ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Tuesday, September 29, 2015

ההשלכות החמורות של אי הבנת ההשפעה של הגירה ושונות תרבותית על הביצוע במבחני משכל


לדעתי מדובר באחד הסיפורים הגדולים והמרתקים של הפסיכולוגיה. 

גיבורי סיפורנו הם שניים:  ROBERT YERKES, שהיה יו"ר האגודה הפסיכולוגית האמריקנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה וחוקר באוניברסיטת פרינסטון, ו - Carl Campbell Brigham, דוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון וחוקר באוניברסיטה זו, ומיוצרי המבחן הפסיכומטרי SAT.



Robert Yerkes, 1876-1956




Carl Campbell Brigham,  1890 –1943 



ירקס היה אדם פעלתן שניסה לבסס את מעמדה של הפסיכולוגיה כמדע ("פסיכולוגיה מבוססת ראיות").  הוא הבין את ההזדמנות שנפתחה בפני הפסיכולוגיה בעת הגיוס המאסיבי לצבא האמריקני במלחמת העולם הראשונה.  בשנת  1917הוא הציע לצבא האמריקני לסייע במיון המועמדים לגיוס כדי שיתאימו לתפקידיהם בצורה טובה יותר. 

ירקס וחבריו התאימו את מבחן הסטנפורד בינה להעברה קבוצתית.  הם הפכו אותו לשני מבחנים:  מבחן אלפא, עם הנחיות מילוליות וכתובות שהועבר למועמדים שיכלו לקרוא באנגלית, ומבחן ביתא, שהנחיותיו הוסברו בפנטומימה ובהדגמות, והיה מיועד למועמדים שלא קראו באנגלית (למשל, מהגרים).  מבחני אלפא וביתא היו האבטיפוס למבחן הוכסלר שפותח לאחר מכן (אלפא – "הצד המילולי", ביתא – "הצד הביצועי").  ירקס וחבריו לא לקחו בחשבון השפעות של שוני תרבותי על מבחנים לא מילוליים, שיכולות להיות משמעותיות לא פחות מהשפעותיו על מבחנים מילוליים. 

הפסיכולוגים האמריקנים עבדו קשה במהלך הגיוס, ועד תום המלחמה הם בדקו לא פחות ממיליון ושבע מאות חמישים אלף גברים. 

 זה אכן סיפק בסיס נתונים רחב מאד למבחני המשכל.   

לאחר המלחמה עיבד בריגהם את הנתונים ופירסם את מסקנותיו ב – 1923 בספר שנקרא  "A STUDY OF AMERICAN INTELLIGENCE".  ספר זה קיבל את ברכתו הנלהבת של ירקס, שאף כתב את ההקדמה לספר.

BRIGHAM חילק את אוכלוסית הנבדקים לארבע קבוצות, לפי ארצות מוצא וגזע.   הקבוצה ה"נורדית" כללה מועמדים לגיוס מארצות המוצא בלגיה, קנדה, דנמרק, סקנדינביה, אנגליה וסקוטלנד, הקבוצה ה"אלפינית" כללה מועמדים מארצות המוצא גרמניה, צרפת, החלקים הצפונים של האימפריה האוסטרו הונגרית ופולין.  הקבוצה "הים תיכונית", כללה מועמדים מארצות המוצא יוון, איטליה, ספרד, אירלנד, וויילס וטורקיה האסיאתית, ו"קבוצת השחורים" כללה מועמדים לגיוס שחורים ("אפרו – אמריקנים"). 

בריגהם טען,  שהנתונים מעידים על כך ש"נורדים" גבוהים במשכל משאר הקבוצות, ושהקבוצות ה"אלפינית" וה"ים תיכונית" נחותות מבחינת משכל, ביחס לקבוצה ה"נורדית" וגם ביחס לאמריקנים שנולדו בארה"ב.   בריגהם הציג עדויות לכך שהמשכל של המהגרים לארה"ב הלך וירד באופן עקבי בשנים שמאז 1887.  הוא אמנם ציין, שמספר שנות המגורים בארה"ב היה במתאם חיובי עם הציונים במבחני המשכל, אך לא שם לב לאפשרות שמשך השהות בארה"ב עשויה להעשיר את ההיכרות של המתגייס עם סוג הפריטים של המבחן.  הוא לא לקח בחשבון, שאנשים ממוצא "נורדי" היוו את גל ההגירה הראשון לארה"ב, חיים זמן רב יותר בארה"ב ולכן שולטים יותר בשפה ובתרבות האמריקנית.   הוא לא לקח בחשבון שגלי ההגירה לארה"ב מהארצות "האלפיניות" וה"ים תיכוניות" היו מאוחרים הרבה יותר (בשנות העשרים של המאה העשרים, 70% מההגירה לארה"ב היתה מארצות אלה).  בריגהם חשב, שהמתאם בין משך השהיה בארה"ב לרמת המשכל נובע מ"האיכות"  הגבוהה יותר  של המהגרים ה"נורדים" לעומת המהגרים האחרים.   

 גם לגבי השחורים הוא הסיק שהם נחותים מבחינה אינטלקטואלית, בלי לקחת בחשבון את מידת ההיכרות שלהם, כקבוצת מיעוט שלא זכתה להזדמנויות שוות להיטמע בחברה האמריקנית (בלשון המעטה), עם התרבות של קבוצת הרוב אליה היו שייכים מחברי המבחנים. 

 בריגהם הסיק, שאם "ארבע הקבוצות" יתערבבו לטיפוס אמריקני אחד, האמריקנים יהיו פחות אינטליגנטים בעתיד.   ירקס כתב בהקדמה לספר, ש"אנשים שרוצים שתהיה דעיכה ציבורית כללית צריכים לתמוך בהגירה בלתי מרוסנת ובלתי סלקטיבית".   

מחקרו של בריגהם היה בסיס לחוק הגירה מגביל חדש שחוקק במאי 1924.  חוק זה הגביל מאד את ההגירה לארה"ב מארצות דרום אירופה ומזרח אירופה.   

בשנת 1930 בריגהם חזר בו מכל מסקנותיו.  במה שתואר כ"הופעה אבירית של יושרה מדעית" ובהתנצלות מעומק לבו הוא התנער לגמרי מהספר וביטל אותו.    אבל הנזק לאנשים רבים כבר נעשה.  בריגהם נפטר בשנת 1943.   


אחד המקורות לסיפור הוא זה:

Hubin, D. R. (1988). The Scholastic Aptitude Test: its development and introduction, 1900-1948.  http://pages.uoregon.edu/hubin/

זהו דוקטורט על המבחן הפסיכומטרי SAT (מבחנים פסיכומטרים בודקים משכל).  המידע שהובא כאן הוא מתוך הפרק השלישי בדוקטורט זה: 

A NEW TOOL TO ASSESS APTITUDE--PSYCHOLOGISTS CREATE THE INTELLIGENCE TEST

אני ממליצה לקרוא את כל הפרק המעניין.  הסיפור שהובא כאן הוא רק אנקדוטה מתוכו. 


No comments:

Post a Comment