ניתוח מבחני סיפור סיפורים עפ"י תאורית הסלף

ניתוח מבחני סיפור סיפורים עפ"י תאורית הסלף

כגיוון מסויים לנושא החשבון, אשלב מספר "פוסטים" שנותנים הצצה לגישתו של  Prof Marshall Silverstein לניתוח מבחני סיפור סיפורים (אני מתכוונת למבחנים כמו TAT, CAT, ציורים ולהם אתייחס, אך סילברסטין עוסק גם במבחן הרורשך).

Prof. Marshall Silverstein

גישתו באה לידי ביטוי בספר זה:

  

Self psychology and diagnostic assessment: identifying selfobject functions through psychological testing.  Reprinted 2009 by Routledge

הספר מעניין, קראתי אותו פעמיים, ודרך הניתוח שהוא מציע מוסיפה מימד של עומק תיאורטי לעבודה שלנו עם המבחנים הללו.  סילברסטין מתבסס על פסיכולוגית העצמי ומציג בספרו כיצד ניתן לראות במבחנים ההשלכתיים פגיעה בעצמי, חוסר קוהסיביות של העצמי, אינדיקציות לצרכים של מירורינג, אידיאליזציה וטווישיפ, מבנים מפצים וכן מנגנוני הגנה ("ספליט אנכי ואפקי").

ההצגה המתומצתת של הנושא, שחלקה הראשון נמצא כאן, לא מרחיבה על תאורית העצמי מעבר למינימום ההכרחי כדי להבין את היישום שלה במבחנים ההשלכתיים.  ההצגה מבוססת כמעט בשלמותה על ספרו של סילברסטיין, אך נעזרתי מעט גם בספרה של זהבה אוסטרויל "פתרונות פתוחים – טיפול פסיכולוגי בילד ובסביבתו".  הוצאת שוקן,  1995, ומעט מאד גם במקורות אחרים.

איני מומחית לנושא הזה. אני מציגה אותו מנקודת מבט של קוראת חובבת ונלהבת.

מספר נקודות לתשומת לב (לדעתי) כשעובדים עם מבחנים השלכתיים:

• כדי להגיע למסקנה מבוססת כדאי לראות שהתופעות שאיתרנו חוזרות על עצמן בכמה וכמה סיפורים.  בדיאגנוסטיקה טובה (גם של החלקים ה"קוגניטיבים") – לא מסיקים מסקנות על סמך ממצא בודד. 
• כל ילד "מדבר" ב"שפה" דומיננטית אחרת.  יש ילד שהחומר שלו יתאים לפרשנות עפ"י תאוריה מסויימת ויש – עפ"י תאוריה אחרת.  יש ילדים שדוקא הסתכלות על סיפוריהם מנקודת מבט קוגניטיבית תהיה המועילה ביותר.
• אפשר להמשיג סיפורים לפי תאוריות שונות – תאוריות משפחתיות, נרטיביות ועוד עפ"י טעמו וידיעותיו של הפסיכולוג.  צריך לזכור שהפרשנות משקפת גם את אישיות הפסיכולוג והדברים עליהם הפסיכולוג שם דגש, ולא רק את ה"אמת האובייקטיבית" של הילד.   
• מאד חשוב לחשוב על החיבור של הממצאים עם הקוגניציה.  כדאי לחשוב: איך תפיסת העולם של הילד, המתגלה בפנינו בחומרים של המבחנים ההשלכתיים משפיעה על הדרכים בהן הילד מעבד מידע קוגניטיבי?  איך הקשיים והחוזקות הקוגניטיבים של הילד משפיעים על הדרך בה הוא מפרש את הגירוי במבחנים ההשלכתיים?