ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Monday, August 31, 2015

השיטה שמציע אורטיז להערכת ילדים מרקע תרבותי שונה



מיהו ד"ר סמיואל אורטיז?


Dr. Samuel Ortiz

פסיכולוג חינוכי ופרופ' לפסיכולוגיה.באוניברסיטת ST. JOHN בניו יורק.  ניהל בעבר את התכנית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה זו.  מתמחה בתהליכי הערכה הוגנים תרבותית ובהערכת ליקויי למידה.  אורטיז הוא דו-לשוני בספרדית ואנגלית, וגם דו-תרבותי (מכיר את התרבות הפורטוריקנית ואת התרבות האמריקנית). 
הוא עובד ומפרסם הרבה עם DAWN FLANAGAN, שפיתחה את היישום של תאורית CHC להגדרת לקות למידה. 

החומר שיובא כאן לקוח משני מקורות אלה:

Flanagan, D. P., Ortiz, S. O., & Alfonso, V. C. (2007). Use of the cross-battery approach in the assessment of diverse individuals. Essentials of cross-battery assessment second edition, 146-205.

The Culture-Language Test Classifications (C-LTC) and Culture-Language Interpretive Matrix (C-LIM).  Samuel O. Ortiz, Ph.D.
St. John’s University

למסמך השני יש גישה חפשית ברשת, והוא מכיל סיווגים של מבחנים רבים מעבר למה שתרגמתי לעברית. 

אורטיז פיתח שיטה באמצעותה ניתן לקבוע האם הנמכות במבחנים שהעברנו לילד שבא מרקע תרבותי שונה, נובעות בעיקר מהשוני התרבותי והלשוני או משקפות קשיים קוגניטיבים אמיתיים שיש לילד.  אורטיז מדגיש ששיטה זו אינה עומדת בפני עצמה, אלא צריכה להיות מרכיב אחד מתוך מגוון דרכי הערכה שכולן לוקחות בחשבון את ההיסטוריה התרבותית והלשונית של הילד.  

השיטה של אורטיז מסווגת את המבחנים ממבחני המשכל לתוך טבלה שממפה את הטעינות הלשונית של המבחנים ואת הטעינות התרבותית שלהם.  טבלה זו נקראת   
  CULTURE LANGUAGE INTERPRETIVE MATRIX  C – LIM

מספר מלים לפני שנראה את טבלאות ה - C-LIM למבחני וכסלר וקאופמן:  

מבחני משכל מפותחים בדרך כלל מנקודת מבט מערבית.  הסיפור המשעשע הבא שסיפר אלאן קאופמן על עבודתו עם דוד וכסלר על מבחן ה- WISC יכול להדגים זאת:

"...  וכסלר בדרך כלל הגיב בשלווה אך מדי פעם פגעתי בעצב חשוף, וחיוכו האבהי היה נעלם.  צדעיו היו הולמים ופניו מאדימים.  באופן לא מודע הייתי מזיז את הכיסא שלי לאחור מתוך הגנה עצמית, כפי שעשיתי כאשר בחנתי אסירים במבחן ה – WAIS והייתי צריך לשאול את השאלה:  "למה עלינו  להתרחק מחברה רעה?"  פגעתי בעצב חשוף זה כאשר האצתי בוכסלר לוותר על שאלת מבחן  ה"הבנה": "מה צריך ילד גדול לעשות כאשר ילד קטן ממנו מתחיל להרביץ לו?"    הטיעון שלי, שילד שחי ב"גטו" של שחורים בארה"ב לא יכול להרשות לעצמו להסתלק מקטטה, הכעיס את וכסלר.  כאשר הצעתי... שהוא חייב להיפטר מהפריט: "מדוע צריך להציל ילדים ונשים ראשונים מספינה טובעת?", כדי לא להרגיז פמיניסטיות, התגובה שלו היתה מיידית.  בפנים אדומות ובראש הולם, הוא נעמד, נשען על שולחן הכתיבה שלו בזרועות פשוטות, ואמר כאילו הוא יורה ברובה חצי אוטומטי: "אולי האבירות מתה, אבל היא לא תמות ב – WISC".

הויכוח בין וכסלר לקאופמן מעיד על המידה שבה תוכן המבחן משקף את העמדות והאמונות של האנשים שיצרו אותו.  מה שנחשב להתנהגות אינטליגנטית, ומה שנחשב לתשובה נכונה לשאלה במבחן משכל, הוא לא דבר אובייקטיבי.  כל מבחני המשכל והיכולות הקוגניטיביות משקפים את התרבות בה הם נוצרו.  מידת ההיכרות של האדם עם התרבות בה חובר המבחן משפיעה על הביצועים שלו בו.

גם מבחנים שמוצגים כנקיים יחסית מהשפעות תרבותיות אינם לגמרי כאלה.  הפחתת הדרישות לשפה מדוברת במבחן לא מוחקת לגמרי את ההטיה השפתית הפוטנציאלית ומפחיתה מעט מאד את ההטיה הקשורה להבדל תרבותי.  במבחנים בעלי תוכן חזותי יש לעתים אפילו יותר תוכן תלוי תרבות מאשר במבחנים מילוליים (ציורים של כפפת בייסבול ואלת בייסבול לא יגידו הרבה לילדים ישראלים, למשל).  לעתים הגירויים החזותיים ברורים, אך יש למבחן הנחיות מילוליות ארוכות ומורכבות שיכולות להקשות מאד על ילד מרקע לשוני שונה. 

לצורך סיווג המבחנים לפי מידת טעינותם הלשונית והתרבותית, אורטיז אסף נתונים על ביצועים של ילדים דו לשוניים במבחני משכל.  למיטב הבנתי מרבית המידע שהוא הצליח לאסוף היה על מבחן הוכסלר.  הוא סיווג את המבחנים לפי המידה שבה הביצוע בהם הושפע מהבדלים תרבותיים ולשוניים.  עבור בטריות שאין לגביהן מחקר, הסיווג נעשה על פי הסכמה בין שופטים.   

כיצד סיווג אורטיז את מבחני הוכסלר והקאופמן, וכיצד עובדים עם הסיווג שלו?

במצגת הקצרה המצורפת (12 שקופיות) הכנתי סיווג של מבחני וכסלר וקאופמן בטבלת C-LIM (על פי המקור המצוין למעלה).  הכנתי גם שקופית על מבחן הוודקוק ג'ונסון (שיהיה זמין בעתיד הקרוב בעברית).  בהמשך המצגת מוצגת דרך העבודה עם הנתונים הללו.

אני חושבת ששיטתו של אורטיז מהווה נקודת התחלה מעניינת שנותנת מקום לאופטימיות לגבי היכולת שלנו לצמצם הטיה תרבותית ולשונית בתהליך האבחון.  

No comments:

Post a Comment