ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Sunday, October 13, 2024

CHC סיווג המבחן לוג'את אלקירא'אה ליכולות

 

ערכת האבחון הדידקטי לוג'את אלקירא'אה פותחה באוניברסיטת חיפה וחשוב להשתמש בה כשבודקים ילד דובר ערבית עם קשיים בקריאה ובכתיבה.

הערכה כוללת מבחנים להערכת קריאה של מילים בודדות, מילות תפל, טקסטים, הבנת הנשמע וכתיב. בנוסף, הערכה כוללת מבחנים שבודקים יכולות קוגניטיביות שונות: מבחן שבודק זיכרון עבודה, מבחנים שבודקים ידע דקדוקי (שהוא חלק מידע מגובש), מבחנים שבודקים מהירות שיום ושטף מורפולוגי (חלק משטף בשליפה), ומבחנים שבודקים מודעות פונולוגית.

מעט מידע על הערכה ניתן למצוא כאן.

וקצת יותר רקע תיאורטי אפשר למצוא במאמר מאת מפתחי המבחן אברהים אסדי, רפיק אברהים, ענת בן סימון ומיכל שני, שהופיע באתר פסיכולוגיה עברית.  

למבחן לוג'את אלקירא'אה נורמות ישראליות לילדים בכיתות א-ו. מדגם הנורמות כלל 1,468 תלמידים, מהם 667 בנים ו-801 בנות. בכל דרגת כיתה נדגמו כ-260 תלמידים, פרט לכיתה א' שבה נדגמו 132 תלמידים. במדגם נכללו 23 בתי ספר ברחבי הארץ, מרמות סוציואקונומיות שונות.

לקוראים בערבית יש קשיים ספציפים הקשורים למבנה השפה:

   א.     דיגלוסיה: פער גדול בין השפה המדוברת לשפה הכתובה, שהיא ספרותית. למעשה לא ניתן לכתוב בשפה מדוברת. לא רק אוצר המילים, התחביר והדקדוק שונים. קיים גם שוני במבנה ההברתי ובמגוון הפונמי בין השפה הספרותית לבין השפה המדוברת. כך שכאשר הילד לומד לקרוא, הוא צריך גם ללמוד שפה חדשה. העובדה שילדים ערבים אינם קוראים בשפה שבה הם מדברים ביום יום מעכבת את התפתחות הקריאה.

   ב.     אורתוגרפיה: בערבית צורת האותיות משתנה בהתאם למיקומן במילה (בהתחלה, באמצע או בסוף), צורתן של אותיות רבות זהה, וההבדל ביניהן הוא במספר הנקודות ובמיקומן. בנוסף, הכתיבה היא מחוברת, מה שמקשה על ילדים צעירים להבחין בין האותיות.

תמיד חשבתי, שזה לא מסובך ליצור מערכת כתיב מוסכמת לכתיבה בערבית מדוברת ולכתיבה בכתב לא מחובר, ובכך לבטל את שתי הבעיות הללו. כמובן, חשוב מאד ללמוד גם קריאה וכתיבה בערבית ספרותית, אבל את זה אפשר לעשות כמו למידת תנ"ך, שגם הוא כתוב בשפה שיש בה דיגלוסיה מהעברית המדוברת.

בכל אופן, פיתוח המבחן מהווה צעד משמעותי בקידום הילדים לקויי הלמידה במגזר הערבי.

בעזרתה של איה נאשף משפ"ח ירושלים ובסיוע החומר המקצועי, הוספתי את המבחנים בערכת לוג'את אלקירא'אה לטבלאות הסיווג של מבחנים לפי יכולות ה – CHC. ניתן לקבל את הסיווג בכתיבת מייל אלי, לכאן:

Yogev976@bezeqint.net

No comments:

Post a Comment