מבחנים השלכתיים פרק 9: מנגנוני הגנה במבחנים השלכתיים על פי פיבי קרמר

 

בפוסטים הקרובים נדון בהמשגה ובמחקרים של פיבי קרמר שחקרה התבטאויות של מנגנוני הגנה במבחנים השלכתיים.

מנגנוני הגנה מסייעים לנו להפחית חרדה ולהגן על העצמי.  לכן שימוש בהם הוא חלק מתפקוד פסיכולוגי תקין.  

 

פיבי קרמר (1935-2021) Phebe Cramer היתה פרופ' לפסיכולוגיה 

ב – WILLIAMS COLLEGE בארה"ב ופסיכולוגית קלינית.

פיבי קרמר חקרה שינויים התפתחותיים בשימוש במנגנוני הגנה, כפי שהם באים לידי ביטוי במבחנים השלכתיים (כדוגמת TAT).  היא התמקדה בשלושה מנגנונים:  הכחשה, השלכה והזדהות, ופיתחה קריטריונים לזיהוי של שלושתם במבחנים השלכתיים.  קריטריונים אלה מפורטים ב –

 The Defense Mechanism Manual - DMM

 הקריטריונים מאפשרים לציינן כל סיפור השלכתי ולקבל מכל הסיפורים יחד מדד להכחשה, להשלכה ולהזדהות וכן מדד הגנות כללי. אבל אין ממש נורמות. בספרות המקצועית מופיעים רק נתונים לציונים של ילדים במגוון מוגבל של גילאים ועל כרטיסים בודדים. לכן אין טעם לציינן כל סיפור של כל ילד לפי שלושת מנגנוני ההגנה. גם לו היו נורמות, אני חושבת שהמטרה שלנו היא לא להסתפק במשפטים כמו "הילד משתמש בהכחשה יותר מאשר בני גילו". אנחנו רוצים לומר דברים משמעותיים יותר על הילד, למשל מתי ובאילו נסיבות הוא משתמש יותר בהכחשה, ובאילו נסיבות הוא משתמש בה פחות. האם יש לו דרכי התמודדות נוספות עם מצוקה מלבד שימוש בהגנות, ועוד.

לכן, אני חושבת שכלי זה מסייע לנו לזהות הכחשה, השלכה והזדהות בסיפורים השלכתיים כדי שנוכל לחשוב עליהם בתוך ההקשר של הסיפורים. למה הם הופיעו בסיפור ספציפי ולא בסיפורים אחרים? האם הופעתם בסיפור זה היא תגובה למשהו שהתעורר בסיפור קודם? וכו'.

במדריך ל – DMM מוצגים הקריטריונים עם ניואנסים רבים ומופיעות דוגמאות ציינון רבות מסיפוריTAT  ו - CAT לכל אחת משלוש ההגנות. ניתן לקבל ממני גירסה מקוצרת של המדריך אך מפורטת יותר ממה שמופיע בפוסט זה במייל: yogev976@bezeqint.net

כשקוראים במדריך לעתים נדמה שכמעט כל אמירה של הילד מסווגת למנגנון הגנה כזה או אחר. אך כמו תמיד, האחריות היא שלנו הפסיכולוגים להפעיל שיקול דעת.

כעת אתן תמונה כללית של הקריטריונים למנגנוני ההגנה השונים, ובפוסטים הבאים אדון בדוגמאות ובמחקרים שנערכו על הכלי.

הכחשה, כפי שמגדירה אותה קרמר, היא מנגנון הגנה המתפקד באמצעות התעלמות או ייצוג לא מדויק של מחשבות או חוויות שהיו עשויות להיות מטרידות לו היינו תופסים אותן במדויק. 

אילו סימנים יש להכחשה במבחנים השלכתיים?   

1.     השמטה:  הילד לא מצליח לתפוס גירוי בולט שכמעט כל הילדים בני גילו תופסים.  הכוונה לדמות מרכזית או לאובייקט מרכזי בתמונה.

2.     עיוות תפיסה. למשל: : האריה יושב בכיסא גלגלים.  אם עיוות התפיסה נגרם כתוצאה מליקוי בתפיסה, או מקושי לשלוף את שם האובייקט, לא מדובר בהכחשה. למשל, כשהילד אומר ל – TAT1 "הדבר הזה שמנגנים איתו" או מכנה את הכינור בשם ויולה, זו לא הכחשה. לעומת זאת, אם הוא אומר ל- TAT1: "זה חץ וקשת" – זו כן הכחשה.   

3.     היפוך:  דמות שעוברת שינוי קיצוני ודראסטי.  למשל הופכת במהלך הסיפור מגבר לאשה, מאבא לסבא, מחזקה לחלשה (או להיפך).

4.   שלילה:  שלילה בלתי רגילה ובלתי צפויה, של אירוע שאיש לא ציפה שיקרה ממילא: "הוא לא דחף בוטנים לתוך האף שלו".  או שלילה של רגש או מצב קשה ("הוא לא נפגע/הוא לא פגע בו/הוא לא מת").  "אני לא מבין את התמונה/לא רואה פה כלום".

5.   הכחשת המציאות:  "זה רק חלום", "הם עושים כאילו...", הימנעות מלראות/לחשוב על דברים לא נעימים: "הוא הלך לישון".

6.   הגזמה בחיובי ומינימיזציה של השלילי:  "הכי טוב בעולם"; "נמר זקן וחולה".

7.   טוב לב, אופטימיות, חיוביות או עדינות בלתי מוסברים או בלתי צפויים:  "האריה רדף אחרי העכבר במשך שעות רבות.  לבסוף הוא תפס אותו, ואז הוא שיחרר אותו".

השלכה מקלה על מחשבות או רגשות מציקים באמצעות ייחוסם למישהו או למשהו אחר.   אילו סימנים יש להשלכה במבחנים השלכתיים? 

1.  ייחוס תחושות, רגשות או כוונות עוינים או תוקפנים לדמות בסיפור או ייחוס רגשות או כוונות אחרים לדמות בסיפור, שהם בלתי רגילים באותה תמונה.  הייחוס הוא ללא סיבה מתאימה ומספקת. למשל: "זה אריה רשע".

2.  הוספה של אנשים, חיות, אובייקטים או איכויות רעים.  למשל:  "יש דבורים מחוץ לחלון" .  התייחסות לדמויות חולות פיסית.  אובייקטים במצב תחזוקה לא טוב.  למשל: "המיטה הזו עומדת להישבר".

3.  חשיבה מאגית או "אוטיסטית" או נסיבתית: למשל, דמות נחלצת מצרה בעקבות התערבות של כוחות על טבעיים, או שנסיבות חייה של דמות משתנים לרעה בשל התערבות של כוחות על טבעיים.  סיבתיות בלתי סבירה (הסיבה להתנהגות של הדמות אינה הגיונית).

4.  פחד מסכנה חיצונית וצורך בהגנה מאיום כזה.  שימוש באמצעי הגנה, מסכות, מגנים, שריון, נעילת הדלת והחלונות וכו'.  תחושות של חשדנות כלפי אנשים אחרים.  פחד שהדמות תתגלה.  צורך של הדמות להסתתר או להסתיר משהו שחשיפתו תסבך אותה. 

5.  תמה של מוות, פגיעה או תקיפה.

6.  תכנים של רדיפה, לכידה ובריחה.

7.  סיפור בעל תוכן מוזר מאד או בלתי רגיל בצורה קיצונית.

במקום לנסות לשנות את המציאות, הזדהות היא שינוי בעצמי כדי להידמות לאדם או לקבוצה מוערצת, וכך לחזק את הדימוי העצמי.  כיצד הזדהות באה לידי ביטוי במבחנים השלכתיים?

1.     חיקוי מיומנויות – דמות אחת מחקה או רוכשת מיומנויות או כישורים של דמות אחרת, או מנסה לעשות זאת.

2.     חיקוי מאפיינים, תכונות אופי או עמדות – דמות אחת מחקה או רוכשת מאפיינים, תכונות אופי או עמדות של דמות אחרת, או מנסה לעשות זאת.  דמות אחת דומה לדמות אחרת, זהה לה או במקרים קיצונים, מתמזגת איתה.

3.     ויסות מניעים או התנהגות – דמות אחת דורשת, שולטת, משפיעה, אוסרת או מדריכה דמות אחרת.  התייחסות לכללי התנהגות חברתיים, או התמרדות כנגד דרישות הוריות או כנגד כללים חברתיים, למשל בריחה מלחצים של המשפחה או החברה .  ביקורת עצמית.  התייחסות לתמות של ענישה על התנהגות שלא בהתאם לכללים.

4.     תחושת הצלחה באמצעות השתייכות לקבוצה, או צורך להשתייך לקבוצה.

5.     עבודה, דחיית סיפוקים – הדמות עובדת, או מכינה שיעורי בית או מתאמנת וכו'.  דחיית סיפוקים מיידיים כדי לקבל תוצאה טובה עתידית.

6.     הבחנה בין תפקידים חברתיים – איזכור של דמויות בעלות תפקידים חברתיים (רופא, שוטר, מורה, מלך, דמויות הסטוריות וכו').

7.     מוסריות – סיפורים בעלי סוף שבו הטוב גובר על הרע, הצדק מנצח, ונלמד לקח מוסרי.  הרעים באים על עונשם.   

 

Cramer, P. (1991). The Defense Mechanism Manual. In: The Development of Defense Mechanisms. Springer, New York, NY. https://doi.org/10.1007/978-1-4613-9025-1_12

https://web.williams.edu/Psychology/Faculty/Cramer/Defense%20Mechanisms.pdf