ברוכים הבאים! בלוג זה נועד לספק משאבים לפסיכולוגים חינוכיים ואחרים בנושאים הקשורים לדיאגנוסטיקה באורייטנצית CHC אבל לא רק.

בבלוג יוצגו מאמרים נבחרים וכן מצגות שלי וחומרים נוספים.

אם אתם חדשים כאן, אני ממליצה לכם לעיין בסדרת המצגות המופיעה בטור הימני, שכותרתה "משכל ויכולות קוגניטיביות".

Welcome! This blog is intended to provide assessment resources for Educational and other psychologists.

The material is CHC - oriented , but not entirely so.

The blog features selected papers, presentations made by me and other materials.

If you're new here, I suggest reading the presentation series in the right hand column – "intelligence and cognitive abilities".

נהנית מהבלוג? למה שלא תעקוב/תעקבי אחרי?

Enjoy this blog? Become a follower!

Followers

Search This Blog

Featured Post

קובץ פוסטים על מבחן הוודקוק

      רוצים לדעת יותר על מבחן הוודקוק? לנוחותכם ריכזתי כאן קובץ פוסטים שעוסקים במבחן:   1.      קשרים בין יכולות קוגניטיביות במבחן ה...

Thursday, February 5, 2015

דיסקלקוליה: מאפיינים, גורמים וטיפול




Price, Gavin R., and Daniel Ansari. "Dyscalculia: Characteristics, causes, and treatments." Numeracy 6.1 (2013): 2. 
http://scholarcommons.usf.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1112&context=numeracy

במסגרת הכנת המצגת השלישי בסדרה "מתמטיקה ויכולות קוגניטיביות", נתקלתי במאמר זה.  זהו מאמר 
שכתוב בצורה בהירה, והוא מומלץ מאד לקריאה.  הנה כמה דברים מעניינים מתוכו:

מאפיינים של דיסקלקוליה:

·         קושי בשליפה של עובדות חשבון מהזיכרון.  עד כיתה ג', ילדים שהתפתחותם תקינה מפתחים מאגר של עובדות חשבון ממנו הם יכולים לשלוף במהירות פתרונות לתרגילים.  ילדים דיסקלקולים, לעומתם, לא מפתחים מנגנוני שליפה שוטפים כאלה, וממשיכים להשתמש באסטרטגיות חישוב בלתי בשלות  (למשל, "ספור הכל".  הילד מציג שני מחוברים באצבעות או באמצעות קווים, ולאחר מכן סופר את כל האצבעות או הקווים מ – 1 כדי להגיע לתוצאה).  כמות עובדות החשבון שילדים שהתפתחותם תקינה שולפים גדולה פי שלוש בממוצע מאשר כמות עובדות החשבון שילדים דיסקלקולים שולפים (לא כתוב לאיזה גיל ממצא זה מתייחס).

·         פגיעה בחוש המספר.  לקושי זה קיימות מספר עדויות מחקריות.  למשל:

o       החוקרים הישראלים אבישי הניק ואורלי רובינשטיין מצאו שילדים דיסקלקולים לא מפיקים תועלת ממידע מספרי במהלך משימת סטרופ מספרי.  במשימה זו, מציגים לילד שתי ספרות בגדלים פיסיים שונים, למשל 3  5   או   3 5.  הילד צריך להחליט במהירות האפשרית איזו ספרה גדולה יותר פיסית.  כאשר יש התאמה בין ערך הספרה לגודלה הפיסי, למשל במצב 3  5, הביצוע אצל ילדים שהתפתחותם תקינה הוא מהיר יותר מאשר כאשר אין התאמה בין ערך הספרה לבין גודלה הפיסי.  אצל ילדים דיסקלקולים אפקט זה אינו קיים.  לא ברור אם הסיבה לכך היא קושי בהפנמת המשמעות הכמותית של המספר, או קושי בהתאמה בין הספרה לכמות. 

o       לילדים דיסקלקולים נדרש זמן תגובה ממושך יותר מלילדים שהתפתחותם תקינה כדי לבחור איזו מבין שתי ספרות (בעלות גודל פיסי זהה) גדולה יותר בערכה המספרי.   

o       "אפקט המרחק" אצל ילדים דיסקלקולים הוא שונה איכותית מאצל ילדים שהתפתחותם תקינה.   אפקט המרחק פירושו, שככל שהמרחק בין שני מספרים ביניהם משווים הוא קטן יותר (למשל המרחק בין 7 ל – 9 קטן יותר מהמרחק בין 2 ל – 9), זמן התגובה לבחירת המספר הגדול מבין השניים עולה וגם מספר השגיאות עולה.  כלומר, קשה יותר להשוות בין מספרים שהם קרובים יותר זה לזה בערכם.  חוקרים חושבים, שאפקט זה משקף את הייצוג של כמויות לאורך ציר מספרים מנטלי.   האפקט קטן בגודלו במהלך ההתפתחות (כלומר, ככל שאנו גדלים, אנו מפתחים יכולת להשוות בין מספרים שהמרחק בין ערכיהם קטן יותר ויותר).   אבל אצל ילדים דיסקלקולים יש עיכוב התפתחותי של חמש שנים.  גודל אפקט המרחק שלהם זהה לזה של ילדים שהתפתחותם תקינה, הצעירים מהם בחמש שנים. 




No comments:

Post a Comment