ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Thursday, April 16, 2015

הגיע הזמן לויכוח בין תיאוריות – גם בתחום הדיאגנוסטיקה! דוגמה עם מהירות עיבוד


בתחום הטיפול קיימות גישות תיאורטיות שונות (למשל, גישות דינמיות שונות, גישות CBT , גישות משפחתיות).  מכל אחת מהגישות הללו נגזרת ראיה אחרת של הקליינט ושל קשייו, ראיה שמובילה להתערבות מומלצת שונה.  גישות אלה נמצאות בויכוח שהוא גם פנימי (בכל אחד מהתחומים הללו קיימים זרמים שונים שמתווכחים בינהם) וגם חיצוני (בין התחומים קיים ויכוח).  הויכוח מעשיר את הההתפתחות של כל אחת מהגישות הללו, מכיוון שהוא מאלץ אותה לחדד את עמדותיה ולהבהיר אותן. 

ומה בתחום הדיאגנוסטיקה?

היכן האסכולות השונות, היכן נקודות המבט השונות על הילד?  היכן הויכוח? 

בתחום ליקויי הלמידה אכן קיימות אסכולות שונות, עליהן כתבתי כאן.

גם בדיאגנוסטיקה במובנה הרחב יותר, ובתוכה בתחום המשכל, קיימות אסכולות שונות.  חשוב לנו מאד להכיר אותן כי הן תאפשרנה לנו הסתכלות עשירה יותר על הילד ותפתחנה בפנינו דרכי התערבות מגוונות.   קיימת אסכולה פסיכומטרית, שגישת ה – CHC היא אחת מהגישות שמייצגת אותה.  קיימת  אסכולה קוגניטיבית, שתאורית ה – PASS (שעל בסיסה בנוי מבחן הקאופמן) היא אחת הגישות שמייצגת אותה.  קיימת אסכולה שאקרא לה חברתית – סביבתית, שהתאוריה הטריארכית של סטרנברג, וגם התאוריה הדואלית של סקוט בארי קאופמן (עליה כתבתי מעט כאן) מייצגות אותה, וקיימות אסכולות נוספות. 

אתן דוגמה ליתרון שמעניקה התבוננות משתי נקודות מבט תיאורטיות שונות, באמצעות מהירות העיבוד.

מהירות עיבוד כפי שהיא מוגדרת בתאורית CHC, היא הקצב והשטף שבהם אדם יכול לבצע משימה שקצב הביצוע בה נתון לשליטתו, ושדורשת משאבי קשב.  המלה "אוטומטיות" היא מלת המפתח בנושא מהירות העיבוד, שכן מהירות העיבוד היא המנגנון שמסייע לנו להגיע לביצוע אוטומטי ושוטף של משימות חדשות שנלמדות.  כאשר אנו לומדים לנגן יצירה חדשה, למשל, הביצוע שלנו בנסיון הראשון יהיה איטי ומאומץ, אך אם נתרגל הביצוע יהפוך לשוטף ולאוטומטי יותר ויותר.  אז יתפנו לנו משאבי קשב להקדיש להבעה המוסיקלית.  אך אם איתרע מזלנו ומהירות העיבוד שלנו נמוכה, ייתכן שנזדקק להרבה יותר תירגול כדי להגיע לביצוע שוטף ואוטומטי, וייתכן שלעולם לא נגיע לביצוע שוטף ואוטומטי, ולעולם לא יהיו לנו די משאבי קשב פנויים כדי להביע את המוסיקליות של היצירה.    

באותו אופן משפיעה מהירות העיבוד על הקריאה והכתיבה.  ילד שמהירות העיבוד שלו נמוכה יתקשה ואולי גם לא יצליח להגיע לקריאה שוטפת ואוטומטית, וישארו לו מעט משאבי קשב פנויים להבנת הנקרא.  ילד שמהירות העיבוד שלו נמוכה יתקשה ואולי לא יצליח להגיע לכתיבה שוטפת ואוטומטית, וישארו לו מעט משאבי קשב פנויים להבעת רעיונות בכתב.  מהירות העיבוד עלולה לפגוע גם בתפקוד החברתי:  ילד שמהירות העיבוד שלו נמוכה יתקשה להשתלב במשחקים שדורשים ביצוע שוטף ורציף, כמו למשל לקפוץ בחבל או לשחק במשחקי מחיאות כפיים (כמו "קוואה קוואה דה לה אומה"...).  ילד שמהירות העיבוד שלו נמוכה יתקשה גם להשתלב בשיחה, מכיוון שבעודו מעבד את אשר נאמר ומתכנן את תגובתו השיחה רצה קדימה...

ממחקרים על הקשר בין מהירות עיבוד לקשב, אנחנו יודעים שהמרכיב של INATTENTION פוגע מאד במהירות העיבוד.  לכן, כאשר אנו מאבחנים ילד עם מהירות עיבוד נמוכה, נבדוק אם יש לו בעית קשב.  ילד כזה יזדקק גם ליותר תרגול במשימות חדשות שהוא לומד כדי שהן תהפוכנה לאוטומטיות.  אם נראה שיש לילד קשיים בשטף הקריאה שנובעים ממהירות העיבוד, נמליץ על קריאה חוזרת ונשנית של אותו טקסט, בכל פעם מהר יותר, כדי לשפר את האוטומציה.

כל זאת בהסתכלות מנקודת מבט של CHC

אבל אנחנו יכולים להסתכל על הנמכה במהירות העיבוד מנקודת מבט של המודל הקוגניטיבי שמציג וודקוק (אפשר לקרוא עוד קצת על המודל במצגת הראשונה בסדרה "משכל ויכולות קוגניטיביות" המופיעה בטור הימני של הבלוג):


(ניתן ללחוץ על המודל כדי להגדיל אותו).

המודל הזה בנוי ממספר מערכות שנמצאות באינטראקציה ביניהן ומשמשות לעיבוד גירויים ולביצוע משימות קוגניטיביות שונות.  מבט מהיר בתרשים מגלה לנו, שמהירות העיבוד שייכת, ביחד עם הזיכרון לטווח קצר, למערכת היעילות הקוגניטיבית.  מערכת זו מהווה מעין צוואר בקבוק לתהליך עיבוד המידע.  אנחנו רואים שהיא נמצאת בין הקלט לפלט (מה שנקרא "ביצוע קוגניטיבי אקדמי") ובלעדיה אי אפשר.  מודל זה מציע לנו דרך נוספת להתמודדות עם הנמכה במהירות העיבוד:  חיזוק הזיכרון לטווח קצר.

האנלוגיה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה בהקשר הזה היא...הגרעין האיראני.  נניח שנדרשות לנו 3 צנטריפוגות שמסתובבות בקצב מסויים כדי לייצר פצצת אטום.  מה נוכל לעשות אם לרוע מזלנו יש בידינו צנטריפוגות איטיות במיוחד, שמסתובבות בקצב נמוך פי שתיים?  נוכל להוסיף עוד שלוש צנטריפוגות!  אם נמשיל את מספר הצנטריפוגות לקיבולת זיכרון העבודה, הרי שנוכל להתגבר על הנמכה במהירות העיבוד באמצעות חיזוק זיכרון העבודה.  יש כעת מחקרים שטוענים שניתן לחזק את זיכרון העבודה.  משחק במשימת N-BACK, עליו כתבתי בפוסט הזה, הוא דוגמה לדרך כזו לחיזוק זיכרון העבודה.

אני לא בטוחה שהאנלוגיה הזו נכונה ככל שמדובר בצנטריפוגות...אבל לענייננו היא עובדת.

אם כן, הסתכלות על הנמכה במהירות עיבוד מנקודת מבט של תאוריה קוגניטיבית הניבה אפשרות להתערבות שלא נפתחה בפנינו כאשר התבוננו מנקודת המבט של תאוריה פסיכומטרית.  וזה מדגים את הכוח שבהיכרות עם  תאוריות שונות בתחום הדיאגנוסטיקה בכלל והמשכל בפרט. 


No comments:

Post a Comment