איך לומדים הכי טוב? כשהחומר קצת מוכר – וקצת קשה!

בספרו המעניין CURIOSITY, מספר IAN LESLIE על הפסיכולוג הקוגניטיבי DANIEL BERLYNE שנתן לאנשים להתבונן בצורות גאומטריות.  הצורות היו שונות זו מזו במידת המורכבות שלהן.  הוא גילה, שאנשים השתעממו מהר מאד כאשר התבוננו בצורות פשוטות.  הם התעניינו יותר כאשר הצורות היו יותר מורכבות, אבל כאשר הצורות היו מורכבות מאד, אנשים שוב התעניינו בהן פחות. 

אנחנו נוטים להתעניין פחות בנושאים שאנו מרגישים שאנו כבר יודעים עליהם הכל, וגם בנושאים שאין לנו שום מושג לגביהם.  אנחנו נוטים להתעניין יותר בנושאים עליהם אנחנו כבר יודעים קצת.  המידע החלקי שיש לנו מתדלק את הסקרנות בכך שהוא יוצר אצלנו מודעות לאי הידיעה שלנו, ורצון לדעת יותר.  

לכן ילדים שנראים חסרי סקרנות לעתים פשוט סובלים מחוסר ידע בסיסי על הנושא.  מתן מידע בסיסי עשוי להצית את סקרנותם.

כאשר אנחנו מתאמצים קצת, אנחנו לומדים טוב יותר.  אנשים פתרו חידות טוב יותר כאשר דעתם הוסחה על ידי סדרה של ספרות שהוקראה בקול תוך כדי המשימה, מאשר ללא ההסחה הזו.  כאשר אנשים נדרשו לאיית חלק מהאותיות בצמדי מלים שהם למדו, הם זכרו את צמדי המלים טוב יותר, מאשר כאשר הם נדרשו פשוט לשנן את צמדי המלים בלי לאיית אותן.  הפיכת הלמידה לפעילה יותר, ומאומצת יותר, באמצעות האיות, שיפרה את היכולת לזכור את המידע.

תחושה סובייקטיבית שהחומר קצת קשה גורמת לאנשים לעבד אותו באופן עמוק יותר, בתשומת לב רבה יותר ולהבין אותו טוב יותר. 

מסתבר שאפילו שינוי בפונט בו החומר מוגש יכול לגרום לאפקט כזה.  במחקר שפרטיו מוצגים למטה, קבוצת סטודנטים אחת למדה טקסט שהוצג בפונט נוח לקריאה, וקבוצת סטודנטים שניה למדו אותו טקסט בפונט פחות נוח לקריאה, ובצבע אפור.  לאחר מכן נשאלו כל הסטודנטים שאלות תוכן על הטקסט.  הסתבר שהסטודנטים שלמדו את הטקסט בפונט הפחות נוח הצליחו יותר, באופן מובהק, מאשר הסטודנטים שלמדו את הטקסט בפונט הנוח!

בניסוי אחר, עם 222 תלמידי תיכון, נבחרו צמדי כיתות בהן לימד אותו מורה את אותו חומר באותה רמה.  המקצועות שנלמדו היו אנגלית, פיסיקה, היסטוריה וכימיה.  בכיתה אחת מכל צמד, שינו החוקרים את הפונט של החומרים שהמורה חילק לפונט פחות נוח לקריאה.  בכיתה השניה מהצמד, הושארו החומרים כפי שהם.  תלמידים שלמדו בפונט פחות נוח לקריאה קיבלו ציונים גבוהים יותר במובהק מאשר תלמידים שלמדו בפונט נוח! 

החוקרים טוענים, שהשינוי בפונט גרם לתחושה, אפילו לא מודעת, של קושי, שגרמה לסטודנטים ולתלמידי התיכון להתאמץ יותר, וכך ללמוד את החומר בצורה טובה יותר.

Diemand-Yauman, C., et al. Fortune favors the bold and the italicized : Effects of disfluency on educational outcomes. Cognition (2010). http://198.65.234.49/Aktuell/11/01_14/cognition.pdf