ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Tuesday, December 10, 2019

רעיונות למשימות שעוזרות למקד את מקור הקשיים בקריאת מספרים



Dotan, D., & Friedmann, N. (2019). Separate mechanisms for number reading and word reading: Evidence from selective impairments. Cortex114, 176-192.

ניתן וכדאי לקרוא פוסט זה כהמשך לפוסט הקודם שנמצא כאן. 

ד"ר דרור דותן ופרופ' נעמה פרידמן מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מודל לקריאת מספרים רב ספרתיים.  על פי המודל, הצעד הראשון בקריאת ספרות הוא ניתוח חזותי-ספרתי: זיהוי הספרות והסדר בו הן כתובות במספר, וחילוץ המבנה העשרוני של המספר (מספר הספרות בו, המיקום של האפסים בו, והקיבוץ של הספרות לשלשות).  המבנה העשרוני מאפשר לתהליכי ההפקה המילולית להפיק מסגרת של מלות מספר שמתאימה למספר המוצג (למשל, עבור המספר 302, המסגרת תהיה X" מאות ו – X").    לתוך מסגרת זו משלבים את הספרות הספציפיות 3 ו – 2 בסדר הנכון, מה שמאפשר לשלוף את המלים והמילית "שלוש", "מאות", "ו-" ו -  "שתיים" ממאגרים פונולוגים יעודיים למספרים.  משם התהליך מתקדם להפקה קולית של המספר.    

דותן ופרידמן מציגים מקרה של שתי אחיות שיש להן לקות ספציפית בניתוח המבנה העשרוני בקריאת מספרים ללא לקות בקריאת מלים.  החוקרים ניסו לבדוק האם הקושי של האחיות נעוץ בנתח החזותי-ספרתי או בשלב ההפקה המילולית של המספר.  אני חושבת שניתן להפיק מהמטלות בהן הם השתמשו תובנות לגבי אבחון של ילדים.  נזכור שהתחום של קוגניציה חשבונית נמצא בתחילת דרכו, המודלים התיאורטים נמצאים בשלבי פיתוח ואין כמעט מבחנים שבודקים את ההמשגות התיאוריות עם נורמות. 

אחת מהאחיות היתה בזמן המחקר סטודנטית לתואר ראשון בת 24, והשניה היתה בת 31, בעלת תואר ראשון, שעבדה בעבודה אדמיניסטרטיבית.  הן קראו וכתבו מילים באופן תקין.  לשתיהן היו שגיאות רבות בקריאת מספרים.  רוב השגיאות היו הסטות דצימליות:  הפקת מלת מספר כאילו שהספרה המתאימה נמצאת במיקום עשרוני שונה.  למשל את המספר 230 הן קראו 2030, או 2300 או 203.  לא היו להן שגיאות בסדר היחסי של הספרות במספר (שאינן אפס). למשל, בדוגמה הקודמת, הן תמיד קראו את הספרה 2 לפני הספרה 3, כפי שכתוב במספר 230.  באופן מעניין, מרבית שגיאות ההסטה הדצימלית היו בספרות הראשונות, השמאליות ביותר. היו להן גם שגיאות בכתיבת מספרים רב ספרתיים לפי הכתבה.  שגיאות אלה לא נגרמו מקושי בזיכרון פונולוגי לטווח קצר (הוא היה תקין אצל שתיהן). 

מקור הטעויות של שתי הנשים הללו יכול להיות בתפקוד הנתח החזותי-מספרי, האמון על ניתוח מבנה המספר – האורך שלו ומבנה השלשות שלו.  מקור הטעויות יכול להיות גם לקות בהפקת המסגרת המילולית של המספר בשלב ההפקה.  כדי לבדוק היכן הטעויות המציאו דותן ופרידמן את המשימות הבאות:
משימות שמעריכות את קידוד זהות הספרות, סדר הספרות ואורך המספר (כולם מתבצעים בנתח החזותי-ספרתי):

זהה-שונה: במטלה זו יש להחליט אם זוג מספרים רב ספרתי הוא זהה או שונה.  חלק מהזוגות נבדלים באורך המספר בספרה אחת,  למשל 9949-99499.  חלק מהזוגות נבדלים בזהות של ספרה אחת, למשל 9929-9959. 

התאמה בין מספרים :במטלה זו יש להקיף את כל המספרים הזהים למספר מטרה.  חלק מהמספרים מכילים אותן ספרות כמו במספר המטרה, אך בשיכול.  חלק מהמספרים הם ארוכים או קצרים בספרה אחת ממספר המטרה (למשל, המטרה 66676 והמספר 666766) וחלקם שונים בספרה אחת ממספר המטרה.

משימות המעריכות את תהליך ההפקת המסגרת המילולית של המספר:

הכפלה או חילוק בעשר:  יש לקרוא בקול רם תרגילים כמו 10X3,400 ואז לפתור אותם בקול רם.  כדי להפחית שגיאות שנובעות מניתוח חזותי, החוקרים הוסיפו פסיק למספרים הרב ספרתיים.  בגלל שפתרון התרגיל אינו מוצג חזותית במשימה זו, הוא לא מגיע ישירות מהנתח החזותי-מספרי.  כך מבחינים בין קושי בהפקה לקושי בניתוח החזותי של המספר. הצגת המספרים עם פסיקים עוקפת גם קושי אפשרי בחיתוך לשלשות. 

מטלות נוספות שמבחינות בין שלב הניתוח החזותי לשלב הפקת המספר: קריאת מספרים עם מניפולציות. במטלות אלה יש לקרוא רשימת מספרים רב ספרתיים, ולאחר פרק זמן לקרוא את אותה רשימה באופן שונה.     

קריאת מספרים עם פסיק בין ספרת המאות והאלפים.  כאן החוקרים הכינו אותה רשימת מספרים, בתוספת פסיק בין ספרת המאות והאלפים.  מספר שהוצג קודם כך: 54321 הוצג כעת כך: 54,321.  הפסיק עוזר לאנשים עם לקות בחלוקת המספר לשלשות ולאנשים עם גלאי לקוי של אורך המספר (שני קשיים שמקורם בנתח החזותי-ספרתי), אך לא משפיע כאשר הקושי הוא בהפקה המילולית של המספר.

קריאת מספרים כשלשות:  יש לקרוא מספר כמו שני מספרים נפרדים וקצרים יותר, שביניהם אומרים "ואז".  למשל:  המספר 54321 מוצג כפי שהוא אך קוראים אותו כך: "חמישים וארבע, ואז שלוש מאות עשרים ואחת".  קל יותר להפיק מילולית כל אחד משני המספרים הקצרים הללו, כי יש לו מסגרת מלות מספר קצרה יותר.  כך, מטלה זו אמורה לעזור לאנשים עם לקות בהפקת מסגרת מלות המספר, אך לא תשפיע על אנשים עם לקות חזותית. 

קריאת מספרים עם פסיק וכשלשות: שתי המניפולציות ביחד.  המספרים מוצגים עם פסיק ונקראים כשני מספרים נפרדים שביניהם המלה "ואז". 

מהתפקוד של שתי הנשים במשימות אלה התברר כי לשתיהן היתה פגיעה בתת התהליך של הנתח החזותי-מספרי שמקבץ ספרות לשלשות (נזכיר שהנתח החזותי-אורתוגרפי למילים מתפקד אצלן באופן תקין, כפי שהתברר במבחני קריאת מלים בודדות).  לאחת משתי הנשים היתה גם פגיעה בהפקה של מסגרת מלות מספר (אך לא בהפקת מלים שאינן מלות מספר).  ממצאים אלה תומכים בהשערה שקיימים מנגנונים נפרדים לקריאת מלים ולקריאת מספרים.   

השלב הבא יהיה לתכנן התערבויות שתתאמנה לסוג הלקות שאיתרנו (בנתח החזותי-ספרתי או בהפקת מסגרת מילות המספר).  כאשר קיימת לקות בנתח החזותי-אורתוגרפי שגורמת לשיכול אותיות בקריאת מלים, ההמלצה היא קריאה עם אצבע עוקבת אחר המלים – אות אחר אות.  כך, כאשר קיימת לקות בנתח החזותי-ספרתי ניתן אולי להמליץ אולי על קריאה עם אצבע עוקבת אחר הספרות.  יתכן שניתן להשתמש בחלק מהמטלות שהוצגו כאן כדי לתרגל את הילד בקריאת מספרים רב ספרתיים.    

No comments:

Post a Comment