לפני
מספר חודשים היה לי הכבוד להשתתף בכנס הפוסטרים השנתי בשפ"ח אלעד. זו היתה הזדמנות
להכיר את שפ"ח אלעד מנקודת מבט רחבה ולא רק דרך הדיאגנוסטיקה.
בכנס הוצגה
עבודת הפסיכולוגים באמצעות פוסטרים. ליד כל פוסטר עמד הפסיכולוג שהכין אותו והציג את
עבודתו לאנשי מערכת החינוך בעיר, שעברו בין הפוסטרים והתפעלו. ראיתי עבודה מגוונת
מאד: חיזוק היכולות של הצוות במעונות, עבודה קבוצתית על בעיות חברתיות בבי"ס
יסודי, תכנית SEL לילדים, מרכז אוטיזם חדש שהוקם בשפ"ח, התערבות בפגיעות
מיניות, המשגות של מחזור החיים הארגוני למנהלים על פי אדיג'ס ועוד ועוד. אחת
מגולות הכותרת עבורי הייתה קבוצת סבים - נכדים. מאד אהבתי את ההתייחסות לגיל
השלישי בעשיה של השפ"ח. זה נושא קרוב לליבי בגלל קבוצת פסיכולוגיות
פנסיונריות שהנחיתי שנים רבות בשפ"ח ירושלים. הוצג גם פוסטר שמתאר מחקר
שהשפ"ח עשה בקרב אנשי החינוך והפסיכולוגים על עבודת השפ"ח עצמו.
מה רבה
היתה שמחתי כשנתקלתי לפתע בפוסטר שהוקדש לדיאגנוסטיקה והוצג על ידי אורית באני!
הפוסטר המושקע והיפה שאורית הכינה הדגים כיצד אבחון פסיכודידקטי עשוי לסייע למורים להבין את
סיפורו הייחודי של התלמיד, לקשר בין יכולות קוגניטיביות לביטויין בכיתה, לזהות
כוחות וקשיים ולהתאים דרכי הוראה ותמיכה מדויקות.
הנה
הפוסטר (לחצו להגדלה):
והנה
אורית באני ואני ליד הפוסטר (בתמונה זו המלל מופיע חלקית בכתב ראי):
.png)
No comments:
Post a Comment