מודל חמש התכונות הגדולות – מודל פסיכומטרי של האישיות

לצורך הכנת פוסט זה הסתייעתי במאמרים המופיעים כאן וכן בויקיפדיה.

Digman, J. M. (1990). Personality structure: Emergence of the five-factor model. Annual review of psychology, 41(1), 417-440.‏  http://orientation.uchicagolawandecon.org/readings/Digman%20on%20Five%20Factor%20Model.pdf

John, O. P., Caspi, A., Robins, R. W., Moffitt, T. E., & Stouthamer‐Loeber, M. (1994). The “little five”: Exploring the nomological network of the five‐factor model of personality in adolescent boys. Child development, 65(1), 160-178. 

https://www.ocf.berkeley.edu/~johnlab/pdfs/john94-little5.pdf

שאלון מאפייני אישיות (5" הגדולים") , נוסח עברי מורשה (1998 )  דליה עציון ושביט לסקי, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב. 

https://www.ocf.berkeley.edu/~johnlab/pdfs/BFI-Hebrew.pdf

DeYoung, C. G., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2002). Higher-order factors of the Big Five predict conformity: Are there neuroses of health?. Personality and Individual differences, 33(4), 533-552.‏  https://pdfs.semanticscholar.org/7409/dadc9c193959bde7312e1f929fd0fdc87ff6.pdf

בזמן האחרון אני עוסקת בהכנת הרצאה שאני מקווה לתת בקדם-כנס של הכנס הארצי של הפסיכולוגים החינוכיים.  בהרצאה, שתעסוק בהיבט הדיאגנוסטי של זהות הפסיכולוג החינוכי, בכוונתי לדבר על "היכולות הרגשיות" לצד "היכולות הקוגניטיביות".

אני שואלת את עצמי:  מהן היכולות הרגשיות?  ותשובתי היא:  שאלה טובה!

האם באמת חסרה לנו תאורית-על מארגנת בתחום האישיות (בדומה ל - CHC שהיא תאורית על מארגנת בתחום הקוגניציה), או שאני באופן אישי לא מכירה תאורית על כזו?  יש סיכוי גבוה שהאפשרות השניה היא הנכונה...  אנחנו רגילים להמשיג את "התחום הרגשי "באבחון באמצעות תיאוריות שונות (דינמיות, משפחתיות, נרטיביות).  אנחנו מכירים את הסכמה של BELLAK     לניתוח TAT (תמה מרכזית, גיבור מרכזי, קונפליקטים עיקריים, הגנות עיקריות וכן הלאה....).  אבל איני בטוחה שזה מה שאני מחפשת.

הנה אפשרות אחת לתאוריה כזו.  אולי זו אינה האפשרות האופטימלית, אבל כדאי להכיר אותה.  נדמה לי שהיא מוכרת בעיקר בתחום הפסיכולוגיה האירגונית.

בעשרות השנים האחרונות מודל חמש התכונות הגדולות   BIG5הפך לגישה הדומיננטית לחקר הבדלים בינאישיים אצל מבוגרים.  לאחרונה מוצאים במחקרים שהמודל בא לידי ביטוי גם באישיות של מתבגרים ושל ילדים (ולכן הוא רלוונטי גם לפסיכולוגים חינוכיים).  בכוונתי להרחיב על הממצאים בילדים בפוסט עתידי.   בפוסט זה מטרתי היא להציג את התאוריה.

מודלים פסיכומטרים של האישיות התפתחו בעקבות ההשערה הלקסיקלית שהועלתה על ידי פרנסיס גלטון (מאבות חוקרי המשכל) ואחריו על ידי  GORDON ALLPORT בשנת 1936.    על פי השערה זו, הבדלים בינאישיים באים לידי ביטוי בשפה.  ככל שהבדל מסויים חשוב יותר, כך יש סיכוי גדול יותר שהוא יבוטא במלה אחת בשפה.  השערה זו פתחה דרך למיפוי של האישיות.  אלפורט חילץ ממילונים של השפה האנגלית 18000 מלים שמתארות אישיות.  מתוך מאגר מלים זה הוא חילץ 4500 תארים של תכונות.  עם התפתחות ניתוח הגורמים ככלי סטטיסטי, Raymond Cattell ערך ניתוח גורמים על תכונות האישיות הללו, ומצא שהן מתקבצות למבנה של 16 תכונות אישיות.  

  

נשמע מוכר? 

כן, זהו אותו קאטל שעל שמו נקרא ה – C הראשון ב –  CHC – CATTELL – HORN - CARROLL

הנה טבלה של 16 התכונות, כפי שנלקחה מתוך הויקיפדיה.  כל תכונה נמצאת על רצף, שאדם יכול להימצא בכל מקום עליו.  הטבלה מתארת את הקצוות של הרצף (הקצה הגבוה והקצה הנמוך).  רוב האנשים לא ימצאו באחד הקצוות (לפחות לא בכל התכונות) אלא במקום כלשהו על פני הרצף.

התבטאות בקצה הנמוך של הרצף	התכונה	התבטאות בקצה הגבוה של הרצף
חם, חברותי, קשוב לאחרים, טוב לב, מסתדר בקלות עם אחרים, משתתף, אוהב אנשים.	חום	לא אישי, מרוחק, קריר, מסויג, מנותק, פורמלי,
בעל יכולת לחשיבה מופשטת, מבריק, בעל משכל גבוה, לומד מהר	חשיבה	נוטה לחשיבה קונקרטית, בעל משכל נמוך מהמוצע, מתקשה להתמודד עם בעיות מופשטות.
יציב רגשית, מסתגל, בוגר, מתמודד עם המציאות בשלווה	יציבות רגשית	מגיב באופן רגשי, מושפע מאד מרגשות, מתעצב או מתרגז בקלות.
דומיננטי, אסטרטיבי, תוקפני, תחרותי, עקשן	דומיננטיות	משתף פעולה, נמנע מקונפליקט, כנוע, צנוע, צייתן, מסתגל
מלא חיים, ספונטני, נלהב, שמח, עליז, מלא הבעה, אימפולסיבי	חיות	רציני, מאופק, זהיר, שתקן, מסוגר, אינטרוספקטיבי
צייתן וממלא את חובותיו, מצפוני, קונפורמי, מוסרי, מיושב, שקול	מודעות לכללים	לא קונפורמי, מתעלם מכללים, שקוע בעצמו, תועלתן
יוזם, בעל עור עבה, חסר עכבות, בוטה	בוטות חברתית	ביישן, רגיש, הססן, נפחד
רגיש, אסתטי, אינטואיטיבי, מעודן	רגישות	תועלתני, אובייקטיבי, לא רגיש, קשוח, סומך על עצמו
עירני, חשדן, סקפטי, לא בטוח, מתנגד	עירנות	בוטח, לא חשדן, מקבל, נוח
מלא דמיון, פזור נפש, לא מעשי, שקוע ברעיונות	מופשטות	מקורקע, מעשי, חותר לפתרונות, יציב, קונבנציונלי
שומר על פרטיות, לא חושף, שנון, מהוקצע, איש העולם, פיקח, דיפלומט	פרטיות	ישיר, כן, טבעי, תמים, פתוח, ישר, הגון, נאיבי, לא מתיימר, מעורב
דואג, מטיל ספק בעצמו, נוטה לחוש אשמה, חסר בטחון	דאגה	בוטח בעצמו, לא דואג, שבע רצון מעצמו, חופשי מאשמה
פתוח לשינויים ולהתנסויות, ליברלי, אנליטי, ביקורתי, בעל מחשבה חופשית, גמיש	פתיחות לשינויים	מסורתי, קשור למוכר, קונסרבטיבי
עצמאי, סומך על עצמו, בודד, בעל משאבים, אינדיוידואליסט	עצמאות	בעל אוריינטציה קבוצתית, מצטרף, הולך בעקבות אחרים, תלוי
פרפקציוניסטי, מאורגן, קומפולסיבי, ממושמע, דייקן, מפעיל כוח רצון ושליטה	פרפקציוניזם	סובלני לאי סדר, לא דייקן, גמיש, לא ממושמע, בעל קונפליקטים פנימיים, אימפולסיבי, לא מתחשב בכללים חברתיים, חסר שליטה עצמית
מתוח, בעל אנרגיה רבה, חסר סבלנות, מונע (בעל מוטיוציה גבוהה), מתוסכל, מרוט עצבים	מתח	רגוע, שלו, סבלני, אדיש, אפטי, בעל אנרגיה נמוכה

הבאתי כאן את 16 התכונות של קאטל מכיוון שזה היה אחד הנסיונות הראשונים למודל פסיכומטרי של האישיות, שנערך על ידי חוקר שתרומתו לפסיכולוגיה היא אדירה.  הבעיה עם המודל של קאטל היא שמחקרים נוספים לא זיהו מבנה כזה של 16 תכונות.  מרבית המחקרים זיהו מבנה בעל פחות תכונות.  מחקרים רבים בעבר ובהווה, שבוצעו בשיטות שונות, בתרבויות שונות, ובגילאים שונים, מזהים מבנה אישיות בעל חמש תכונות – בדרך כלל אותן חמש תכונות – שזכו לכינוי "חמש התכונות הגדולות".  מבנה אישיותי זה נוטה להיות יציב לאורך חיי האדם.

 יש מחקרים, ביניהם מחקר ישראלי שבוצע בשנת 1986 על ידי בירנבאום ומונטג, שמצאו ש – 16 התכונות של קאטל מתכנסות לחמש התכונות הגדולות במעין מבנה היררכי Digman,)    (1990 .

הנה הצעה לקישור כזה (מתוך הויקיפדיה).  שימו לב שהשקופית מכילה שתי תכונות – על (יציבות וגמישות).  תכונות אלה נמצאו במחקרים כמו זה של DeYoung, Peterson and Higgins  2002 , בעקבות מטא אנליזות של מתאמים בין חמש התכונות הגדולות במחקרים במבוגרים, מתבגרים וילדים.   

מהן חמש התכונות הגדולות?  קל לזכור אותן באמצעות האקרוסטיכון OCEAN.  O זה OPENNESS, שנתרגם לעברית כפתיחות להתנסויות, C זה    CONSCIENTIOUSNESS, אותה נכנה מצפוניות, E זה EXTRAVERSION, אותה נכנה מוחצנות, A זה AGREABLENESS, אותה נכנה נעימות, ו – N זה NEUROTICISM, אותו נכנה יציבות רגשית.

חוקרים מסויימים חשים ששמות התכונות לא תמיד נכונים, אך כך הם כבר התקבעו בשיח המחקרי. 

חשוב לזכור, שרוב האנשים לא ימצאו באחד הקצוות (לפחות לא בכל התכונות) אלא במקום כלשהו על פני הרצף (אבל לאו דווקא באמצע).

פתיחות להתנסויות/נוקשות

תכונה זו מתייחסת לרצון של האדם לחפש את הבלתי מוכר.

בקצה הגבוה של הסקאלה יהיו אנשים סקרנים, ממציאים, בעלי דמיון פורה, אנשים שמעריכים אמנות, הרפתקה, בעלי סקרנות אינטלקטואלית, יצירתיים, ומעדיפים חידוש וגיוון.  אנשים עם פתיחות גבוהה מחפשים מימוש עצמי וחוויות אינטנסיביות.  

אנשים גבוהים באופן קיצוני בתכונה זו יהיו בלתי צפויים ואף בלתי ממוקדים, יטו לעסוק בפנטזיות ובחלומות בהקיץ, להיות לא מעשיים, יטו לחשיבה אקסצנטרית (למשל, להאמין ברוחות רפאים, גלגולי נשמות, עבמ"ים).

בקצה הנמוך של הסקאלה יהיו אנשים בעלי אופי זהיר, המעדיפים את השגרה.  אלה יהיו אנשים המאופיינים בהתמדה, בעקביות ובמעשיות, ובעלי אופקים צרים יחסית.

לאנשים נמוכים באופן קיצוני בתכונה זו יהיה קשה להסתגל לשינויים, קשה להבין נקודות מבט שונות או סגנונות חיים שונים.  הם יטו להיות בעלי קונפורמיות יתר לסמכות. 

בהיבט קוגניטיבי, אני משערת שלילד בעל פתיחות גבוהה יהיה ידע מגובש רחב יחסית.

JK Rowling

גבוהה בתכונת הפתיחות

מצפוניות

מצפוניות מתייחסת ליכולת של האדם להציב לעצמו מטרה ולהתמיד במאמצים כדי להשיג אותה.

אנשים גבוהים בתכונה זו הם אנשים מאורגנים, בעלי רמה גבוהה של מוטיוציה, אנשים שניתן לסמוך עליהם, בעלי משמעת עצמית, אנשים שממלאים את חובותיהם ובעלי נטיה לעבודה מאומצת.  אלה אנשים שאפתנים, שמעדיפים להיות מתוכננים, יסודיים וזהירים ולא ספונטנים. 

בקצה הקיצוני של הסקאלה מצפוניות גבוהה עלולה להתבטא כוורקוהוליות שפוגעת במשפחה וביחסים החברתיים, כעקשנות וככפייתיות. 

אנשים נמוכים בתכונה זו הם גמישים וספונטנים, אך גם תת הישגיים.  אלה אנשים שלא מממשים את הפוטנציאל האינטלקטואלי או האמנותי שיש להם.  יש להם ביצועים אקדמים נמוכים ביחס ליכולתם, ומשמעת עצמית נמוכה. 

בקצה הקיצוני הנמוך של הסקאלה אלה יהיו אנשים רשלניים, שלא ניתן לסמוך עליהם.

 במחקרים במתבגרים, ביניהם המחקר של JOHN ET AL, 1994,  נמצא שמצפוניות נמוכה מנבאת עבריינות נוער ובעיות הפנמה (חרדה, דיכאון).  תכונת המצפוניות מנבאת הישגים בבית הספר אצל בני נוער.

אצל מבוגרים מצפוניות מנבאת ביצועים בעבודה, הרגלי בריאות טובים ותוחלת חיים.  כאשר אנשים גבוהים בתכונת המצפוניות חולים, הם מקפידים יותר לקחת את התרופות שלהם.  מצפוניות נמוכה קשורה בעיסוק בפעילויות מסכנות חיים כמו עישון, שימוש בסמים, דיאטה לא בריאה, וחוסר הרגלי פעילות גופנית. 

בהיבט קוגניטיבי, תכונת המצפוניות קשורה לדעתי לתפקודים ניהוליים.  זאת מכיוון שפריטים שבודקים תכונה זו בשאלונים מתייחסים להיבטים של התפקוד שיכולים להיות מושפעים גם מתפקודים ניהוליים.  הנה הפריטים מתוך שאלון BFI  BIG FIVE INVENTORY שבודקים את תכונת המצפוניות.  את הפריטים הקשורים לתפקודים ניהוליים סימנתי בצבע כחול:  מבצע עבודתו היטב וביסודיות, יכול להיות חסר אכפתיות, אמין (ניתן לסמוך עליו), נוטה להיות בלתי מאורגן, נוטה לעצלות, דבק במטרה עד שתושלם במלואה, עושה דברים ביעילות, מתכנן תכניות ודבק בהן, דעתו מוסחת בקלות, מתמיד בפעילויות, לא מוותר בקלות, מציב לעצמו אמות מידה גבוהות, קשוב ומסוגל להתרכז, מתכנן וחושב קדימה, בעל כישורים ויכולות.

אז מה אנו בודקים כשאנו בודקים תפקודים ניהוליים?  קוגניציה או אישיות?  אני חושבת שהדבר המעניין הוא שאנו בודקים את שניהם.  מאד מעניין לראות איך מאפיין קוגניטיבי לכאורה מושפע מהיבטים של אישיות ואיך מאפיין אישיותי לכאורה מושפע מהיבטים קוגניטיבים.

אלכס שטילוב - גבוה בתכונת המצפוניות

מוחצנות/מופנמות

מוחצנות/מופנמות מתייחסת לאיכות היחסים הבינאישיים ולמידת הרצון של האדם להיות קשור ומעורב עם סביבתו החברתית.

אנשים גבוהים בתכונה זו הם בעלי נטיה לפעילות רבה, להבעת רגשות חיוביים ולמעורבות חברתית.  אלה אנשים אסרטיבים, חברותיים הנוטים לחפש גירויים בחברת אחרים.  אנשים אלה יטו להיות דברנים.

אנשים בקצה הגבוה הקיצוני של הסקאלה יהיו בעלי דיבור עודף, יחשפו עצמם באופן לא מתאים, יתקשו מאד להיות לבד, יחפשו אחר תשומת לב, ויחפשו ריגושים באופן בלתי מבוקר.

אנשים נמוכים בתכונה זו הם בעלי אישיות מסוייגת ורפלקטיבית.  הם בעלי נטיה להיות מהורהרים, לשקוע בעצמם או להיות מרוחקים. 

אנשים שנמצאים בקצה הנמוך הקיצוני של הסקאלה יהיו בודדים חברתית ומנותקים.  לא תהיינה להם מערכות תמיכה.  הם יטו להיות בעלי רגש שטוח ונעדרי שמחת חיים.  הם יהיו ביישנים.

בהיבט קוגניטיבי אני משערת שאנשים גבוהים במוחצנות יהיו בעלי מהירות עיבוד גבוהה יחסית. 

אריק איינשטיין  - גבוה בתכונת המופנמות (כנראה).

נעימות

נעימות מתייחסת למידת החברותיות והחמלה לעומת העוינות ביחסים הבינאישיים.

אנשים גבוהים בתכונת הנעימות הם אנשים בעלי חמלה כלפי אחרים, רחמנים, משתפי פעולה עם אחרים.  אלה אנשים שיתנו אמון ויבטחו באחרים וגם יסייעו להם בשעת צרה.  אלה אנשים בעלי מזג נוח, סלחנות וסובלנות כלפי אחרים.

אנשים גבוהים באופן קיצוני בתכונה זו יהיו לעתים תמימים, יתנו אמון באחרים ללא הבחנה, יהיו נדיבים יתר על המידה עד כדי נזק לעצמם, יתקשו לעמוד על דעותיהם ויהיו כנועים.

אנשים נמוכים בתכונת הנעימות יהיו בעלי נטיה לעוינות, לחשדנות ולאנטגוניזם כלפי אחרים.  אלה יכולים להיות אנשים מרוכזים בעצמם, לא אכפתיים כלפי אחרים. 

אנשים נמוכים באופן קיצוני בתכונה זו יהיו תחרותיים, יטו לאתגר אנשים אחרים (יטו לווכחנות).  הם יטו לציניות ולחשיבה פרנואידית, ויתקשו לבטוח אפילו בחברים או במשפחה.  הם יטו לריב, לעשות באחרים מניפולציות ואף לנצל אותם.

ישו - גבוה (באופן קיצוני?) בתכונת הנעימות:

"אֲבָל אֲלֵיכֶם, הַשּׁוֹמְעִים, אוֹמֵר אֲנִי: אֶהֱבוּ אֶת אוֹיְבֵיכֶם, הֵיטִיבוּ עִם שׂוֹנְאֵיכֶם.  בָּרְכוּ אֶת מְקַלְּלֵיכֶם וְהִתְפַּלְּלוּ בְּעַד הַפּוֹגְעִים בָּכֶם.  הַמַּכֶּה אוֹתְךָ עַל הַלְּחִי, הַטֵּה לוֹ גַּם אֶת הַשְּׁנִיָּה. הַלּוֹקֵחַ אֶת מְעִילְךָ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנּוּ גַם אֶת כֻּתָּנְתְּךָ".

הבשורה על פי לוקאס, פרק ו'.

יציבות רגשית

 יציבות רגשית מתייחסת לדבר בה האדם מגיב רגשית במצבי לחץ.  המידה בה הוא יכול לווסת את רגשותיו או לחוות רגשות הגורמים למצוקה.

 אדם נמוך בתכונה זו יטה לחוש רגשות לא נעימים (כמו כעס, חרדה, דיכאון, דאגה, מבוכה) בקלות,  יהיה מאד פגיע ויטה לבטחון עצמי נמוך. 

אדם נמוך באופן קיצוני בתכונה זו יחוש רגשות שליליים כרוניים, יתקשה לדכא דחפים, יהיה בעל דאגות גופניות לא מבוססות, ויטה להיות תלותי וחסר אונים.

אדם גבוה בתכונה זו יהיה בעל אישיות יציבה ורגועה.

אדם גבוה באופן קיצוני בתכונה זו עלול להיראות כאדיש ואפילו לא אכפתי.    

כאמור למעלה, מחקרים מראים שניתן ליישם את המודל הזה בעבודה עם ילדים ומתבגרים.  אני מקווה לכתוב על כך בהמשך. 

Phileas Fogg

(מסביב לעולם בשמונים יום)

גבוה באופן קיצוני ביציבות רגשית