ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Friday, February 12, 2021

אפקטים של תקרה במבחני וכסלר וודקוק אצל ילדים מחוננים – עוד סיבה לא לפרש פערים בין תת מבחנים ובין יכולות

 

 

ילדה בת 12 וחצי נבחנה במבחן WISCR95 וקיבלה ציון גלם מקסימלי בכל אחד מתת המבחנים.  האם היא תקבל את ציון התקן 19 בכל אחד מהם?  לא!  הנה הציונים שהיא תקבל, עם המרה שלהם לסקאלה של מבחן הוודקוק (ממוצע 100 וסטית תקן 15).  הנתונים הללו הם לפי טבלת הנורמות הנמצאת בעמוד 267 במדריך למבחן.  ציון הצד המילולי של ילדה זו הוא 156 וכך גם ציון הצד הביצועי, ורמת המשכל הכללית שלה היא 160.

 

מבחן

ציון גלם מקסימלי שניתן לקבל במבחן

ציון תקן (ממוצע 10 וסטית תקן 3)

המרה לסקאלה של ממוצע 100 וסטית תקן 15

ידיעות כלליות

28

17

135

צד שווה

32

19

145

חשבון

24

16

130

אוצר מלים

50

18

140

הבנה

28

17

135

זכירת ספרות

28

19

145

השלמת תמונות

25

15

125

סדירת תמונות

48

17

135

סידור קוביות

55

16

130

הרכבת עצמים

44

16

130

קידוד

119

19

145

 

 מה קורה עם תת המבחנים? למה הילדה לא קיבלה ציון תקן 19 בכל אחד מהם?  פסיכולוג שרגיל לפרש פערים בין תת מבחנים עומד במקרה כזה נבוך:  כיצד יפרש למה הילדה קיבלה בתת מבחן השלמת תמונות "רק" 15 ולעומת זאת בצד שווה 19?  אולי הוא יכתוב פרשנות כזו: "היכולת של הילדה לשים לב לפרטים נמוכה מהיכולת שלה לראות את השלם. לילדה יש חשיבה מופשטת מעולה וזו באה לעתים על חשבון תשומת לב לפרטים"?  הפרשנות הזו אולי נשמעת חכמה ומתוחכמת, אך האם היא מתארת את המציאות של הילדה?

התופעה שאנו רואים כאן מאפיינת את המבחן ולא את הילדה. הציון 15 בהשלמת תמונות עבור ביצוע מושלם במבחן זה רומז על כך שבתת מבחן זה יש "אפקט תקרה", כלומר שהפריטים בו לא מספיק קשים עבור תלמידים בעלי יכולת גבוהה ולא מצליחים להבחין בין ילדים אלה. 

לכן פסיכולוג שיפרש פערים בין תת מבחנים אצל ילדה זו יפרש תכונה שקשורה למבחן ולא לילדה.  באופן כללי לא נכון לפרש פערים בין תת מבחנים (ראו עוד על כך כאן:  http://beyondiq.blogspot.com/2021/02/blog-post_6.html)

ומקרה זה, בו הילדה קיבלה ציוני גלם (ותקן) מקסימלים, מוסיף עוד סיבה לכך.

כעבור 26 שנה, אותו פסיכולוג מתמיד בודק במבחן הוודקוק עוד ילדה בת 12 וחצי, שמקבלת ציון גלם מקסימלי בכל אחד מהמבחנים.  רמת המשכל הכללית של ילדה זו היא 150.  איך ייראה פלט הציונים שלה?  הנה טבלת היכולות הרחבות:

 

 

ציון גלם

ציון תקן

אחוזון

רווח בר סמך

(רמת ביטחון 68%)

יכולות CHC  רחבות

ידע מגובש

 

150

100

(146 - 150)

מבחן 1: הבנה מילולית

 

150

100

(146 - 150)

מבחן 8: ידע כללי

 

150

100

(145 - 150)

אחסון ושליפה לטווח ארוך

 

150

100

(144 - 150)

מבחן 2: למידה חזותית-שמיעתית

0

129

97

(125 - 132)

מבחן 9: שטף סמנטי

100

150

100

(142 - 150)

עיבוד חזותי

 

150

100

(143 - 150)

מבחן 3: עיבוד מרחבי

33

140

100

(133 - 147)

מבחן 10: זיהוי ציורים

23

143

100

(133 - 150)

עיבוד שמיעתי

 

147

100

(141 - 150)

מבחן 4: מיזוג צלילים

32

130

98

(125 - 136)

מבחן 11: מילים לא שלמות

30

150

100

(142 - 150)

יכולת פלואידית

 

127

96

(123 - 130)

מבחן 5: יצירת כללים

40

121

92

(117 - 125)

מבחן 12: אנליזה - סינתזה

35

125

95

(120 - 131)

מהירות עיבוד

 

137

99

(133 - 141)

מבחן 6: התאמה חזותית

 

138

99

(134 - 143)

מבחן 13: מהירות החלטה

40

125

95

(119 - 130)

זיכרון לטווח קצר

 

150

100

(144 - 150)

מבחן 7: זכירת מילים

24

135

99

(127 - 144)

מבחן 14: זכירת ספרות לאחור

30

150

100

(144 - 150)

 

מבט בציוני המבחנים מצביע על אותה בעיה בה נתקלנו במבחן הוכסלר:  הילדה לא קיבלה את ציון התקן 150 בכל מבחן ומבחן!  הפסיכולוג כבר למד בינתיים לא לפרש פערים בין מבחנים בודדים, אבל הוא נתקל בבעיה נוספת כאשר הוא בוחן את היכולות הרחבות:  הילדה לא קיבלה 150 בכל היכולות הרחבות!  ביכולת הפלואידית, למשל, היא קיבלה "רק" 127!  האם משמעות הדבר היא שהיכולת הפלואידית של ילדה זו נמוכה מהזיכרון לטווח קצר שלה?  לא!  פרשנות כזו אינה נכונה משתי סיבות:  ראשית, הילדה פתרה את כל הפריטים במבחנים הפלואידים.  שנית, אין לפרש פערים גם בין יכולות רחבות. מצב בו פרופיל היכולות הרחבות אינו "שטוח" הוא מצב נורמלי שאינו מעיד על שום בעיה. יש לילד בעיה ביכולת רחבה רק כאשר היא נמוכה ביחס לממוצע באוכלוסיה (כלומר הציון בה נמוך ביותר מסטית תקן מהממוצע באוכלוסיה).  לכן מוטב לפרש את התפקוד בכל יכולת ביחס לממוצע של האוכלוסיה. 

אולם גם פרשנות כזו מעוררת בעיה: אפשר לומר שהילדה מתפקדת ביכולת הפלואידית ברמה שגבוהה בכמעט שתי סטיות תקן מהממוצע.  בזיכרון לטווח קצר הילדה מתפקדת ברמה שגבוהה מהממוצע ביותר משלוש סטיות תקן.  למרות שלא פירשנו כאן פערים בין היכולות הרחבות, פרשנות זו לא נכונה מכיוון שהיא מסתמכת על תכונה הקשורה למבחן ("אפקט תקרה" בחלק מהמבחנים ומהיכולות הרחבות) ולא על תכונה הקשורה לילדה.

אם כך, מהו הפתרון?  אני חושבת שבמקרה זה נוכל לשאוב רווח והצלה מפרשנות לפי ציון אחוזוני.  נוכל לומר שבכל היכולות הקוגניטיביות הילדה מתפקדת באחוזון 96-100 (96% עד 100% מהילדים מצליחים פחות ממנה).  בגלל מאפייני ההתפלגות הנורמלית, הציונים 133 ומעלה נמצאים כולם באחוזון 99.  ניתן לראות זאת בבהירות בטבלת ההמרה למטה, הלקוחה מהמדריך לבוחן של מבחן הקאופמן (לחצו להגדלה).  ציוני מבחן הוודקוק יופיעו בטבלה זו בעמודה "ציוני תקן, הישגים וסולמות" ומשמאלם ציוני האחוזונים.

 


מבט בטבלה זו יראה לנו גם, שאין משמעות להבדל בין רמת משכל 150 לרמת משכל 160.  שתיהן באחוזון 99.9.  לכן אין למעשה הבדל בין רמת המשכל המקסימלית שניתן לקבל בוכסלר (160) לבין רמת המשכל המקסימלית שניתן לקבל בוודקוק (150). 

 

Thursday, February 11, 2021

השפעתם של זיכרון עבודה, מהירות עיבוד, אינהיביציה ושיום מהיר על קריאה של מלים בודדות ועל הבנת הנקרא

 


Christopher, M. E., Miyake, A., Keenan, J. M., Pennington, B., DeFries, J. C., Wadsworth, S. J., ... & Olson, R. K. (2012). Predicting word reading and comprehension with executive function and speed measures across development: a latent variable analysis. Journal of Experimental Psychology: General, 141(3), 470.

 

מחקר זה בדק האם שני היבטים של תפקודים ניהוליים (זיכרון עבודה ואינהיביציה) ושני היבטים של מהירות (מהירות עיבוד ושיום מהיר) מנבאים או קשורים לקריאה של מלים בודדות ולהבנת הנקרא.   

 

זיכרון עבודה עשוי להשפיע על קריאה של מלים בודדות בעיקר בראשית הקריאה. בשלב זה נדרש לבצע חיבור בין האותיות וסימני הניקוד לצלילים שלהם ואינטגרציה של האותיות והצלילים למילה.  זיכרון עבודה עשוי להשפיע על הבנת הנקרא: כדי להבין משפט יש צורך להחזיק במשמעויות של המלים שקראנו ולבצע בהן מניפולציה.  כדי להבין פיסקה יש צורך להחזיק במשמעויות של המשפטים שקראנו ולבצע בהם מניפולציה.  כדי להבין טקסט יש צורך להחזיק במשמעויות של הפיסקאות שקראנו ולבצע בהן מניפולציה.

   

מהירות עיבוד עשויה להשפיע על קריאה של מלים בודדות בראשית הקריאה, בה החיבור בין האותיות וסימני הניקוד לצלילים צריך להיות מהיר, שוטף ואוטומטי. מהירות עיבוד עשויה להשפיע על הבנת הנקרא מכיוון שככל שאדם קורא מלים מהר יותר ומתאים אותן מהר יותר לייצוגים שלהן במאגר הידע, כך הוא יכול להבין את הנקרא מהר וטוב יותר. ככל שעיבוד המשמעות של משפטים ורעיונות בטקסט הוא מהיר יותר, הבנת הנקרא טובה יותר. קריאה יעילה יותר עוזרת ללמוד ולאחסן מלים חדשות רבות יותר, וזה מוביל ליכולת קריאת מלים טובה יותר שעוזרת להבנת הנקרא וכן הלאה. 

 

במחקר זה החוקרים הגדירו אינהיביציה כיכולת לדכא מידע ישן ולהתעלם ממידע לא רלוונטי כדי לשמור על המיקוד במטרה ובגירויים הרלוונטים.  יש חוקרים שסבורים שסוג זה של אינהיביציה חשוב להבנת הנקרא מכיוון שמלים רבות הן רב-משמעיות כשהן כתובות בעברית לא מנוקדת.  כדי להבין את הנקרא צריך לדכא את המשמעויות הלא מתאימות ולשמר את המשמעות המתאימה למשפט.  גם ברמה גלובלית יותר, הבנת נקרא דורשת דיכוי של פרשנויות ביניים לא מדויקות של הטקסט בכללותו במהלך הקריאה. לילדים עם קשיים בהבנת הנקרא יש חסכים באינהיביציה. 

 

שיום מהיר עשוי להשפיע על קריאה של מלים בודדות מכיוון שמבחני שיום מהיר דורשים התאמה אוטומטית, שוטפת ומהירה בין צליל לסמל – בדיוק הפעולה הנדרשת בקריאה. 

 

במחקר השתתפו 483 ילדים בני 8-16 שחולקו לשתי קבוצות גיל.  קבוצת הגיל הצעירה (8-10) כללה 266 ילדים והקבוצה המבוגרת כללה 217 ילדים. לכרבע מהילדים היתה לקות בקריאה ולחמישית היתה הפרעת קשב וריכוז. 

 

זיכרון העבודה נבדק באמצעות זכירת ספרות מהוכסלר, זכירת מלים מתוך משפטים (להשלים משפטים ואחר כך לומר את כל המלים שהושלמו) ומשימה דומה עם מספרים.  אינהיביציה נמדדה באמצעות מבחן בו הילדים צפו במספרים והתבקשו ללחוץ על כפתור כאשר המספר 1 הופיע לאחר המספר 9.  במטלה אחרת, הם התבקשו ללחוץ על X או O בהתאם לאות שהופיעה על המסך.  לעתים הושמע צליל וכאשר הוא הושמע, הם התבקשו להימנע מללחוץ על הכפתור.  מהירות העיבוד נבדקה על ידי מבחן בו היה צריך למצוא סדרות של אותיות זהות לסדרה מוצגת מבין מסיחים.  במשימה דומה הילדים התבקשו למצוא ציורים זהים לציור מוצג מבין מסיחים. שיום מהיר נמדד על ידי שיום מהיר של צבעים ואובייקטים.  הבנת הנקרא נבדקה על ידי מבחן הבנה של שפה דבורה ממבחן הוודקוק, בו הילד מתבקש להאזין לקטע קצר ולהשלים מלה חסרה בו.  נבדקו גם הבנת הנשמע, קריאת מלים בודדות (עם ובלי מרכיב של מהירות) ואיות. 

 

נמצא שזיכרון עבודה מנבא קריאה של מלים בודדות והבנת הנקרא (כלומר, ככל שזיכרון העבודה עלה, עלו הציונים בקריאה של מלים בודדות ובהבנת הנקרא).  מהירות העיבוד מנבאת קריאת מלים בודדות וגם הבנת הנקרא (באופן גבולי). אינהיביציה ומהירות שיום לא ניבאו הבנת הנקרא או קריאת מלים בודדות  - כלומר, הם לא השפיעו על קריאת מלים או הבנת הנקרא מעבר לגורמים הקוגניטיבים האחרים.  דפוס זה של תוצאות התקיים בשתי קבוצות הגיל.

 

למה אינהיביציה ומהירות שיום לא היו קשורים לקריאת מלים בודדות ולהבנת הנקרא?

 

אינהיביציה לא היתה קשורה לקריאה כאשר היא נותחה ביחד עם שלושת הגורמים האחרים (זיכרון עבודה, מהירות עיבוד ושיום מהיר).  כאשר החוקרים בדקו אם אינהיביציה כגורם קוגניטיבי יחיד קשורה לקריאה, הם מצאו שהיא אכן קשורה הן לקריאת מלים בודדות והן להבנת הנקרא. מכאן ניתן להסיק ששלושת הגורמים האחרים "בולעים" וממסכים את ההשפעה של אינהיביציה על הקריאה. 

 

במחקר זה השתמשו במבחן RAN עם צבעים ואובייקטים.  לא נמצא קשר בין מבחן זה לבין קריאה.  החוקרים בדקו האם RAN ספרות ואותיות קשור לקריאה.  הם מצאו שכאשר מוסיפים מבחני RAN אותיות וספרות למבחן הצבעים והאובייקטים, השיום המהיר מנבא קריאה של מלים בודדות אבל לא מנבא את הבנת הנקרא.

 

החוקרים שאלו את עצמם עד כמה הקשר בין קריאת מלים להבנת הנקרא מונע מרמת המשכל הכללית? הם מצאו, שרמת המשכל הכללית מנבאת הן קריאת מלים והן הבנת נקרא בנפרד מארבעת הגורמים הקוגניטיבים האחרים. רמת המשכל הכללית היתה קשורה להבנת הנקרא יותר מאשר לקריאה של מלים בודדות.   

 

בגלל שהשתתפו במחקר זה ילדים רבים עם הפרעת קשב וריכוז, החוקרים ביצעו ניתוח נוסף של נתוני הילדים ללא הפרעת קשב וריכוז.  ניתוח זה כלל 215 ילדים בקבוצת הגיל הצעירה ו – 174 ילדים בקבוצת הגיל הגדולה יותר.  דפוס הממצאים לא השתנה. 

 

Monday, February 8, 2021

מהו המבנה של מהירות העיבוד אצל ילדים וכיצד יכולת זו משפיעה על הקריאה?

 

Gerst, E. H., Cirino, P. T., Macdonald, K. T., Miciak, J., Yoshida, H., Woods, S. P., & Gibbs, M. C. (2021). The structure of processing speed in children and its impact on reading. Journal of Cognition and Development, 1-24.

 

 

משמעות המושג "מהירות עיבוד" היתה תמיד מתעתעת בעיני.  מצד אחד, הכוונה היא למהירות החשיבה, למהירות שבה האדם מבצע פעולות קוגניטיביות שיכולות להיות פשוטות אבל גם מורכבות.  מצד שני, אנו בודקים מהירות עיבוד באמצעות מבחנים מאד מאד פשוטים, שאין בהם חשיבה רבה.  הסיבה העיקרית לפשטות המבחנים היא הנסיון למדוד את מהירות העיבוד בצורה נקיה, עם השפעות מינימליות של יכולות אחרות.  אבל אז השאלה היא עד כמה ניתן להסיק מתוצאות מבחני מהירות העיבוד על היכולת של הילד לבצע במהירות פעולות הדורשות חשיבה מורכבת יותר. 

 

מחקר זה ניסה לעמוד על מבנה מהירות העיבוד, ועל הקשרים בין מהירות העיבוד לקריאה.

 

החוקרים הגדירו מבחן שבודק מהירות עיבוד כ"כל מבחן שבו מתבצע עיבוד קוגניטיבי מסוים ושיש בו מגבלת זמן".  לכן הם כללו במחקר מבחנים שלא משויכים בדרך כלל למהירות עיבוד. החוקרים איתרו 16 מבחנים כאלה וסיווגו אותם לפי שלושה מימדים:  מימד של מורכבות, מימד של אופנות ומימד של מדידת זמן. 

 

במימד המורכבות, מהירות עיבוד פשוטה הוגדרה כזמן תגובה לגירוי תפיסתי, בלי שום דרישות קוגניטיביות אחרות.  הבדלים בין אישיים במטלות של מהירות עיבוד פשוטה נובעים ממהירות ולא מדיוק, מכיוון שהדיוק במטלות אלה הוא כמעט מושלם.  מבחן שבודק מהירות עיבוד פשוטה הוא למשל החלק החמישי במבחן TMT (TRAIL MAKING TEST, בגירסה הכוללת חמישה חלקים.  חלק זה בודק מהירות מוטורית). מטלה נוספת תהיה לבחור שוב ושוב במהירות בכיוון שאליו מצביע חץ (ימין או שמאל).

 

מהירות עיבוד בעלת רמה בינונית של מורכבות הוגדרה כמהירות תגובה במבחן בו נדרשת מידה מעטה של עיבוד קוגניטיבי, שאינה כוללת מעברים, אינהיביציה וזיכרון עבודה.  מבחנים שבודקים מהירות עיבוד ברמה זו הם מבחן קידוד או מבחן התאמה חזותית מהוודקוק, מבחן TMT בחלקו הראשון הדורש חיבור בין מספרים בלבד ומבחן שיום צבעים.

 

מהירות עיבוד בעלת רמה גבוהה של מורכבות הוגדרה כמהירות במבחן הדורש עיבוד מכוון מטרה ויעילות קוגניטיבית.  מהירות עיבוד זו כמבטאת סוג ספציפי של תפקודים ניהוליים – כאלה שמדגישים מהירות או יעילות ולא פתרון בעיות או זיכרון עבודה או גמישות מחשבתית.  החוקרים נותנים לדוגמה את מבחני שטף מילולי (פונמי וסמנטי).  אני חולקת עליהם כאן, כי מבחני השטף המילולי כן דורשים גמישות מחשבתית, הבאה לידי ביטוי ביכולת לנהל את החיפוש לפי הקטגוריה המבוקשת ולבצע מעברים בין היבטים שונים של אותה קטגוריה   (למשל:  לעבור מחיות ים לחיות משק).  גם החלק השני של מבחן  TMT, בו הילד מתבקש לעבור הלוך ושוב בין אותיות למספרים, בודק מהירות עיבוד עם רמה גבוהה של מורכבות.  החוקרים משייכים לקטגוריה זו גם את מבחן מגדל לונדון/מגדל הנוי שמופיע בתמונה למטה (לחצו להגדלה).

 




במבחן זה הילד מתבקש לסדר את הטבעות על מקל C בדיוק בסדר בו הן סודרו על מקל A, מבלי להניח טבעת גדולה על טבעת קטנה.  מדד מהירות העיבוד המורכבת במבחן זה הוגדר כזמן שנדרש כדי לבצע את המהלך הראשון (להזיז את הטבעת הראשונה) במקרים בהם הילד ביצע את המטלה כולה בצורה נכונה.  הזמן שנדרש כדי לבצע את המהלך הראשון הוא סמן למידת התכנון שהילד השקיע במשימה. 

 

במימד האופנות סווגו מבחני מהירות העיבוד לקבוצות לפי סוג הגירוי:  אלפאנומרי (אותיות ומלים), לא אלפאנומרי (צורות וצבעים).  דוגמאות למבחנים אלפאנומרים הם מבחני השטף המילולי, מבחן TMT על שני חלקיו ומבחן התאמה חזותית 2 ממבחן הוודקוק.  מבחן שאינו אלפאנומרי יהיה למשל מבחן שיום צבעים או מבחן איתור ציורים מהיר. המבחנים סווגו גם לפי סוג התגובה הנדרשת מהילד (מילולית או מוטורית).

 

במימד הזמן המבחנים סווגו לשלוש קבוצות:  מבחנים שבודקים את הזמן שעובר בין הצגת הגירוי לתגובה על פריט יחיד (דוגמה יכולה להיות הצעד הראשון במבחן מגדל לונדון/הנוי), מבחנים שבודקים דיוק ומהירות במגבלת זמן מוכתבת מראש (למשל, מבחני שטף או מבחן התאמה חזותית 2 או מבחני קידוד), ומבחנים בהם בודקים את הזמן שנדרש להשלמת המשימה (למשל, מבחן TMT על שני חלקיו או מבחני CANCELLING). 

 

המשתתפים היו 844 ילדים בכיתות ג-ה.  הילדים נבחנו ב – 16 מבחנים שונים של מהירות עיבוד, וכן במבחני קריאה. נבדקו קריאה של מלים בודדות (ללא מגבלת זמן), שטף (מהירות) בקריאה של מלים בודדות, והבנת הנקרא.  הילדים נבדקו גם במבחן הבנה של שפה דבורה מהוודקוק (לא קיים במבחן הישראלי), ובמבחנים שבדקו מודעות פונולוגית ושיום מהיר של אותיות.  במבחן הבנת שפה דבורה הילד מאזין לקטע קצר ומשלים מילה שחסרה בו. 

 

ממצאים:

 

שלוש מטלות הקריאה היו קשורות לביצוע במבחן RAN אותיות.  קריאת מלים בודדות היתה קשורה גם לעיבוד פונולוגי אך לא להבנת שפה דבורה. הבנת הנקרא היתה קשורה גם להבנת שפה דבורה אך לא לעיבוד פונולוגי.   

 

נמצאו שני מבנים של מהירות עיבוד שהתאימו לנתונים: מבנה שכלל היבט של מורכבות ומבנה שכלל את מימד הזמן.  בהיבט של מורכבות, המבנה שהתאים לנתונים היה בעל שתי דרגות של מורכבות:  מהירות עיבוד פשוטה ומהירות עיבוד מורכבת, שכללה את שתי דרגות המורכבות שהוזכרו למעלה. לא נמצאו תימוכין להפרדה בין מבחנים שבודקים מהירות עיבוד בדרגת מורכבות בינונית וגבוהה.  כך, המודל הזה לא מבחין בין מבחנים כמו התאמה חזותית או קידוד לבין מבחנים כמו שטף מילולי או TMT אותיות ומספרים (שלב ב').  זאת למרות שבאינטואיציה שלנו מבחן שטף מילולי (שטף סמנטי ושטף פונמי) ומבחן  TMT שלב ב' מורכבים הרבה יותר ממבחני התאמה חזותית וקידוד. המורכבות של מבחני שטף מילולי ומבחן TMT שלב ב' נובעת מהמרכיב הניהולי שבהם, והם מהווים למעשה "קו תפר" בין מהירות העיבוד לתפקודים הניהוליים.

 

במימד של זמן, המבנה שהתאים לנתונים היה בעל שני היבטים:  היבט של תגובה לגירוי בודד והיבט של יעילות (שכלל מבחנים שיש להשלים בתוך זמן נתון ומבחנים בהם נמדד הזמן להשלמת המבחן). 

 

החוקרים כותבים שהם מעדיפים את מודל המורכבות מכיוון שהוא מבוסס יותר מבחינה תיאורטית.

 

קריאה של מלים בודדות, שטף (מהירות) בקריאה של מלים בודדות והבנת הנקרא היו כולם קשורים למהירות עיבוד במטלות מורכבות. מהירות עיבוד במטלות פשוטות היתה קשורה באופן הפוך לשטף בקריאה של מלים בודדות (כלומר ככל שמהירות העיבוד הפשוטה גבוהה יותר כך השטף בקריאת מלים בודדות נמוך יותר).  מהירות עיבוד במטלות פשוטות לא היתה קשורה לקריאה של מלים בודדות וגם לא להבנת הנקרא.

 

מהירות העיבוד תורמת לקריאה מכיוון שקריאה דורשת התאמה מהירה בין גרפמות לפונמות, ומכיוון ששטף בקריאה של טקסט דורש התאמה בין תבנית של מילה שלמה לבין הרצף הפונמי הנדרש כדי לומר אותה והמשמעות שלה.  מהירות העיבוד תורמת להבנת הנקרא מכיוון שהבנת נקרא דורשת קישור מהיר בין מלים למשמעויותיהן ולידע רקע שעוזר להבין את תוכן הטקסט. עם זאת, התרומה של מהירות העיבוד לקריאה במחקר זה היתה מעטה (מהירות העיבוד הסבירה כשני אחוז מהשונות במדדי הקריאה, מעבר למבחני RAN, מודעות פונולוגית והבנה מילולית).