ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Friday, February 12, 2021

אפקטים של תקרה במבחני וכסלר וודקוק אצל ילדים מחוננים – עוד סיבה לא לפרש פערים בין תת מבחנים ובין יכולות

 

 

ילדה בת 12 וחצי נבחנה במבחן WISCR95 וקיבלה ציון גלם מקסימלי בכל אחד מתת המבחנים.  האם היא תקבל את ציון התקן 19 בכל אחד מהם?  לא!  הנה הציונים שהיא תקבל, עם המרה שלהם לסקאלה של מבחן הוודקוק (ממוצע 100 וסטית תקן 15).  הנתונים הללו הם לפי טבלת הנורמות הנמצאת בעמוד 267 במדריך למבחן.  ציון הצד המילולי של ילדה זו הוא 156 וכך גם ציון הצד הביצועי, ורמת המשכל הכללית שלה היא 160.

 

מבחן

ציון גלם מקסימלי שניתן לקבל במבחן

ציון תקן (ממוצע 10 וסטית תקן 3)

המרה לסקאלה של ממוצע 100 וסטית תקן 15

ידיעות כלליות

28

17

135

צד שווה

32

19

145

חשבון

24

16

130

אוצר מלים

50

18

140

הבנה

28

17

135

זכירת ספרות

28

19

145

השלמת תמונות

25

15

125

סדירת תמונות

48

17

135

סידור קוביות

55

16

130

הרכבת עצמים

44

16

130

קידוד

119

19

145

 

 מה קורה עם תת המבחנים? למה הילדה לא קיבלה ציון תקן 19 בכל אחד מהם?  פסיכולוג שרגיל לפרש פערים בין תת מבחנים עומד במקרה כזה נבוך:  כיצד יפרש למה הילדה קיבלה בתת מבחן השלמת תמונות "רק" 15 ולעומת זאת בצד שווה 19?  אולי הוא יכתוב פרשנות כזו: "היכולת של הילדה לשים לב לפרטים נמוכה מהיכולת שלה לראות את השלם. לילדה יש חשיבה מופשטת מעולה וזו באה לעתים על חשבון תשומת לב לפרטים"?  הפרשנות הזו אולי נשמעת חכמה ומתוחכמת, אך האם היא מתארת את המציאות של הילדה?

התופעה שאנו רואים כאן מאפיינת את המבחן ולא את הילדה. הציון 15 בהשלמת תמונות עבור ביצוע מושלם במבחן זה רומז על כך שבתת מבחן זה יש "אפקט תקרה", כלומר שהפריטים בו לא מספיק קשים עבור תלמידים בעלי יכולת גבוהה ולא מצליחים להבחין בין ילדים אלה. 

לכן פסיכולוג שיפרש פערים בין תת מבחנים אצל ילדה זו יפרש תכונה שקשורה למבחן ולא לילדה.  באופן כללי לא נכון לפרש פערים בין תת מבחנים (ראו עוד על כך כאן:  http://beyondiq.blogspot.com/2021/02/blog-post_6.html)

ומקרה זה, בו הילדה קיבלה ציוני גלם (ותקן) מקסימלים, מוסיף עוד סיבה לכך.

כעבור 26 שנה, אותו פסיכולוג מתמיד בודק במבחן הוודקוק עוד ילדה בת 12 וחצי, שמקבלת ציון גלם מקסימלי בכל אחד מהמבחנים.  רמת המשכל הכללית של ילדה זו היא 150.  איך ייראה פלט הציונים שלה?  הנה טבלת היכולות הרחבות:

 

 

ציון גלם

ציון תקן

אחוזון

רווח בר סמך

(רמת ביטחון 68%)

יכולות CHC  רחבות

ידע מגובש

 

150

100

(146 - 150)

מבחן 1: הבנה מילולית

 

150

100

(146 - 150)

מבחן 8: ידע כללי

 

150

100

(145 - 150)

אחסון ושליפה לטווח ארוך

 

150

100

(144 - 150)

מבחן 2: למידה חזותית-שמיעתית

0

129

97

(125 - 132)

מבחן 9: שטף סמנטי

100

150

100

(142 - 150)

עיבוד חזותי

 

150

100

(143 - 150)

מבחן 3: עיבוד מרחבי

33

140

100

(133 - 147)

מבחן 10: זיהוי ציורים

23

143

100

(133 - 150)

עיבוד שמיעתי

 

147

100

(141 - 150)

מבחן 4: מיזוג צלילים

32

130

98

(125 - 136)

מבחן 11: מילים לא שלמות

30

150

100

(142 - 150)

יכולת פלואידית

 

127

96

(123 - 130)

מבחן 5: יצירת כללים

40

121

92

(117 - 125)

מבחן 12: אנליזה - סינתזה

35

125

95

(120 - 131)

מהירות עיבוד

 

137

99

(133 - 141)

מבחן 6: התאמה חזותית

 

138

99

(134 - 143)

מבחן 13: מהירות החלטה

40

125

95

(119 - 130)

זיכרון לטווח קצר

 

150

100

(144 - 150)

מבחן 7: זכירת מילים

24

135

99

(127 - 144)

מבחן 14: זכירת ספרות לאחור

30

150

100

(144 - 150)

 

מבט בציוני המבחנים מצביע על אותה בעיה בה נתקלנו במבחן הוכסלר:  הילדה לא קיבלה את ציון התקן 150 בכל מבחן ומבחן!  הפסיכולוג כבר למד בינתיים לא לפרש פערים בין מבחנים בודדים, אבל הוא נתקל בבעיה נוספת כאשר הוא בוחן את היכולות הרחבות:  הילדה לא קיבלה 150 בכל היכולות הרחבות!  ביכולת הפלואידית, למשל, היא קיבלה "רק" 127!  האם משמעות הדבר היא שהיכולת הפלואידית של ילדה זו נמוכה מהזיכרון לטווח קצר שלה?  לא!  פרשנות כזו אינה נכונה משתי סיבות:  ראשית, הילדה פתרה את כל הפריטים במבחנים הפלואידים.  שנית, אין לפרש פערים גם בין יכולות רחבות. מצב בו פרופיל היכולות הרחבות אינו "שטוח" הוא מצב נורמלי שאינו מעיד על שום בעיה. יש לילד בעיה ביכולת רחבה רק כאשר היא נמוכה ביחס לממוצע באוכלוסיה (כלומר הציון בה נמוך ביותר מסטית תקן מהממוצע באוכלוסיה).  לכן מוטב לפרש את התפקוד בכל יכולת ביחס לממוצע של האוכלוסיה. 

אולם גם פרשנות כזו מעוררת בעיה: אפשר לומר שהילדה מתפקדת ביכולת הפלואידית ברמה שגבוהה בכמעט שתי סטיות תקן מהממוצע.  בזיכרון לטווח קצר הילדה מתפקדת ברמה שגבוהה מהממוצע ביותר משלוש סטיות תקן.  למרות שלא פירשנו כאן פערים בין היכולות הרחבות, פרשנות זו לא נכונה מכיוון שהיא מסתמכת על תכונה הקשורה למבחן ("אפקט תקרה" בחלק מהמבחנים ומהיכולות הרחבות) ולא על תכונה הקשורה לילדה.

אם כך, מהו הפתרון?  אני חושבת שבמקרה זה נוכל לשאוב רווח והצלה מפרשנות לפי ציון אחוזוני.  נוכל לומר שבכל היכולות הקוגניטיביות הילדה מתפקדת באחוזון 96-100 (96% עד 100% מהילדים מצליחים פחות ממנה).  בגלל מאפייני ההתפלגות הנורמלית, הציונים 133 ומעלה נמצאים כולם באחוזון 99.  ניתן לראות זאת בבהירות בטבלת ההמרה למטה, הלקוחה מהמדריך לבוחן של מבחן הקאופמן (לחצו להגדלה).  ציוני מבחן הוודקוק יופיעו בטבלה זו בעמודה "ציוני תקן, הישגים וסולמות" ומשמאלם ציוני האחוזונים.

 


מבט בטבלה זו יראה לנו גם, שאין משמעות להבדל בין רמת משכל 150 לרמת משכל 160.  שתיהן באחוזון 99.9.  לכן אין למעשה הבדל בין רמת המשכל המקסימלית שניתן לקבל בוכסלר (160) לבין רמת המשכל המקסימלית שניתן לקבל בוודקוק (150). 

 

No comments:

Post a Comment