מבחן שיום מהיר וחשיבותו לניבוי שטף בקריאה

Rapid Automatized Naming (RAN) and  Reading Fluency: Implications for Understanding and Treatment of Reading Disabilities.  Elizabeth S. Norton and Maryanne Wolf

Annu. Rev. Psychol. 2012.63:427-452.

מהו מבחן שיום מהירRAN)  - Rapid Automatized Naming  )?  מבחן RAN מציג מספר מוגבל של גירויים (בדרך כלל חמישה): אותיות או ספרות או כתמי צבע או ציורים של אובייקטים מוכרים -   החוזרים על עצמם בסדר רנדומלי.  מבחן RAN טיפוסי יכול לכלול 50 גירויים כאלה.  הילד צריך לשיים גירויים אלה ברצף במהירות האפשרית.  קיימת גם גירסה של RAN עם קטגוריות מתחלפות (שילוב של שתיים או שלוש קטגוריות כגון אותיות,  ספרות ואובייקטים).  גירסה זו דורשת מעברים של הקשב והעיבוד בין סטים של גירויים שונים.

מבחן RAN הוא אחד מהמנבאים הטובים ביותר של שטף קריאה בכל שפה, החל מגיל הגן. ציוני RAN בכיתה ב' מנבאים באופן מובהק קריאה ואיות בכיתה ח'.  הכוח המנבא של RAN חזק יותר אצל קוראים חלשים מאשר אצל קוראים ממוצעים. 

מבחן RAN וקריאה דורשים תהליכים זהים רבים: תנועות עיניים דומות, זיכרון עבודה, קישור בין ייצוגים אורתוגרפיים (ייצוגי כתיב) ופונולוגיים.   בדומה לקריאה, RAN דורש לעבד ולקשר באופן אוטומטי בין מרכיבים לשוניים ותפיסתיים במשימה רצפית המוצגת באופן חזותי.  

אילו תהליכים קוגניטיבים מעורבים בשיום מהיר?  קשב לגירויים, עיבוד חזותי (הבחנה חזותית וזיהוי דפוסים), אינטגרציה של גירויים חזותיים עם ייצוגים אורתוגרפיים המאוחסנים בזיכרון, אינטגרציה של מידע חזותי ואורתוגרפי עם ייצוגים פונולוגים מאוחסנים בזיכרון, גישה ושליפה של ייצוג פונולוגי של מלים, אקטיבציה ואינטגרציה של מידע סמנטי עם שאר הקלט ואקטיבציה מוטורית המובילה לארטיקולציה.

ניתן לחלק את הביצוע ב – RAN לזמן הארטיקולציה (הגיית המלים) ולזמן העיבוד (בין הגיית המלים השונות).  מחקרים מצאו, שזמן הארטיקולציה עצמו אינו נמצא במתאם גבוה עם הקריאה.  אבל זמן העיבוד שבין הפריטים מנבא קריאת מלים בודדות והבנת הנקרא בכיתות א' ו – ב'.  זמן העיבוד שבין הפריטים אצל ילדים בסוף גן חובה נמצא במתאם משמעותי עם דיוק ושטף בקריאה בכיתה א'.

למרות שמהירות העיבוד הכללית משפיעה הן על RAN והן על קריאה, RAN תורם תרומה ייחודית לניבוי שטף בקריאה מעבר לתרומה של מהירות העיבוד.  מהירות השיום האיטית הקיימת אצל אנשים רבים עם דיסלקסיה נובעת מתהליכים המתרחשים ברמה גבוהה יותר מאשר רמת מהירות העיבוד הפשוטה -  ברמת הקשרים שבין העיבוד החזותי ועיבוד הדיבור במוח. 

כיצד משפרים שטף קריאה? אחת הטכניקות הנפוצות היא באמצעות קריאה חוזרת.  בטכניקה זו, התלמיד קורא טקסט מסוים מספר פעמים, בכל פעם מהר יותר.  לאחר קריאות חוזרות של טקסט, יש שיפור במהירות ובדיוק הקריאה גם בטקסטים שעליהם התלמיד לא התאמן.     

NORTON ו – WOLF מציעים להרחיב את ההגדרה של שטף בקריאה ל"שטף בהבנה": קריאה שבה הילד מעבד באופן מדויק ואוטומטי את היחידות התת-לקסיקליות (מורפמות, למשל), את המלים והטקסט ואת התהליכים התפיסתיים, הלשוניים והקוגניטיבים המעורבים בכל רמה של הקריאה.  עיבוד מדויק ואוטומטי זה מאפשר לילד להקצות די זמן ומשאבים להבנה ולחשיבה מעמיקה. 

שיטת הקריאה החוזרת מובילה לשינויים במהירות שאינם בהכרח קשורים לשיפור ב"שטף בהבנה".  שטף בהבנה תלוי בדיוק ובאוטומטיות בכל רמה של השפה: אורתוגרפיה, מורפולוגיה, תחביר וסמנטיקה.  כדי לשפר את השטף בהבנה נדרשות התערבויות שמתייחסות לכל הרמות הללו.