פסיכולוגים שעובדים עם מבחן WISC4 נתקלו במצב בו רמת המשכל
הכללית נמוכה יותר מארבעת האינדקסים המרכיבים אותה. זאת במיוחד כאשר כמה מהאינדקסים (לא בהכרח
כולם) הם נמוכים.
זו לא טעות במבחן! תופעה זו,
המכונה Composite
Score Extremity Effect (נכנה אותה בעברית "אפקט ציון ההרכב
הקיצוני") קיימת בכל מבחן שיש בו ציוני הרכב/אינדקסים (ציונים המורכבים מכמה
ציונים אחרים).
אם נתבונן במדריך למבחן ה – WISCR95, למשל, ונבדוק מה ציון
המשכל הכללי שמקבל ילד שקיבל את הציון 7 בכל אחד מתתי המבחנים, נגלה שציון המשכל
הכללי הוא 80 .
הציון 7 נמצא בדיוק סטית תקן אחת מתחת לממוצע, כלומר במונחים של סולם
של ממוצע 100 וסטית תקן 15 (שזה הסולם של רמת המשכל הכללית), הוא מקביל לציון משכל
כללי של 85. לכן לכאורה היינו מצפים שרמת
המשכל הכללית של ילד שקיבל 7 בכל תתי המבחנים תהיה 85. אבל היא 80.
בגלל שבמבחן ה – WISCR95 ציוני תת המבחנים נמצאים
על סקאלה שונה מזו של ציון המשכל הכללי (סקאלה של ממוצע 10 וסטית תקן 3 לעומת
סקאלה של ממוצע 100 וסטית תקן 15), האפקט
הזה פחות גלוי לעין מאשר במבחן WISC4, אבל הוא קיים באותה
מידה.
כאשר יכולת רחבה אחת היא נמוכה, ושאר היכולות/האינדקסים של הילד הם
תקינים, אפשר להתייחס ליכולת הרחבה כמעידה על תחום תפקוד נמוך בתוך תפקוד כללי
תקין של הילד.
אבל כאשר לילד יש כמה וכמה יכולות נמוכות, זה כבר לא ילד שהתפקוד
הכללי שלו הוא תקין. זה לא ילד שיש לו
הנמכה ספציפית.
כאשר לילד יש כמה יכולות קוגניטיביות/אינדקסים נמוכים, קיים אפקט של
הצטברות. היכולות הנמוכות משפיעות זו על
זו ו"מושכות" זו את זו למטה.
ואז התפקוד הכללי שמתקבל הוא נמוך יותר מכל אחת מהיכולות הנמוכות כשלעצמה.
אם ילד מסוים נמוך, למשל, בידע מגובש וגם ביכולת פלואידית וגם בזיכרון
לטווח קצר, כל אחד מהקשיים הללו לא ישפיע רק בתחומו. הם ישפיעו גם אחד על השני. קושי
בהפשטה (ביכולת הפלואידית) ישפיע לרעה על הצטברות של ידע מגובש. קושי
בזיכרון לטווח קצר ישפיע לרעה על החשיבה הפלואידית וכו'.
אדם עם נקע בקרסול אחד – צולע.
אדם עם נקע בשני הקרסולים – בכלל לא יכול ללכת.
אפקט ציון ההרכב הקיצוני חזק יותר ככל שמודדים יכולת/אינדקס או את
ציון המשכל הכללי באמצעות מבחנים רבים יותר, ככל שהמתאמים בין המבחנים הם נמוכים
יותר, וככל שהציונים של הילד במבחנים אלה הם קיצוניים יותר (נמוכים מאד או גבוהים
מאד).
כן - האפקט קיים באותה מידה עם ציונים גבוהים: כאשר היכולות הקוגניטיביות/ציוני האינדקס של
הילד הם גבוהים מהממוצע, ציון המשכל הכללי שלו יהיה עוד יותר גבוה מהציונים של כל
אחד מציוני האינדקס/היכולות.
אדם ששר מצוין יכול לעשות קריירה טובה כסולן ובתוך הרכבים
מוסיקלים. אדם שגם שר, גם רוקד וגם משחק
מצוין – יש לו הרבה יותר אפשרויות לפתח קריירה, בכל מיני כיוונים.
לאפקט ציון ההרכב הקיצוני יש גם הסבר סטטיסטי: כאשר ממצעים ציונים בעלי אותה סטית תקן, סטית
התקן של הממוצע היא קטנה יותר מאשר סטית התקן המקורית. כדי שציון האינדקס/היכולת יהיה בעל אותו ממוצע
ואותה סטית תקן כמו הציונים של המבחנים המרכיבים אותו, צריך להמיר את הציון הממוצע. כתוצאה מהמרה זו מסטית תקן קטנה יותר לגדולה
יותר, הציונים של האינדקס/היכולת מתפזרים יותר, מתרחקים יותר מהממוצע וכך הופכים
לקיצונים יותר. אם מפתחי המבחן לא היו
עושים את ההמרה הזו, לכל אינדקס/יכולת היתה סטית תקן משלו, וזה היה מפריע לנו לפרש
את הציונים בצורה נוחה. כך, הבלבול המסוים
שנגרם כתוצאה מאפקט ציון ההרכב הקיצוני הוא המחיר שאנו משלמים על הנוחות שבכך שכל
הציונים נמצאים על אותה סקאלה (ממוצע 100 וסטית תקן 15).
No comments:
Post a Comment