את העתיד ויכולת לבנות סצינה אצל אנשים עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי


Lind, S. E., Williams, D. M., Bowler, D. M., & Peel, A. (2014). Episodic memory and episodic future thinking impairments in high-functioning autism spectrum disorder: An underlying difficulty with scene construction or self-projection?  Neuropsychology, 28(1), 55.

היכולת לזכור את העבר והיכולת לדמיין את העתיד קשורות זו לזו בקשר חזק.  אנשים עם פגיעה בזיכרון האפיזודי (כלומר, אנשים שמתקשים להיזכר באירועים שקרו להם בזמן מסוים ובמקום מסוים) מתקשים גם לדמיין אירועי עתיד שיקרו להם.  אנשים כאלה מתקשים, למשל, לדמיין מה יעשו בסוף השבוע הבא או כיצד יחגגו את יום ההולדת הבא שלהם.  כאשר אנשים נזכרים באירועי עבר שקרו להם וכאשר הם מדמיינים את העתיד, הם מפעילים אותם אזורים במוח, ובראשם ההיפוקמפוס.  אצל ילדים, הזיכרון האפיזודי והיכולת לדמיין את העתיד מתפתחים בו זמנית.  אצל זקנים, שתי היכולות הללו נחלשות בו זמנית.  

הן הזיכרון האפיזודי והן היכולת לדמיין את העתיד נשענים על תהליך משותף של בניית סצינה  SCENE CONSTRUCTIONכאשר אנו נזכרים באירוע אפיזודי, אנו בונים את הסצינה של האירוע באמצעות חיבור בין אלמנטים רבים ושונים שאנו שולפים ממקומות שונים במוח:  מי היה באירוע, היכן האירוע התרחש, איך נראתה הסביבה, אילו ריחות היו שם, אילו צלילים היו שם, מה הרגשנו ומה חשבנו בעת האירוע וכו'.  כאשר אנו מדמיינים אירוע עתידי שיקרה לנו, אנו שואבים אלמנטים ממאגר הידע וממאגר החוויות שלנו, מחברים אותם ביחד באופן חדש ויוצרים סצינה עשירה של הסביבה הפיסית, האנשים המשתתפים באירוע העתידי, הריחות, המראות, הקולות והצלילים של האירוע העתידי, המחשבות והרגשות שלנו באירוע העתידי. 

הפרעה על הספקטרום האוטיסטי AUTISM SPECTRUM DISORDER  - ASD  היא סט של הפרעות התפתחותיות המאובחנות על בסיס פגיעות התנהגותיות משמעותיות באינטראקציה חברתית, בתקשורת ובגמישות התנהגותית.  ברמה הקוגניטיבית, ASD  מתאפיין בפגיעה סלקטיבית בזיכרון האפיזודי, בעוד שהזיכרון הסמנטי (אוצר הידע המגובש, למשל עובדות שאנו יודעים על העולם) אינו פגוע.  בגלל שאנשים עם ASD  פגועים בזיכרון האפיזודי, הניחו מחברי מאמר זה, Lind, Williams, Bowler & Peel, שתהיה אצל אנשים עם ASD  גם פגיעה ביכולת לדמיין את העתיד האישי שלהם. 

בדרך כלל בודקים את הזיכרון האפיזודי וגם את היכולת לדמיין אירועי עתיד בכך שמבקשים מהאדם להיזכר באירוע מן העבר או לדמיין אירוע עתידי ולתאר אותו באופן חי, עשיר ומפורט ככל האפשר.  הבעיה היא, שאנשים עם ASD  עשויים להתקשות במשימות כאלה לא בגלל שקשה להם לשלוף זכרונות אפיזודים או לדמיין את עצמם בעתיד, אלא בגלל שקשה להם לתאר את הסצינה שהם רואים בעיני רוחם באופן עשיר, ברור ותקשורתי לאדם אחר.  כשאנחנו מתארים משהו לאדם אחר, אנחנו תמיד לוקחים בחשבון את נקודת המבט שלו.   לאנשים עם ASD  יש קושי לקחת נקודות מבט של אנשים אחרים, מכיוון שקשה להם לייחס מצבים מנטלים לאחרים (לחשוב על מה שהאחר חושב, על מה שהאחר מרגיש, על הכוונות של האחר).

 כדי לוודא שהבעיה אינה בתיאור סצינה אלא ביכולת להיזכר באירוע מן העבר או לדמיין אירוע עתידי,  נתנו לכל המשתתפים משימה נוספת, בה הם התבקשו לספר לחוקר סיפור כשהם נעזרים בספר מצויר (בו אין טקסט אלא רק סדרה של תמונות שיוצרות סיפור).

מחברי המאמר כותבים, שיש הבדלים בין אנשים עם ASD  לבין אנשים ללא ASD  בתפיסה ובעיבוד של הסביבה הפיסית שלהם.  אנשים עם ASD  מתקשים ליצור אינטגרציה של גירויים מהסביבה ולראות אותם כשלם קוהרנטי (עיבוד גלובלי).  במקום זה, הם נוטים להתמקד באלמנטים ספציפים של הסביבה, "לראות את העצים ולא לראות את היער".   סגנון תפיסתי כזה עלול לגרום לקושי לדמיין סצינות קוהרנטיות וגם לקושי להיזכר באירוע עבר ולראות אותו בעיני רוחם באופן קוהרנטי.   

במחקר השתתפו 27 אנשים עם  ASD ו – 29 אנשים ללא ASD.  לאנשים בשתי הקבוצות היתה רמת משכל ממוצעת, והם כולם היו בגיל ממוצע של 35.  המשתתפים בקבוצת ה – ASD  היו "בעלי" אבחנה פורמלית של אוטיזם או של אספרגר. 

המשתתפים בשתי הקבוצות התבקשו לתאר 12 סצינות, באופן כמה שיותר חי ועם כמה שיותר פרטים.  שלוש מהסצינות היו של אירועי עבר, כלומר דרשו מהמשתתף להפעיל זיכרון אפיזודי (להיזכר במשהו שקרה לו בשבוע שעבר, להיזכר ביום ההולדת האחרון שלו ובפעם האחרונה שהוא יצא לקניות).  שלוש מהסצינות היו של אירועי עתיד, כלומר דרשו מהמשתתף לדמיין את עצמו בעתיד (לדמיין משהו שיקרה לו בסוף השבוע הקרוב, בחג המולד הבא, בפעם הבאה שהוא ייפגש עם חבר או קרוב משפחה).  שבע הסצינות הנותרות היו של דברים שאינם אישיים ואינם מתרחשים בעבר או בעתיד (לדמיין ולתאר סצינה של חוף ים, מוזיאון, פאב, ספינה, שוק ויער).  החוקר הסביר והדגים למשתתפים את המשימה, כאשר הוא מדגים כיצד הוא כולל בתיאור לא רק מראות אלא גם ריחות, קולות וכן הלאה.  

לגבי אירועי עתיד, המשתתפים התבקשו לא לשלוף זיכרון אמיתי כלשהו, או חלק מזיכרון אמיתי, אלא לדמיין סצינה חדשה.  לגבי אירועי עבר, נאמר למשתתפים שהם צריכים לתאר דבר שבאמת קרה להם, אפיזודה אמיתית מן העבר.  אם התיאור לא היה מספיק מפורט החוקר ביקש מהמשתתף לספר לו עוד.  החוקרים צייננו את התיאורים על פי מספר ההתייחסויות לפרטים מרחביים וחושיים, מספר ההתייחסויות לבני אדם או לחיות שנכחו בסצינות, מספר המחשבות, הרגשות והפעולות בסצינות וגם לפי האיכות הכללית של התיאורים (מידת החיות ומידת הספציפיות של התיאור).

אחר כך המשתתפים דירגו עד כמה הם דמיינו או זכרו את הסצינות באופן חי, עד כמה הם הרגישו שהם "נמצאים שם", ועד כמה הסצינות שדמיינו או זכרו היו אינטגרטיביות או מפורקות (למשל: "זו לא היתה סצינה אלא אוסף של דימויים" לעומת "יכולתי לראות את זה כסצינה שלמה בעיני רוחי").  
 
מה נמצא?

לא היו הבדלים בין קבוצת ה – ASD  לבין קבוצת הביקורת ביכולת לספר סיפור (ממצא מפתיע כשלעצמו, לדעתי).  מזה הסיקו החוקרים, שהבדלים אפשריים בין הקבוצות בזכרונות אפיזודים וביכולת לדמיין אירועי עתיד אינם יכולים לנבוע רק מהבדלים ביכולת לתאר את הסצינה שהאדם רואה בעיני רוחו. 

אנשים עם ASD  דיווחו על כך שהם דמיינו או זכרו את הסצינות באופן פחות חי מאשר אנשי קבוצת הביקורת.  אנשים עם ASD  דיווחו על פחות תחושה של "להיות שם" בסצינות שהם דמיינו או זכרו מאשר אנשי קבוצת הביקורת.  אנשים עם ASD  דיווחו על כך שהסצינות שהם דמיינו או זכרו היו פחות אינטגרטיביות ויותר מפורקות מאלה של קבוצת הביקורת.   אך כל אלה מדדים סובייקטיבים המבוססים על דיווח עצמי.

במדדים האובייקטיבים, לא היו הבדלים בין הקבוצות במספר ההתייחסויות לפרטים מרחביים וחושיים, מספר ההתייחסויות לבני אדם או לחיות שנכחו בסצינות, מספר המחשבות, הרגשות והפעולות בסצינות אותן המשתתפים דמיינו או זכרו.  אבל האיכות הכללית של התיאורים של המשתתפים בקבוצת ה – ASD  היתה נמוכה מזו של המשתתפים בקבוצת הביקורת.  כלומר, אנשים עם ASD  תיארו סצינות באופן הרבה פחות חי ועם הרבה פחות פרטים ספציפים מאשר אנשי קבוצת הביקורת.  כך הסיקו החוקרים, שהיכולת לדמיין אירועי עתיד אישיים פגועה אצל אנשים עם ASD  באותה מידה כמו הזיכרון האפיזודי.   בנוסף לזה, לאנשים עם ASD  היתה גם יכולת מופחתת לדמיין סצינות שאינן מתייחסות לעצמי ושאין להן מימד של זמן (למשל, סצינה של חוף).  כלומר, היכולת לבנות סצינה פגועה אצל אנשים עם ASD באופן כללי.  ככל הנראה, לאנשים עם ASD  יש קושי לקשור אלמנטים ולחבר אותם לכדי סצינה שלמה.  קושי זה עומד כנראה בבסיס הפגיעה שיש להם בזיכרון האפיזודי וביכולת לדמיין את העתיד האישי.   עצם היכולת לנוע מנטלית בזמן כאשר הם דמיינו אירועי עתיד וכאשר הם נזכרו באירועי עבר לא היתה פגועה אצל אנשים עם ASD.  אנשים אלה הצליחו להיזכר באירועי עבר וגם לדמיין אירועי עתיד -  אך עשו זאת באופן הרבה פחות חי והרבה פחות מפורט מאשר אנשי קבוצת הביקורת.  מה שנפגע הוא היכולת לדמיין או להיזכר בסצינה שלמה, חיה ומפורטת.  
 
קושי בבניית סצינה ב – ASD  עולה בקנה אחד עם הקשיים שיש לאנשים עם ASD  בעיבוד תפיסתי.   במחקר זה, תיאורי הסצינות של אנשים מקבוצת ה – ASD  היו פחות אינטגרטיבים מאלה של קבוצת הביקורת (לפחות על פי הדיווחים העצמיים שלהם...).  ייתכן שהקושי לחבר אלמנטים וליצור סצינה בדמיון או בעיני הרוח קשור לקושי לתפוס את הסביבה הפיסית באופן שיוצר תמונה שלמה וקשור לנטיה של אנשים עם ASD  להתמקד בפרטים.  

המחקר הזה נעשה במבוגרים, אך החוקרים כותבים שסביר להניח שהבעיה בבניית סצינה קיימת משלב מוקדם בהתפתחות.  יש ממצאים המצביעים על כך שלילדים עם אוטיזם יש קושי בזיכרון האפיזודי.  החוקרים חושבים שקשיים אלה נובעים מקושי לבנות סצינה. 


היכולת לדמיין את העתיד מאפשרת לנו לתכנן דרך פעולה ולבחור מבין דרכים אפשריות את דרך הפעולה הטובה ביותר.  לכן קושי לדמיין את העתיד עלול לגרום להישענות על דפוסי התנהגות בלתי גמישים המאפיינית אנשים עם ASD.    נשאלת השאלה אם אימון בבניית סצינה יכול לעזור לשפר את היכולת של אנשים אלה לדמיין את העתיד.